השנה מלאו מאה שנים לפירסומם של הספרים הראשונים ,שהוציאה חברת "מקיצי נרדמים". היא העשירה את אוצר הספרים שלנו עושר רב בהדפסת מהדורות מדעיות של כמה וכמה כתבי יד חשובים, שהיו טמונים בגנזי הספריות. מעטים יודעים ,שקדמה לה לחברת "מקיצי נרדמים "בעשר שנים חברה אחרת שהגתה את הרעיון הזה וגם עשתה את הנסיונות הראשונים בתחום זה ,עם שהתגברה על מכשולים קשים ,והיא שסללה את הדרך לפעולתה של חברת "מקיצי נרדמים" ,שבאה אחריה. ולא זו בלבד ,אלא אותה עבודה חלוצית נעשתה כמעט על ידי איש אחד ,שאהב את הספרות העברית אהבה עזה לאין שיעור.
ב 8 מאי, 1851 הופיעה ב"ג'ואיש כרוניקל " בלנודון מודעה על ייסודה של "חברת מעוררי ישנים" ,שהציבה לה למטרה להוציא לאור כתבי יד עבריים קדמונים בכל מקצועות התורה והחכמה.
עם ייסודה הוציאה החברה תוכנייה (פרוספקטוס)1 ,בה פורטו בעברית ובאנגלית מטרותיה ,תקנותיה ותוכניותיה.
מדובר שם על חשיבות כתבי היד הראשונים הגנוזים באוצרות ספרים שונים ועל הנסיונות המעטים הנעשים לגאול אותם מתהום הנשייה .נסיונות אלה אין בכוחם לשאת פירות מרובים .המוציאים לאור מוכרחים לחזור על פתחי נדיבים ,כדי לאסוף חותמים .לרוב אין הללו נענים ,כי מה לנדיבים האלה ולספרים ?ואף אלה החותמים ,לא על כל ספר הם חותמים ,כי כל אדם וטעמו עמו :יש הרוצה בפילוסופיה ואינו רוצה בספר תכונה .יש הרוצה בחיבור זה ,ויש הרוצה בחיבור אחר.
"חברת מעוררי ישנים" דרך חדשה לה .היא תאגד בתוכה את שוחרי הספרות העברית .היא תוציא ספרים רבים ,וכל חבר לחברה יהיה ביכולתו לבחור את הנאות לו.
החברה תוציא לאור לא רק כתבי יד עבריים אלא גם חיבורים שנכתבו על ידי חכמינו הקדמונים בלשון ערב -ויקומו נא צעירי ישראל ויעמלו לתרגם ספרים אלה מלשון ערב ללשוננו וללשונות אחרות .כשיתגלו אוצרות ספרותנו לעיני כל ,ירום כבוד ישראל בעמים ,כי הם יווכחו לדעת שאבותינו לא עסקו בפלפולי אגדות ודרשות בלבד אלא גם בכל חכמה.
"חברת מעוררי ישנים 1 "A (שנת הדפוס חסרה Antiquarian Society Propectus of the Hebrew ,אבל ידוע . שנדפס בשנת ב1951 )
הכרוז לתמוך בחברה מסתיים בקריאה נלהבת לעשות למען הספרות העשירה הטמונה בכתבי יד ,לעשות למען התורה והחכמה ולמען כבוד ישראל בעמים:
"… ומי יכול להתלונן על מבוקשנו הנכבד הזה ברצותנו להרים נס עמנו ?זכרו נא כי גם הקראים אשר רובם ככולם נבערי דעת הם ,בכל זאת נדבו כספם וזהבם זה כמו שנים עשרים לחזור ולהדפיס כל ספריהם אחד אחד מחדש ,למען החיות רוח עמם ,כי בלתי ספרים הלא יכלה כבוד העם ויישפל עד מאד בערך שארי העמים .זכרו את הסיבה אשר הרימה את עם יוון בימיהם הלא ספריהם בחכמה ומוסר ,ואחריהם התרומם גם עם הצרפתי ובריטאניא בשאבם מי החכמה ממקורות נכריות (נוכריים) ,ואך בזאת יתהללו כל העמים ויתרוממו כל יתר הגויים .ולולא ספריהם לא יכלו ללחום את מלחמתם ,ולצאת בצבא לקרב ,ולהעשיר את אוצרותיהם על ידי המצאות שכליות ונימוסיות ,ואך ספריהם יעמדו לימינם .ואל תחשבו כי גדול המבוקש ולא יהיה בידנו להשלימו ,היד ד 'תקצר ?הוא ידריכנו בנתיב הישר ויורנו איזה דרך ישכון אור ההצלחה .מי יתן ונשמעו דברינו אלה באזניכם ,כי כנים ואמתים הם אז ייטב לנו כל הימים. "
התקנות מצארות את דרכי פעולתה של החברה וזכויות חבריה וחובותיהם .לתומך החברה ייחשב כל מי שיתחייב לרכוש במחיר הקצוב במשך שנה חמישים גליונות דפוס מפרסומי החברה.
