(הפוליטיקה הגבוהה של יהודי קושטא)
בשנת 1784 הופיע בלונדון ספר הנושא את השם "המצב הנוכחי של הממלכה העותומנית – כולל את התאור המדוייק והמענין ביותר שהופיע עד כה של הדת, הממשלה, הצבאות, הנמוסים, המנהגים ומיני השעשועים של התורכים, כמו כן תאור ארמון השולטן וחצרו מתובל בספורים מבדחים 1.
הספר תורגם מכתב יד צרפתי של מחברו אליה הבסצ'י שהקדמתו מוסרת, שהוא יוני אשר הובא בילדותו לארמון השולטן בקושטא, שם חונך על ידי דודו, שמלא משרה חשובה בחצר. שנים רבות שרת בארמון ובימי השילטן מוצטפה היללילי שמש מזכיר לאחד הוזירים הגדולים. המחבר מבטיח לתת לקורא תאור נאמן ומדוייק על החצר התורכית לתושבי קושטא.
"במלה אחת" הוא כותב "ברצוני להביא את הקורא למצב בו ידמה כאילו היה חי במשך שנים רבות בקושטא ורכש ידיעה על כל דבר גדול המתרחש בארמון השולטן או בבתיהם הפרטיים של אזרחי עיר גדולה זו".
רק הוא לבדו יכול לתת תאור זה באשר טעות היא לחשוב שצירי מעצמות אירופה בשער הגבוה שרק לעתים קרובות מוזמנים הם לראיון לארמון, מכירים את דרכי החיים בחצר. אך לא רק בנוגע לחיים בקושטא יתרון גדול לו על כל יתר האנשים הכותבים על הממלכה העותומנית אלא גם בנוגע לערים וחבלים אחרים של ממלכה זו. "אין עיר בכל רחבי הממלכה העותומנית באסיה שלא בקרתי בה, לא עשיתי בשליחות רשמית, ולא נפגשתי עם ראשיה וזה לא מזמן".
המחבר איננו מאכזב את קוראיו. בשלושים ושמונים פרקים הוא מגולל לפניהם את תולדות הדת המוסלמית והתפתתות הממלכה העותומנית, גווני ונמוסי החצר, תפקידי הפקידים הגבוהים למיניהם, מספרים מדוייקים על כוח הצבא התורכי על כל חלקיו, חיל הרגלים, הפרשים, חיל הים ומשטרת הארמון ותאור העיר קושטא, תושביה, רחובותיה ובניניה. בפרקים האחרונים נמסרת סקירה על מדיניות תורכיה כלפי המעצמות השונות באירופה ויחסי המסחר הקיימים ביניהן. כל פרקי הספר משקפים את ידיעתו הגדולה והבנתו העמוקה של המחבר בנושא בו הוא דן והשקפותיו הליברליות. לפעמים נשמעת נימה של בקורת קשה על עמים שהוא מתאר אך בדבריו אין קנאה ושנאה כלפיהם כי יודע הוא גם להוקיר את מעלותיהם ומידותיהם הטובות של אלה אשר את נטיותיהם הנפסדות הוא מגנה.
רבים מדבריו ידועים לנו ממקורות אחרים ומהם נוכל לדון על אמיתות הדברים שטרם למדנו עליהם.
רבות הידיעות בספר על חיי יהודי קושטא בזמנו. בפרק המתאר את תושבי הקושטא הלא-מוסלמיים מוקדש להם עמוד שלם.
"מספר היהודים בקושטא ובסביבתה הוא גדול להפליא. הם מונים 40,000 משפחות המהוות לפי אומדנא זהירה 200,000 נפשות. יש להם כעין שלטון אריסטוקרטי משלהם. כל משפטיהם ודיניהם מגישים לחכמים, יודעי החוק. רק לעתים רחוקות מערערים הם על פסקיהם לפני בתי הדין התורכיים. הם עשירים מאד וחיים בהרוחה כמו יהודי לונדון. יתכן שאפילו טוב מהם. התורכים מעריכים אותם יותר מאשר את הנוצרים. הם עוסקים בכל מלאכה ומסחר והם מקור עושרם."
"אין בית תורכי מבודד בקושטא שיהודי איננו נמנה בין הבאים ויוצאים מתוכו. דבר זה גורם להתגאותם וזלזולם ביונים ונוצרים אחרים. כל קציני המשנה בבתי המכס הם יהודים ולהם הכנסות גדולות. ספקו של מפקד הראשי של היניצ'רים הוא יהודי. יתכן שהוא המכובד ביותר בעיר. למרות היותם משועבדים הם אינם רשאים לרכוש אדמות, הגם בעלי אמביציות ואוהבים להפגין באמצעות עושרם, את שלטונם על הנחותים מהם. בערים גדולות אחרות עוסק מספר גדול מהם בעסקים מכניסי רווחים גדולים כגון תווך וספסרות, הלואות בריבית ומסחר בתכשיטים. על ידי קשריהם עם תורכים רמי מעלה ידועים להם מצבם הפרטי וסודותיהם. דבר שהם מנצלים כסוכנים ומרגלים. ציר מעצמה זרה יוכל להיוודע על המתרחש בממשלה מפי יהודי על ידי ספוק חמדת הממון שלו שהוא גדול יצריו.
בפרקים אחרים מוצאים אנו ידיעות המשלימות ומוסיפות על אלה.
