הוא חבר הכנסת מאז ייסודה. בשנת 1952 ושוב משנת 1961 עד 1969 היה סגן שר החינוך והתרבות. הוא מנהיג פועלי אגודת ישראל. מפלגה קטנה, אך רישומה ניכר בכנסת בשל אישיותו של דוברה הראשי. כאשר הרב ד"ר ק. כהנא קם לשאת את דברו – מטים אוזן. יודעים כי הוא דרש וחקר עד היסוד את הנושא עליו הוא מדבר.
חברי כל הסיעות רוחשים לו כבוד. לפני שנים נתקבל בכנסת תיקון-חוק מיוחד בגינו. נחקק חוק האוסר על רב המשמש במשרה רשמית להיות חבר-כנסת. נתעוררה השאלה: מה יהיה על ח"כ הרב כהנא? הרי הוא רבו של קיבוץ "חפץ חיים". תיקנו את החוק: חלותו רק לגבי רב המשמש בקודם והוא מקבל משכורת על שרותו. התיקון איפשר לרב כהנא להוסיף להשתמש בשני הכתרים יחד.
אין מן הצורך לומר, כי כנציג מפלגה דתית דבריו, שאלתותיו ופולמוסיו בכנסת הם, על הרוב, בעניינים ובשאלות הנוגעים לדת. ברם, מאז מלחמת יום הכיפורים הוא מתגלה יותר ויותר כאיש אופוזיציה גם בתחום מדיניות-החוץ.
באביב 1974 הצביע נגד ההסכם עם סוריה על הפרדת-הכוחות בגולן. נציגי פועלי אגודת ישראל בכנסת לא סמכו ידיהם על הסכם-הביניים האחרון עם מצרים.
הרב כהנא ומפלגתו, כמו רוב הציבור החרדי בארץ, תומכים בהתנחלות ביהודה ובשומרון.
בימים אלה ביקר הרב כהנא בארה"ב. נפגשתי עמו ושוחחנו על בעיות-דת בישראל ועל מדיניות-החוץ של הממשלה.
"זה היה הסדר מוזר", אמר הרב כהנא, בדברו על הסכם-הביניים עם מצרים. "אנחנו עשינו ויתורים טריטוריאליים די ניכרים – והצד שכנגד כמעט שלא נתן לנו תמורה. עיקר התמורה בא לנו מצד שלישי, מארצות-הברית. כתוצאה מכך נדחקנו למיצר מבחינת יחסינו עם ארה"ב ותלותנו במעצמה זו גדלה בהרבה. ההסכם גם גירה את תיאבונם של הערבים להסדרים דומים, בהם יהיו המקבלים, מבלי שיצטרכו להתחייב התחייבויות של ממש".
בימים ששהה כאן הופיע בציבור בנאומים. מה הדבר שהביא עמו מישראל? "אל"ף – באתי לגרש מן הלבבות את הדיכאון והפסימיות על המצב בארץ. דומה שבגולה נוצר רושם מעוות מן המתרחש במדינה. אין אזלת יד, אין רפיון ידים בישראל! בונים, מתקדמים", ענה הרב כהנא. "בי"ת – קראתי ליהודים שומרי התורה בארה"ב, אשר רובם תומכים בהתלהבות במדינה, לגלות פעולה מדינית עצמאית. אסור להם להשאיר את ייצוגם לפני השלטונות בארה"ב בידי אחרים. שומה עליהם להביא את בקשותיהם ותביעותיהם למען המדינה במישרים לפני אנשי המימשל והקונגרס. כי מי מטיב מהם, משומרי-תורה, להסביר לגויים את זיקתו העמוקה של עמנו לציון ולירושלים, ליהודה ולשומרון".
הרב כהנא נפגש כאן עם רבנים ועסקני ציבור, וקיים ישיבה עם אנשי COLPA (National Jewish Commission on Law and Public Affairs), אירגון שנטל על עצמו את ההגנה המשפטית של יהודים המופלים לרעה במשרותיהם או פוטרו ממקומות עבודתם בגלל אדיקותם במצוות. "הצעתי לאנשי 'קולפה' לשתף עמנו פעולה', סיפר לי הרב. "אנו בישראל נוכל להשתמש בפסקי-דין של בתי-משפט אמריקניים במאמצינו לשמור על זכויותיהם של עובדים שומרי שבת המועסקים במפעלים או שרותים אשר, לצערנו, פועלים בשבת. מצד שני – המעמד בארץ של עובד שומר שבת במפעל העובד בשבת. מן ההכרח שתהיינה לו השלכות על מעמדו של שומר-שבת בארה"ב הנמצא במצב דומה".