2.
מייסד החברה והרוח החיה בה היה צבי פיליפובסקי .יליד וירבאלן (וייז'בולובו) ברוסיה ,היגר לאנגליה ועשה שם רובן של חמישים ושש שנות חייו .הוא עבד כחשב בחברה לביטוח חיים באדינבורו והצטיין בתחום זה .פרסומיו באנגלית במאתימטיקה הוציאו לו מוניטין במדינה .היו לו גם ידיעות מרובות בתכונה .בתוך שאר מחקרים בתחום זה פירסם את הספר "מועד מועדים "על הלוח העברי ועל לוחותיהם של הקראים ,הנוצרים והמוסלמים עם לוחות השוואה וטבלאות לחישובי תקופות ,מולדות וזמני זריחת השמש ושקיעתה.
אהבתו הגדולה היתה נתונה לספרות העברית ואדיר חפצו היה לעשות למענה.
" יסד פיליפובסקי את הקובץ "האסיף 1847בשנת ,בו פירסם גם דברים מתוך כתבי יד קדמונים .עם הפסקת הופעת "האסיף " -יצאו ממנו רק שני כרכים -הוסיף פיליפובסקי לעסוק בהוצאתם של כתבי יד ,ובוודאי נתכוון לקדם בזה את תוכניותיו שיזם בדבר ייסודה של חברת "מעוררי שינים. "
בשעה שיסד את החברה שקד על הדפסתו של "ספר העיבור "לר 'אברהם בר חייא הנשיא .הוא הועיד את הספר להיות הראשון בפרסומי החברה.
בקיץ של אותה השנה -1851 -יצא פיליפובסקי לגרמניה ,כדי לעשות נפשות לחברה .הוא לקח עמו את "ספר העיבור "שכבר נגמר בדפוס .2 ,ועדיין לא נכרך
3.
"זה לא כבר ביקר אצלנו מר פיליפובסקי מלונדון כשליח חברת "מעוררי ישנים " אשר שמה לה למטרה להדפיס כתבי יד עברים קדמונים " -כותב ב"אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס .1851 באוגוסט 4- "בגליונו מן ה
מחבר הכתבה הוא כנראה ד"ר לודוויג פליפסון ,עורך העתון .ארבע שנים לאחר מכן יסד פיליפסון את ה"אינסטיטוט צור פרדרונג דר איזראעליטישן ליטראטור "(מכון לקידום הספרות היהודית) .מכון זה הוציא בשביל המנויים עליו -מספרם היה גדולוהיה זמן שהגיע לשלושת אלפים -ספרים בשפה הגרמנית על נושאים יהודים שונים .המכון התקיים שנה18 ,ובמשך תקופה זו הוציא שמונים ספרים בערך ,ובכלל זה גם כמה כרכים של "תולדות היהודים "לגריץ .אפשר שהרעיון ליסוד המכון נתעורר בו בפילי פסון בעקבות .3פגישתו עם פיליפובסקי
נראה ,שפיליפובסקי הצליח בשליחותו בגרמניה .הוא בא במגע עם רבנים ,חוקרים וספרנים והללו הבטיחו לו מלוא עזרתם .יום טוב ליפמן צונץ ,הרב יעקב עטלינגר ,מיכל זק"ש ,שניאור זק"ש ,יוליוס פירסט ועוד רבים אחרים נתנו לו מכתבי עידוד והמלצה ומהם שהתחייבו לרכוש ספרי החברה.
בהיותו בליפסיאה (לייפציג) הדפיס פיליפובסקי מחדש את קונטרס התוכנייה (פרוספקטוס) של החברה 4 ,אך הפעם בעברית ובגרמנית .הוא צירף אליו רשימה של האנשים שנתחברו לחברה ,מקצת ממכתבי העידוד וההמלצה שקיבל ורשימה של מוכרי ספרים בכל רחבי אירופה שאפשר להזמין אצלם ספרי החברה.
