לפני כמה שנים הרחבתי במקום אחר[1] את הדיבור על הפירוש המליצי לדברי רבי יהושע בן פרחיה: "עשה לך רב וקנה לך חבר" (אבות א: ו) – אין "קנה" (קו"ף קמוצה) אלא קולמוס, כלומר הקולמוס יהיה חברך, תמיד יהיה עמך לרשום דברים שלמדת, כדי שתהיה זריז ונזכר, ולכתוב עניינים שחידשת. פירוש מליצי זה היה למטבע עובר בין רבנים וסופרים. הבאתי אז כמה מקורות בהם מופיעה מליצה זו או רישומה ניכר בהם.
המטייל בין ערוגות ספרותנו של הדורות האחרונים ייתקל לעתים במליצה זו, אשר, כנראה, מופיעה בפעם הראשונה במאה השבע-עשרה.
ארשה לי להביא כאן כמה דוגמאות נוספות שנזדמנו לפני באחרונה.
כשנת תמ"ז נדפס בזולצבאך ספר בשם "בית יהודה", והוא חידושי גמרא לר' יהודה ב"ר ניסן שהיה רב בליטא ובפולין. לספר הקדמה מאת בנו של המחבר, בה הוא מספר על אביו כי כאשר נוכח לדעת כי חידושיו מתקבלים על המוני תלמידיו החליט לחבר אותם בספר "ולקח לו לחבר הקנה, להיות הכל רשום בכתב אמת ואמונה".
הדרשן אשר אנשיל מפרעמיסלא מתחיל הקדמתו לחלק השני של ספרו "שמנה לחמו" (דסוי תס"א) בדברים אלה: "אמר המחבר, בלב נשבר ונדכה מדבר, כי מה יתרון לגבר, ימיו כצל עובר, והוא כחרס הנשבר, ואחריתו יובל לקבר, ע"כ שמתי אל לבי הדבר, ואחזתי בקנ"ה לי חבר, לחבר חבר, כדי שיהיו שפתותי דובבות בקבר…".
ר' יצחק שאכרליש כותב בהקדמתו לספרו "קרבן אשם", חידושים על מסכתות (זולצבאך תקל"ז): "…ואני בעוני מיום שהגעתי לכלל בחרות חשקה נפשי לכתוב מה שחדשתי עד שאמרו קנ"ה לך חבר, והיה לי כרך גדול הן מה שחדשתי בהלכה ותוס' או בשעת שיעור…"
ב"קריה נאמנה" לרש"י פין מובא תיאור הליכותיו של ר' בנימין משקלאב, תלמיד הגר"א, ונאמר בו בין היתר (עמ' 272)[2]. "ולמד כל היום וכל הלילה, וקנה העופרת בידו תמיד לרשום את חידושי הגהות על גליון הספרים, ומליצתו המורגלת ע"ז, 'וקנה לך חבר' ".
ריב"ל כותב בהקדמתו לספרו "אשכל הסופר" (קבוץ שירים, מכתמים, מליצות וחידות) כי מנעוריו היה אוהב את הכתיבה. "ואני בהיותי עוד כבן תשע ועשר שנים, כבר התעורר בקרבי חפץ העלות בספר הגיוני, וכל דבר אשר קריתי ולמדתי ושמעתי וראיתי, והייתי כקוף לחקות כל דבר בעטי, זה דודי וזה רעי מנוער, וכמו שאמרו דורשי רשומות במאמר התנא האלוקי: 'וקנה לך חבר'!"
הדואר
י"ז כסלו תשל"ו
[1] "הגות עברית באמריקה", כרך א, עמ' 43-42, ועיין "הדואר" ב' שבט תשל"ג.
[2] העירני על מקור זה ד"ר אלעזר הורביץ.