הרב כהנא דן עם אנשי "קולפה" גם בדבר חילופי-מידע על חוקים והצעות-חוק הנוגעים לדת.הרב הוא בן ששים ושש. משא שנותיו ניכר אולי בפניו, במצחו הגבוה והמקומט, בזקנו המלא אשר הלבן מרובה בו על השחור – אך לא בקומתו הזקופה, בהליכתו ובתנועותיו המהירות והזריזות, ובקולו – שהוא צלול וברור. כולנו, בני עם נודד, הננו גידולי נופית=רבות שונים, ברם אישיותו של הרב כהנא היא מזיגה מיוחדת במינה. בן למשפחה של תלמידי חכמים. הוא נולד וגדל בגליציה המזרחית, היה תלמיד בבית המדרש לרבנים בברלין, למד באוניברסיטאות של עיר זו ושל וירצבורג, ושנים רבות שימש את בעל "חזון איש" זצ"ל. בגרמניה היה ממנהיגי תנועת הנוער "עזרא", ומאז עלייתו לארץ הוא חבר קיבוץ וממנהיגי פועלי אגודת ישראל. זה חמש-עשרה שנה הוא מנהיגה העולמי של התנועה.
הוא איש החברה, המפלגה. נואם במסיבות, אסיפות וועידות. שופע המימות וידידות, נעים-הליכות מעורב עם הבריות – ועם זה: אוהב הוא לפרוש לקרן זווית ולהתבודד עם ספר. בין ישיבה אחת לשניה של הכנסת אפשר למצוא אותו באולם הקריאה של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. הוא עמל בתורה, פשוטו כמשמעו. הוא כותב הרבה. חיבוריו ופירסומיו דנים בעניינים שונים ורבים, אך מגמה אחת להם: לברר דברי ראשונים ואחרונים שמפיהם אנו חיים, להגן על המסורת, ו"ללמד לשמור ולעשות" – כמה מחיבוריו מדריכים מעשיים הם לקיום המצוות: הלכות שמיטה, "טהרת בת ישראל", ועוד. סגנונו צהיר ונהיר, ודבריו, בכל מקום, מדודים ושקולים.
כאשר נפרדנו נתן לי ספר שיצא לפני זמן קצר. מהדורה חדשה ומורחבת של ספרו "מצוות הארץ" שהופיע בראשונה בשנת תשכ"ו. בספר קיצור דיני המצוות התלויות בארץ על-פי פסקי בעל "חזון איש" זצ"ל וכמה דינים ומנהגים המיוחדים לארץ ישראל, והם מלווים בהערות ובמראי-מקומות. בהקדמה כותב הרב כהנא על הזכות שנת-גלגלה לידו להיות מן העורכים לרבים דיני מצוות-הארץ:
לפני עלותי מגיא ההריגה באירופה לארץ הקודש, בסוף שנת השמיטה חצר"ת, נסעתי למורי ורבי הגאון מהור"ר יעקב יחיאל ויינברג זצללה"ה… כדי לקבל ממנו ברכת-פרידה. הבעתי צערי לפניו, על כי חסרים ספרים בהם מרוכזים דיני המצוות התלויות בארץ, ואז אמר לי מורי הגאון זצ"ל, שעלי לחבר ספר כזה. הדבר היה בעיני כמשאלה שאינה ניתנת לביצוע על ידי. אבל גאון וצדיק אמר דבר.
זכות אבותי ורבותי נ"ע עמדה לי ובעלותי ארצה… זכיתי ומרן הגאון החסיד האמיתי בעל "חזון איש" זצללה"ה קרבני בעודו בחיים חיותו, ובמחיצתו סידרתי פסקי הלכות לפי הוראותיו וספריו מהמצוות התלויות בארץ. חוברות אחדות מהן נתפרסמו עוד בחיי מרן זצ"ל, וכשפנה במחצית השניה של שנת תשי"ג, ר' יעקב ויינפלד הי"ו, בעל הוצאת ספרים "אשכול" בירושלים למרן זצ"ל לצרף לקיצור שולחן ערוך דיני המצוות התלויות בארץ, הפנה אותו מרן זצ"ל אלי והטיל עלי מלאכת קודש זו. ואכן כחודש אחרי פטירת מרן זצ"ל יצאו לאור בע"ה הלכות אלו, והן נדפסות מאז ברציפות כתוספת למהדורה המפוארת של קיצור שולחן ערוך בהוצאת "אשכול".
בשנת השמיטה תשכ"ו הוצאתי ספר "מצוות הארץ"…
וכעת רחש לבי לעבור מחדש על מכלול הדינים, להוסיף הטעון הוספה, לתקן עד כמה שידי מגעת ולרשום מקור כל הלכה והלכה, בכדי להקל על הלומד והמעיין להתעמק בדברים במקורותיהם…"
הדואר
י"ג סיון, תשל"ו
ו