לאחר שובו של פיליפובסקי ללונדון הורכב ועד מרכזי של החברה ,שמתפקידו היה לטפל בהוצאת הספרים .לוועד זה נכנסו ,מלבד פיליפובסקי ,הרב הראשי ד"ר נתן אדלר שכבר בהודעה הראשונה ובתקנות שבתוכנייה נזכר כאישיות מרכזית בחברה -ד"ר אברהם בניש ,שלאחר מכן היה עורך ה"ג'ואיש כרוניקל" ,חיים גדליה ואחרים .הורכב גם ועד ספרותי באירופה .חבריו היו :ש .י .רפפורט ,יום טוב ליפמן צונץ ,מ .זק"ש ,אליקים כרמולי ,שד"ל ,אברהם גייגר וזכריה פרנקל -כולם גדולי חכמת ישראל בזמן ההוא!
עם "ספר העיבור 2 "נכרכו גם שמונה עמודים של "מורה נבוכים "בתרגומו של ר 'יהודה אלחריזי .פיליפובסקי התחיל בהדפסת תרגום זה ,אבל לא המשיך ,הואיל ובאותה שנה הופיע הספר על ידי א"ל שלוסברג עם הערות ד"ר שייאר (עיין א .מ .הברמן "הכל תלוי במזל אפילו ספר" ,"ארשת" ,בעריכת נפתלי בן מנחם ויצחק רפאל ,ג ,' עמ '114. ) ל 3 .פיליפסון נמנה על ספרי "חברת מעוררי ישנים נדפס בתוכנייה של 1851 ביולי 7- ".מכתבו בעניין זה מן ה החברה ,שהופיעה בגרמניה וגם בתוך המכתבים שבראש מהדורת "מחברת מנחם "של פיליפובסקי. "חברת מעוררי ישנים 4 "Prospectus der Hebraeisch Antiquqarischen Gesellschaft zu L ondon (Leipzig) .(1851 )
"חברי הוועד הספרותי באירופה יקבלו את הגליונות הנדפסים לפני הופעתם ותנתן להם האפשרות להוסיף ולהעיר עליהם" ,מספרת ידיעה ב"ארשיוו איזראיליט 15 "(כרך , 1851 ,עמ '596-597. )
4.
בתוכנייה פירסם פיליפובסקי רשימה של עשרים ספרים -מלבד "ספר העיבור – " שהחברה התכוננה להוציא מכתב יד במשך חמש השנים הראשונות לקיומה .
הרשימה כללה ,בתוך שאר ספרים ,תרגום עברי של ספר הריקמה לר 'יונה אבן
ג'נאח ,המקור הערבי ותרגום עברי של ספר השרשים לאותו מחבר ,מדרש שרשרת כסף לר"י אבן כספי ,מדרש תנחומא ,פירוש על ספר יצירה לר 'סעדיה גאון ,חותם תכנית על שמות נרדפים ל[צ"ל אברהם ב"ר יצחק הבדרשי ,הוא אביו של] ידעיה הפניני ,מחזור ויטרי , ראבי"ה ועוד.
החברה לא קיימה את כל תוכניתה .במשך שבע שנים הוציאה ,מלבד ספרה הראשון ,"ספר העיבור" ,רק ארבעה ספרים.
הספר השני בהוצאתה ,"מחברת מנחם "לר 5 'מנחם בן סרוק ,הופיע רק בשנת
תרי"ד.
בהודעה שבראש הספר ,שנדפס בבית דפוסו באדינבורוג ,מתנצל פיליפובסקי על איחור ההופעה בק"ן טעמים:
"אל תתמהו אחי הנעימים על אשר אחרה הוצאת הספרים בדפוס עפ"י חברת מעוררי ישנים עד כה .ראשית הסיבה היא כי מאז נתייסדה החברה כבר עלתה הוצאת הכסף המצטרך לקנין הכתבי יד או להעתקתם ולהביאם לדפוס ,על ההכנסה .ע"כ קשה עלינו הדבר בתחילה להוציא מכח אל הפועל כאשר יזמנו .זכרו נא עד כמה יגיעו כל ההוצאות : א .נסיעתי לחכמי ארץ אשכנז :ב .הדפסת המודעות אשר שולחו על פני הארץ :ג .קנין אותיות עבריות ודברים זולתיים המצטרכים למלאכת הדפוס ,אשר בארץ הזאת יעלה