נוצרים ויהודים נשפטים על ידי הגמוניהם ורבניהם. רק לעתים רחוקות קורה הדבר שאלה האחרונים מופיעים לפני בתי הדין התורכיים.
היהודים לובשים מכנסים וערדלים בצבע תכול. התרבושים שלהם שונים מאלה של הנוצרים ושתי קבוצות שערות תלויות להן קרוב לאזניהם. הם אוהבים להופיע בתור משהם שלא יטעו לחשוב אותם כנוצרים. אך ישנם בין היהודים והיונים גם כאלה הרשאים ללבוש מכנסים אדומים וערדילאות צהובות כמו המוסלמים. אלה הם תורגמני שגרירים וה"מצלמינים" (צאצאי ארבעים המשפחות היוניות שעזרו לתורכים לכבוש את קושטא והם פטורים מתשלום המס השנתי).
יהודים אינם נמצאים בין עובדי אניות. אך הם מסכנים סכומים גדולים על הים ובסחר עם כל אומות אירופה. רבים מהם הם רופאים ועוסקים במקצוע זה ברשות השולטן שהוא הנאמן היחיד של האוניברסיטה בקושטא ובו תלויים כל אלה העוסקים ברפואה. פרט לרופאים האירופים מספר גדול מהם הם מתווכים וסוכנים לכל סוגי סחורה וסוחרים עם כל האומות.
יהודים ויונים משמשים כסוכנים לסוחרי ונציה. הם מקבלים 12 אחוז ממכירותיהם אך אינם אחראים להפסדים, פרט לזה הם רשאים להחזיק לעצמם את הרווח שמעל למחירים שנקבעו להם.
מסגדים פרטיים ויהודים הם היחידים הרשאים להלוות כסף בריבית. שעור הריבית הוא שמונה עשר אחוז.
יהודים ונוצרים, פרט לאלו הנהנים מחסות ציר מדינה זרה, משלמים מס שנתי, הפרג, המהווה אחת ההכנסות העיקריות של הממלכה העותומנית. כל גבר מעל לגיל של ארבע עשרה שנה משלם מס זה. העשירים משלמים אחד עשר פיאסטרים. הבינונים מחצית סכום זה והעניים רבע ממנו. במקרה שלממלכה יש צורך בכספים היא מכריחה את נושאי המס לשלם סכום כפול. דרישת תשלום כפול תלויה בשרירות לבו של האחראי לאדמיניסטרציה.
היהודים מדברים בינם לבין עצמם בדרך כלל בספרדית. יהודי או נוצרי המקיים יחסים מיניים עם אשה תורכית חייב מיתה. הברירה בידו להציל את עצמו על ידי קבלת הדת המוסלמית. עדות האשה לבד בלי הוכחה ממקום אחר, מספיקה לגזור עליו מיתה או שמד.
לפי חוקי האיסלם אסור לכופר להכנס למסגד. העובר על חוק זה נדון למות או אנוס להתאשלם. בזמנו של המחבר לא הקפידו ביותר על שמירת חוק זה. מאמיני דתות אחרות הורשו לבקר במסגדים ברשות מאת השולטן. כן הורשו צירי מעצמות זרות וחברי משלחותיהם לבקר במסגדים, במיוחד במסגד סט. סופיה המפורסם, עת עמדו לעזוב את העיר. ברם גם בזמן המודבר היה בקורו של איש פרטי, לא מבני דת האיסלאם במסגד, כרוך בסכנות נפשות, כי עלול היה ליפול קרבן לזעם ההמונים המוסתים.
כידוע גויסו היניצ'רים, צבא השולטן, מילדים נוצרים הטופים. בזמנו של המחבר חל שנוי בזה. קתולים רומים, יהודים ופגנים נתקבלו לשורות היניצ'רים על ידי קציני הגיום שלא התענינו בעקרונות כי אם בתכונות המתנדבים.
בתארו את החיים בבירה מרחיב המחבר את הדבר על הנשים התורכיות שלעתים קרובות מתגנבות היו לשעה קלה מההרמון בו הן מוחזקות על ידי בעליהן לחפש את חברתם של צעירים נוצרים. המחבר מעיר שלפעמים רבות הן נעזרות על ידי יהודים.
כבר צטטנו את דברי המחבר, כי היהודים, הודות לקשריהם עם תורכים רמי מעלה, ידעו הרבה מן המתרחש בחצר. המחבר חוזר על דבריו אלו בפרק "עצות טובות לצירים ושליחי מעצמות זרות בשער הגבוה". הוא מיעץ לצירים ושליחים לקיים יחסים טובים עם התושבים הנוצרים ואפילו עם היהודים החשובים בער, הואיל ואלה מקובלים ומכובדים מאד בעיני השרים ומנהלי המחלקות הראשיות של הממשלה ובאמצעות קשריהם רוכשים הם ידיעות הראויות לתשומת לבם של צירים זרים."
עד כאן מדברי המחבר על מעמד היהודים בתורכיה.
חרות יג סיון תשטו
3.6.55
1.The Present State of the Ottoman Empire containing a more accurate and interesting account of the Religion, Government, Military Establishments, Manners, Customs and Amusements of the Turks etc…. translated from the French Manuscript of Elias Habesci, many years Resident at Constantinople, in the Service of the Grand Signor. LONDON 1784