"הוצאתו לאור של כרך זה מבהירה לכל כי מחברו היה לא רק אוהד מבריק של תנועת המוסר, אלא גם בלט בהצגת הלכות ובעיות תלמודיות סבוכות", הגאון רבי יעקב משה הלל, ראש ישיבת "חברת אהבת שלום" מירושלים כותב בהקדמתו לחידושיחידושי הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר על השס."
הרב א"א דסלר, פשוטו כמשמעו, גדל בתנועת המוסר. אביו ראובן דב למד אצל רבי שמחה זיסל זיו, תלמידו הבולט של רבי ישראל מסלנט. רבי ראובן דב היה סוחר עשיר ופטרון תורה ומוסר; הוא נתן בעצמו למוסר שמויסן (הרב דב קץ כותב עליו באריכות בתנועת המוסר.) אמו של רבי א"א דסלר הייתה נכדתו של רבי ישראל מסלנט!
נולד בליבאו, לטביה בשנת תרנ"ב, 1892, הרב א"א דסלר למד שנים רבות בתלמוד תורה "קלם" אצל רבי צבי הירש בראודה ורבי נחום זאב זיו, חתנו ובנו של רבי שמחה זיסל זיו בהתאמה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נשא לאישה את בתו של רבי נחום זאב זיו. ניסה את כוחו בעסקים בריגה, אך לא הצליח. עזב את היבשת, שהה זמן מה בארה"ב ובשנת 1927 הגיע ללונדון. הוא נבחר לרב בית כנסת קטן באיסט אנד. לימים הפך לרב של בית כנסת בצפון מזרח לונדון ולמנהל תלמוד תורה. אולם עבודתו המתגמלת ביותר מבחינה רוחנית הייתה הדרכה פרטית של תלמידים נבחרים.
בשנת 1941 הוזמן לסייע בהקמת כולל בגייטסהד. הוא נענה לשיחה. שבע שנים שימש כמנהל הכולל ללא משכורת, סייע בגיוס כספים לתחזוקתו ונשא שיחות מוסר עם תלמידיו, תוך המשך לימודיו הפרטיים שמהם הפיק את הכנסתו.כמו כן נשא הרצאות על מוסר בפני קבוצות בערים שונות. כולל גייטסהד הוליד רבנים, שמילאו תפקידים מובילים בקהילות היהודיות. זה גם דרבן את התפתחותה של הישיבה המקומית למרכז תורה ידוע. הרב דסלר גם סייע בהקמת מוסדות חינוך דתיים נוספים בעיר זו.
בשנת 1948 ביקש הגאון רבי יוסף כהנמן זצ"ל מהרב דסלר להיות משגיח רוחני בישיבת פונובז' בבני ברק. הרב דסלר נענה להצעה ושימש כמשגיח הישיבה – מתן שיחות מוסר לתלמידים לפחות שלוש פעמים בשבוע – עד לפטירתו בסוף שנת תש"ג. בתקופה זו הרצה גם במקומות נוספים כמו בית המוסר בירושלים.
שיחותיו של הרב דסלר, שבניגוד לאלו של מנהיגים אחרים העסיקו גם רעיונות מעולם החסידות, השפיעו ונתנו השראה לרבים. הוא עשה רושם בל יימחה על כל מי שפגש ושמע אותו. הוא היה איש צנוע מאוד.
סופר זה זוכר היטב את התנהגותו המתבטלת של הרב דסלר מביקוריו המזדמנים של האחרון בישיבת עץ חיים בלונדון.
לאחר פטירתו של הרב דסלר יצאו לאור שלושה כרכים של מכתב מאליהו, מבחר מכתביו. חלק מאלה הופיעו גם באנגלית תחת הכותרת Strive for Truth! (3 כרכים פלדהיים), תורגם על ידי הרב אריה כרמל, מחברו הקרוב של הרב דסלר וסופר ותלמיד חכם. הרב כרמל היה מעורכי "מכתב מאליהו" וכן כתב מערכון ביוגרפי משובח של המאסטר הנערץ.
(המשך בשבוע הבא)
גואיש פרס, יום שישי, 18 בדצמבר 1992 עמ'. 24
עיקרו של כרך חידושי הגאון רבי א"א דסלר על התלמוד שיצא לאור לאחרונה מורכב מרשימות של שיעורי הרב דסלר של רבי שלמה ששון זצ"ל – נצר למשפחת ששון מהודו רוטשילדי המזרח – שהיה איש תורה משובח. מלומד וביבליופיל מפורסם ואספן של כתבי יד עבריים. אמו של דוד ששון הייתה פרחה ששון המהוללת, שהייתה מלומדת מאוד בספרות יהודית דתית.
