ידידי ר' דוד תמר כתב ב"עוללות" שלו: "הוא (הרמב"ם) הוא החכם היחיד, למן ימיו ולפני כן עד המאה הי"ח שאנו יודעים את היום שבו נולד".
הדברים נכונים בדרך כלל, אך בכל כלל יש יוצאים מן הכלל.
נזכיר כמה חכמים שידוע לנו יום ההולדת שלהם. רבי דוד בן רבי יהודה מיסר ליאון, שהיה רב בואלונה, אלבניה, כותב בספרו "כבוד חכמים" (מהדורת ש. ברנפלד, ברלין תרנ"ט, עמ' 64) כי הסמיכה הראשונה קיבל בישיבה של אביו בנפולי, בהיותו בן י"ח, בשבת חנוכה, ביום ההולדת שלו. ברנפלד, במבוא למהדורתו, קובע כי רבי דוד נולד באחד מימי חנוכה בשנת ר"ל.
רבי יהודה אריה מודינא מוסר בספרו האוטוביוגרפי "חיי יהודה" שהוא נולד ביום ב', כ"ח ניסן של"א, בויניציאה.
רבי עמנואל בר' דוד פראנסיש, שלא היה רק משורר אלא גם שימש ברבנות באיטליה, רשם על אחד משיריו שהוא חיבר אותו לרגל יום הולדתו השבעים וכי הוא נולד בליוורנו ביום כ"ט תמוז שנת שע"ח ("דיואן לר' עמנואל בן דוד פראנסיש", מהדורת שמעון ברנשטיין תרצ"ב, עמ' 225 ובמבוא).
רבי יחזקאל קצלנבוגן, אב"ד קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג, ואנדסבק) ובעל שו"ת "כנסת יחזקאל", אומר בצוואתו, אותה כתב בחודש אלול שנת תק"ז, כי הוא מסופק "אם מן ח"י כסלו העבר התחלתי למנות שנת ע"ט או שנת ע"ח" – כלומר, הוא נולד בח"י כסלו תכ"ח או תכ"ט.
רבי יצחק למפרונטי, בעל "פחד יצחק", נולד ביום כ"א שבט תל"ט (ראה תולדותיו שנכתבו על ידי ר' יצחק ברוך הלוי איש פירארה ושנדפסו על ידי חברת "מקיצי נרדמים" בשנת תרל"א, וגם בספר "תולדות גדולי ישראל" לגירונדי-ניפי).
רבי רפאל עמנואל חי ריקי כותב בסוף הספר "הון עשיר" (אמסטרדם תצ"א), פירושו למשנה ועוד, כי הוא סיים אותו ביום שנכנס לשנתו הל"ב, בי"ח לחודש תמוז בשנת "כי לא עזבת (תע"ט) דורשיך ה' " – מכאן שנולד בי"ח תמוז שנת תמ"ח (1688).
רבי יעקב עמדן כותב ב"מגילת ספר" (עמ' 18) כי הוא נולד "בחצי סיון". על פי פרט זה ואחרים בספריו, חישב רבי יחזקאל דוקס בספרו "חכמי אה"ר" (המבורג תרס"ח) כי רבי יעקב עמדן נולד בט"ו סיון שנת תנ"ח.
הצופה
כ"ח אייר תשנ"ט