לר' שאול ליברמן שליט"א ליום הולדתו השבעים וחמשה
א.
לפני כמה שנים פירסמתי ב"הדואר" (ה' בשבט תשכ"ט) מאמר בשם "יום הולדת אצל גדולי התורה". מעין המשך לו היה "יום ההולדת של מחברים גדולי תורה" (כ"ח באייר תשל"ב) סמוך ורצוף להם הוא מאמר זה המתפרסם בהזדמנות דומה.
ר' זלמן גייגר שוקד היה על מנהגי התפילה של עירו פראנקפורט דמיין. הוא אסף את המנהגים, הסביר אותם ועמד על טעמיהם ויסודותיהם.
ספרו "דברי קהילות" הופיע בשתים עשרה חוברות בשנים תרכ"ב – תרכ"ח. החוברת הראשונה יצאה במלאות שבעים שנה למחבר, וכך נמצא כתוב בשערה:
הוצאתי החוברת הראשונה לאורה
לכבוד המקום ולכבוד התורה
במלאות שבעים שנה
אשר נתן לי אלוקים למנה.
דבר הגיעו לשבעים הוא מרמז גם בסוף הקדמתו: "ואבוא היום אל העין…", מליצה מבוססת על בראשית כד, מב.
המנהגים מסודרים לפי ימי השנה, דבר יום ביומו, מן כ"ד בסיון, א' בשבת חוקת תקע"ח, עד ש"ק קורח תקע"ט. המחבר מסביר למה בחר בתאריכים של השנים האלה. אז עוד היו על משמרותם אביו, שהיה ש"ץ, ואבי אמו, שהיה ראש בית דין, והוא ראה "דרכי המנהגים בעשותם אותם". הוא התחיל במנהגים של כ"ד סיון, לפי שהוא יום הולדתו.
ר' חיים מאיר הלוי הורוביץ, חוקר המדרשים נשתהה הופעת ספרו "קובץ מדרשים קטנים" (ברלין, תרמ"א) עד שהגיע יום הולדתו, כפי שהוא אומר סמוך לסוף ספרו: "כי ארכו ימי צאת מחברתי זאת לאור עד יום ו' עש"ק י"ד שבט יום הולדתי" – על כן אמר לכבד יום זה בצרפו לספרו אגדה שכנראה נתחברה לשבת פרשת שירה, שהיא חלה אז בשבוע יום הולדתו.
הוא גם חיבר שיר המתחיל במלים "ביום ילדתני אמי, אתה ה' היית עמי, להשלים המחברת הזאת", ובו נאמר בין היתר: "עתה רצה נא, לבי יהללוך ביום הולדתי, בי"ד לשבט החדש, בשנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים ואחת, מיום בראת שמים וארץ וכל אשר במרום ותחת, כי השלמתי בו שבע ידות, המפיקות לנפש מעדנים, ממחברתי "אגדת אגדות" או "קובץ מדרשים קטנים" (שם עמ' 76).
יהודה אריה לייב וואידיסלאווסקי מתלמידי ר' מאיר דן פלאצקי היה, הוא חיבר "תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו" (פיטיריקוב תרס"ד), ובו שת עליו מילואים. את ההקדמה "ראש דבר" לספרו חתם המחבר "בחודש כסליו בשלושה ועשרים יום בו, הוא יום מלאות לי ז"ך שנה".
ב.
ומעניין לעניין באותו עניין – בדבר חכמים שגדולתם באה להם ביום הולדתם.
ר' דוד ב"ר יהודה מיסר ליאון מספר בספרו, שנקרא עליו השם "כבוד חכמים" על נוהג הסמיכה של בני איטליה, שהם קיבלוהו מבני צרפת ואשכנז: "הסמיכה שאנו עושים היא בקריאת המוסמך לס"ת בשם מורינו הרב" (עמ' 63), והוא מוסר על סמיכתו כי הוא נקרא לספר תורה בתואר זה "ביום לידותי, ביום שבת חנוכה" (שם עמ' 64). הוא היה אז בן י"ח.
ר' יצחק אייזיק כהן צדק, מצאצאי רבי נפתלי כ"ץ. אב"ד אוסטרהא, פוזנא ופאנרנקפורט, עילוי נפלא היה בילדותו. בן י"ג שנה התחתן – והיה זה ביום הולדתו, ובאותו יום נתמנה לרבה של קוריץ. על כן אמרו עליו המושלים : "יצחק החל להניח טוטפות וללבוש טלית וחלוקא דרבנן ביום אחד" .*
*מובא במכתבו של יוסף כהן צדק הנדפס בהקדמה לספר שו"ת "זיכרון כהונה" ליצחק אייזיק כהן צדק. הספר נדפס בשנת תרכ"ג בלבוב, כשבעים שנה לאחר מותו של המחבר. ועיין מה שהבאתי על ר' צדוק הכהן מלובלין במאמרי "יום הולדת אצל גדולי התורה" הנ"ל, ולמובא שם מן הקונטרס "דברי חלומות", השווה ירוש' ראש השנה פ"ג ה"ה (נ"ט, א'): "לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".