בהקדמה למהדורתו של "מחברת מנחם בן סרוק 5 "מספר פיליפובסקי" : וזה שנים לא כבירים בא איש אחד במרמה ואמר להדפיס את המחברת הלזו ,ואחרי אשר הדפיס איזה דפים נטש את עבודתו והלך לו .בחושך בא ובחושך שמו יכוסה. " על סמך דברים אלה רשם מ .הברמן במאמרו הנ"ל "הכל תלוי במזל אפילו ספר" ,במס '37 ,מהדורה של "מחברת מנחם . שלא הושלמה בדפוס1850 "משנת במס במאמרו רושם הברמן52 . :מחברת מנחם בן סרוק :W oerterbuch von Menachem ben Saruk nach einem Manuskripte der K.K Hofbibliothek Zu Wien, geordent und in fortdauernden Lieferungen herausgegeben von Simon Deutsch aus Nikolsburg. Erste Lieferung, Wien 1875. הברמן מוסיף שם" : מקום הדפוס והשנה הם על פי "שרי האלף "לכשר-מנדלבוים ,ניו יורק תשי"ט ,עמ 'ש"ל ,סי ' 271 .האכסמפלר שהיה לפני (מספריית נ .אלוני) אין בן ציון מקום ושנת הדפוס ".הברמן גם סבור ,כי המזהיר 1854לא ידע מתחילה על מהדורת פיליפובסקי משנת ,וכשנודע לו הדבר הפסיק את ההדפסה. הברמן הוטעה כאן על ידי טעות דפוס ב"שרי האלף ולא בשנת 1845 ".הקונטרס של דויטש הופיע בווינה בשנת ) (לנגד עיני היה טופס שבספריית הסמינר התיאולוגי היהודי 1875 .ולחוברת זו התכוון כנראה פיליפובסקי בהקדמתו למהדורתו של "מחברת מנחם. " שני הערכים מס ומס37 . .52 ,במאמרו של הברמן צריכים ,לפי זה ,להיות אחד.
מחירם עד למעלה :ד .קנין כתבי יד ישנים :ה .שכר המעתיקים השונים :ו .שכר הפועלים בדפוס :ז .קניין הנייר וכאלה .הסיבה השנית היא :הכנת הכ"י לדפוס .כאשר תראו מהקדמת הספר הזה כי קשתה ההכנה עד למרבה .ועל כל אלה הנה העדר הפועלים בדפוס לשון עברי היה בעוכרינו .כי במדינה הזאת אף אחד בעיר לא נמצא ותמיד יש לבקשם מארץ אשכנז או פולין ,והם גם הם לא ידעו בטיב המלאכה ,ועלי ללמדם הכל על נכון .ופעמים רבות יש לי לעזרם במלאכתם בידי ובאצבעותי .ודעו נאמנה ,כי רק מאהבתי הרבה והעזה להיטיב לבני עמי בהוצאת הספרים כתובי יד קדמונינו באתי עד הלום .והעמסתי על צוארי נטל כבד . וידעתם כמו ידעתם כי לא לבצוע כסף יצאנו ,כי מי הוא האיש בדור הזה אשר לשון העברי משתכח מיום אל יום ,מצא און לו בהדפסת ספרי העברים ,מי יחוש ומי ידאג להם ?אמנם כאשר תרבו למצוא תומכים לחברה כן הספרים יפרצו לרוב. "
בשער הספר פירסם פיליפובסקי רשימת אנשי החברה ומכתבי תהילה והמלצה מחכמים וחוקרים שקיבל בזמן שיסד את "מעוררי ישנים " -רבים מהם כבר פירסם מקודם בתוכנייה שהוציא בלייפציג -וכן רשימה של מוכרי ספרים בערים שונות באירופה שאפשר להזמין אצלם את ספרי החברה.
זמן קצר לאחר הופעת "מחברת מנחם "הוציא פיליפובסקי את הספר "מצרף לכסף " לעזריה מן האדומים ,ושנה לאחר מכן ,בשנת תרט"ז ,את ספר "תשובת דונש בן לברט עם הכרעות רבינו יעקב תם" ,שהוא החלק השני לספר "מחברת מנחם. "
הספר האחרון שהוציא פיליפובסקי ,כפי שרשום בשער ,"בעד חברת מעוררי ישנים " – וגם בו ,כמו בספר "מחברת מנחם "וב"מצרף לכסף "נדפסה רשימה של אנשי החברה היה "ספר יוחסין השלם" ,עם הוספות רבות ועם הגהות מאת ר 'יעקב עמדין מכתב יד ,הספר .6 יצא בשנת תרי"ז
5.
פיליפובסקי נפטר בשנת 1872.הוא לא נספד כהלכה ב"ג'ואיש כרוניקל "באנגליה , בה הרבה לפעול ,נמסר על פטירתו בשלוש שורות.
רק ב"המגיד "שיצא בליק (בגליונו מי"ח כסליו תרל"ג) הופיע מאמר ארוך עליו בידי בר גולדברג.