פרחה ששון ומשפחתה התיישבו בלונדון בתחילת המאה הזו. שם נולד בשנת 1915 נכדה, רבי שלמה ששון זצ"ל. דוד ששון לא רצה לשלוח את בנו לבתי ספר לא-יהודיים, אבל הוא ילמד אותו בבית. כששלמה ששון היה בן 14, העסיק אביו ברבי דסלר – בהמלצתו של הגאון רבי שמואל יצחק הילמן, דיין בית הדין הלונדוני – כמורה פרטי.
הרב דסלר לימד את רבי שלמה ששון במשך שנים רבות, והשלים עמו את לימוד התלמוד כולו. הרב שלמה ששון השתתף גם בשיעורים הקבועים שנתן הרב דסלר לקבוצה נבחרת של תלמידים. (ההערות עליהן מבוסס הספר החדש נלקחו בשיעורים אלו).
הגאון רבי יעקב משה הלל מישיבת "חברת אהבת שלום" שבחסותה יצא לאור הכרך, מציין נכון בהקדמתו הנ"ל, כי ההערות שנלקחו מהשיעורים משקפות לא רק את גדולתו בתורה של מחברם, אלא גם את מידת הנאמנות של מחברם. תלמידו הצעיר. רבי שלמה ששון אכן היה מוכשר מאוד. הרב דסלר נהג לדבר בשבחו. הוא הוסמך על ידי הרב דסלר, והרב י. הרצוג והרב שם טוב גאגין, אב בית דין של ספרדי אנגליה. (הרב גאגין פרסם את הסמיכה שנתן לשלמה ששון בספרו פרקי שירה, 1937) ר' שלמה ששון התמסר למלגות יהודיות ולשירות קהילתי. הוא פרסם כתבי יד רבנים מספריית אביו, תקף את ביקורת התנ"ך, כתב להגנת שחיטה וחיבר דברי תורה, חיבורים היסטוריים והרהורים פילוסופיים. הוא עזר ליהודי הודו שהתיישבו בלונדון לארגן קהילה משלהם.
לאחר פטירתו של יצחק שלום (1968) הוא הפך לאחד ממנהיגי עוזר התורה ונסע רבות מטעם אותו ארגון. כותב שורות אלו ראיין את הרב שלמה ששון לטור זה בביקורו הקצר של האחרון בניו יורק. רבי שלמה ששון, שהתיישב בישראל בשנת 1970, נפטר בשנת 1985.
מספר שנים לאחר פטירתו התפרסם קובץ מחקריו ומאמריו, באנגלית ובעברית, תחת הכותרת, נתן חכמה לשלמה. הכרך מכיל גם שני מאמרים ביוגרפיים על רבי שלמה ששון; האחד באנגלית והשני בעברית. האחרון נכתב על ידי הרב כתריאל דוד קפלין מבית דין לונדון.
רשימותיו של הרב שלמה ששון משיעוריו של הרב דסלר התגלו לפני זמן מה בספריית ששון. הרב דוד ששון, בנו של הרב שלמה פרסם אותם בקיץ האחרון לרגל נישואי בתו רחל.
חידושיו של הרב ע"ה דסלר בכרך שלפנינו הם מסוגים שונים. הם כוללים הערות על האדם סוגיות, הבהרה של דעות ראשונים ואהרון בנושאים; הערות פרשנות על אjרונים בנושאים,; הערות פרשנות על קטעים בודדים לתלמוד והערות של פוסקים ומפרשים; החלטות של רמב"ם והידושים קשים על קצות החושן.
כל החידושים מעידים על חכמתו יוצאת הדופן של המחבר ועל נימוקיו הנוקבים. בנוסף להקדמתו של רבי יעקב משה הלל, נושא הכרך גם הקדמה מאת דוד ששון והערות מבוא מאת רבי שמואל ברוך דויטש שהכין את כתב היד לדפוס, וכן מכתבים מאת רבי אלעזר מנחם מ' שך ובנו של הרב דסלר, הרב. נחום זאב.
הרב שך במכתבו מברך על פרסום חידושי הרב דסלר אשר יגלו לכל כבודו של האחרון בתורה. בנו של הרב דסלר מספר כי בצעירותו ביקר את great uncle, רבי חיים עוזר גרודנסקי בווילנה, וסיפר לו כמה מהחידושים של אביו בהלכות מעילה. רבי חיים עוזר התרשם עמוקות וכתב לאביו לפרסם אותם. הרב דסלר, בצניעותו הרבה, לא היה עושה זאת! כל חייו השתדל להסתיר מאנשים את קומתו האמיתית בתורה!
