בהקדמתו ל"יין הטוב" על תרגומי התורה בארמית, מדבר רבי אלתר טוביה ויין מרחובות על חשיבות לימוד התרגומים.
הוא מספר כי רבי זלמלה, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, שהיה בקי בתרגומים ("נכתבו על לבו ורהו בלשונו") הצטער מאוד על הזנחת לימוד התרגומים לארמית. הוא האמין שהלימוד היהודי סבל מאוד כתוצאה מכך.
ב"יין הטוב" שלו מסביר הרב ויין את התרגום לתלמיד. יין הטוב על התורה עוסק בתרגום אונקלוס, התרגום המיוחס לר' יונתן בן עוזיאל ובתרגום הירושלמי. הוא מציג תרגומים מילוליים לעברית של התרגומים, בכל מקום שבו הם מכילים תוספות או לא מעבדים, פשוטו כמשמעו, את המקור העברי. הערות השוליים כוללות הסברים, הערות מועילות והתייחסויות לתלמוד, למדרשים ולפרשנים.
ישנם כמובן מספר ספרים ומחקרים משובחים על התרגומים, אך אלה פונים בעיקר לחוקרים. יין הטוב מיועד לקהל קוראים רחב יותר. מטרתו להפוך את חקר הגרסאות הארמיות לפופולריות. את יין הטוב גיליתי לראשונה, לפני כמה שנים על מדפי הספרים של בית הכנסת בבורו פארק. עיינתי במקום בתרגום העברי של התרגום של מגילת רות והתרשמתי מאוד.
בביקורי האחרון בישראל החלטתי להתקשר לסופר. ערב אחד בחול המועד סוכות נסעתי לרחובות. פגשתי בסוכתם את הרב ויין הזקן והזקן לבן ואת חתנו הרב זלמן קורלנדסקי. זו הייתה סוכה קטנה שנבנתה במרפסת ביתו של הרב, אבל היא הייתה מלאה בחמימות ובידידות של מארחיי. בקושי ישבתי, כשהרבנית הניחה מולי – למרות מחאותי – כוס יין וצלחת מאפה. הרב ויין שנולד בפולין הוא נצר למשפחת רבנים ידועה. מצד אמו הוא צאצא של אברהם, אחיו של הגאון מווילנה. אחיו דוד היה במשך יותר מ-30 שנה, רבה של חולון. אח נוסף, ר' אהרן יודא, היה רב בפולין. ר' חיים זאב, אח שלישי כיהן כרב בשיקגו ומתגורר כעת עם בנו, הרב הידוע רבי בערל וויין במונסי.
הרב טוביה ויין עצמו למד בישיבת החפץ חיים בראדין ואחר כך במיר. הוא הגיע לארץ ישראל בשנות השלושים. בתחילה הוא רצה לעבוד על האדמה. הוא אפילו חשב להירשם לבית הספר החקלאי של מקווה ישראל. אולם כשהדברים לא הסתדרו כפי שתכנן, הוא החליט להתמסר להוראת התורה.
הוא לימד בחדרה. לאחר מכן עבר בעצת החזון איש לצפת.
"בנית תורה בחדרה, עכשיו לך ובנה תורה בצפת", אמר לו החזון איש. בהמשך לימד במקומות נוספים, כולל בירושלים. לבסוף שימש כמורה ברחובות. במשך השנים הרבות שעבד כמורה, שקע בלימוד התרגומים. לאחר שהבין את האמת לגבי השקפתו של הרב זמלמלה על חשיבות הנוסחים הארמיים, הוא החליט יום אחד – זה היה שבת אחר הצהריים בין מנחה למעריב, בבית הכנסת האר"י בצפת – להלחין יצירה שתהפוך את לימוד התרגומים לפופולריות.
עם זאת, שנים רבות עברו עד שהכרך הראשון של עבודתו הופיע. יין הטוב על בראשית ושמות — שם היצירה רומז לתורה ולדברי חכמים המשווים ליין טוב וכן לשם המחבר — נדפס בשנת תשל"ו בסיוע הכספי.של קרובי משפחה וחברים בארץ ובארה"ב. הכרך, שנשא הסכמות של רבנים ידועים, ביניהם הרבנים משה פיינשטיין זצ"ל וזלמן סורוצקין זצ"ל, התקבל יפה מאוד. הכרך השני על התורה (ויקרא, במדבר ודברים) יצא לאור שלוש שנים לאחר מכן. מאז הופיעו שלושה כרכים נוספים. חמש המגילות (1981), תהילים (1985) וישעיהו (1989).
אלה מציגים את כל התרגום בתרגום לעברית. ההערות מודפסות בסוף כל ספר. הרב ויין לא הכין תרגום חדש לעברית של תרגום שני על אסתר. לא היה בכך צורך. הוא כלל בחמש המגילות שלו את פתשגן הכתב המקובל והנדפס לעתים קרובות. כרך התהילים מכיל נספח המפרט 18 מונחים יסודיים של יהדות, כגון תורה, ארץ ישראל, מקדש, גן עדן וירושלים, שאינם כתובים בטקסט העברי של פסוקים מסוימים בתהילים, אלא מופיעים בציורים תרגומיםfigurative translations או תוספות הסבר בגרסה הארמית.
ביליתי זמן רב עם הרב ויין וחתנו, והקשבתי בעניין רב לסיפורי הרב על חייו ופועלו. הייתי רוצה להישאר עוד הרבה זמן בחברת המלומד החביב והצנוע הזה, אבל נאלצתי לתפוס אוטובוס חזרה לירושלים. אבל אז, לא באמת עזבתי אותו. הכרכים של יין הטוב שלו תמיד איתי.