מהדורת פיליפובסקי של "ספר היוחסין השלם 6 "יצאה בשנית על ידי א .ח .פריימאנן ,פרנקפורט תרפ"ה , ב"ג'ואיש אנציקלופדיה" ,בערך "פיליפובסקי" ,נאמר את "מבחר 1851 ,שהוא הוציא בשביל החברה בשנת הפנינים ".הדברים אינם מדוייקים בספר לא נזכר שם החברה כלל.
דוב (בר) גולדברג ,שגם הוא עצמו הוציא הרבה כתבי יד קדמונים ,הכיר את פיליפובסקי מנעוריו .זמן מה עסק בהעתקת כתבי יד בשביל פיליפובסקי ,אך לאחר מכן נפרדו דרכיהם .7 ,ופיליפובסקי התקיף אותו קשות בכמה מפרסומיו
במאמרו כותב גולדברג ,כי הוא בא רק לספר מעשיו הטובים של הנפטר "כי מיתה מכפרת עון והקבר כיסה את פשעיו בעפר. "
הוא מהלל את כשרונותיו המרובים של פיליפובסקי ,לאור -חריצותו ופעולותיו בתור חשב בחברת ביטוח ("הוא נתקבל להיות סופר ומונה בחברה הגדולה המבטחת חיים בעד המתים ונאמר לו כי לא נמצאו בכל ארץ בריטניא שה אמנים כמוהו").
גולדברג מייחד את הדיבור על הספרים העברים שהוציאם פיליפובסקי לאור ובתוך כך הוא מגלה שהוא ,גולדברג ,הכין את ההעתקה מכתב היד של ספר היוחסין ומשבח את יפי ההוצאה" : ומי שלא ראה הספרים האלה לא ראה כבוד לספרי חכמי ישראל כי לא נדפסו ספרי ישראל מדפוס בומברגי עד דפוס פרופס בהדר ויופי כמוהם כי כמעט לא היה כמוהו אומן יד וסדר אותיות בדפוס ובחירת נייר לבן וחזק מניר בריטניא ."
גולדברג מזכיר גם את "חברת מעוררי ישנים" ". הספרים ,הוא כותב ,נדפסו בשם ספרי חברת מעוררי ישנים אשר החברה הזאת לא היתה ולא נבראה ,אולם למשל בפיו היתה. "
ואמנם כשהננו רואים ,כי כל ספרי החברה פיליפובסקי הוא שערכם ,הכינם ,הקדים להם מבואות -ויש שגם הוסיף עליהם הערות וביאורים -והוא שהדפיסם ,הננו באים לכלל מסקנה ,שהוא ,פיליפובסקי ,היה כל החברה.
אך אין זו כל האמת .נכון גם כן 1851 ,שבשנת ,בשעה שהגה פיליפובסקי את הרעיון הגדול ,כי רק באמצעות חברת מנויים יהיה אפשר לגאול מתהום הנשיה את אוצרות כתבי היד של ספרותנו ,נקט מיד בצעדים מעשיים להגשמתו .הוא יצא למרחקים ,בא במגע עם רבנים וחוקרים ,ורכש ידידים ותומכים לחברתו .ונראה ,שהואיל ולא קיבל את העזרה הראויה לו ,העמיס את כל הנטל על שכמו ופעל "בשם החברה "על דעת עצמו.
אף אין מן התימה ,שהחברה לא התפתחה ולא הצליחה .עדיין לא היתה השעה כשרה לה .יותר מעשר שנים לאחר ייסוד "חברת מעוררי ישנים" ,הוכרז על ייסוד "מקיצי נרדמים ".מושבה של חברה זו היה בליק שבפרוסיה המזרחית ,על הסף של היהדות הגדולה של מזרח אירופה .היה בידה כלי מבטא ,"המגיד" ,שהביא בתמידות בשורתה לרבבות מוקירי הספר העברי בעיירות של תחום המושב ובארצות הקיר"ה (אוסטריה הונגריה) .ועם כל זה אף היא לא החזיקה מעמד שנים רבות ולא מילאה אחרי כל הבטחותיה .אף לאחר
פיליפובסקי 7 ,במהדורותיו של "מחברת מנחם "ו"מצרף לכסף" ,מתח ביקורת על מלאכת בדיקת כתבי היד וההעתקתה של ספרים אלה שעשה גולדברג בשבילו .בהקדמתו (עמ " ) לספרו "מועד מועדים 14' ,מבקר פיליפובסקי את מהדורת ד .גולדברג וד .קסל של הספר "יסוד עולם "לר 'יצחק הישראלי.
שנתחדשה בפרק מאוחר יותר בברלין עברו עליה ימים קשים .כלום
1"חברת מעוררי ישנים "A (שנת הדפוס חסרה ntiquarian Society Propectus of the Hebrew ,אבל ידוע . שנדפס בשנת1951
