במילון א. אבן-שושן בערך "קוף": – כקוף בפני אדם, משל למי שהוא מכוער מאד לעומת אחר: "הכל בפני שרה כקוף בפני אדם" (בבא בתרא נח, א).
יש להעיר כי במשך הדורות השתמשו במשל זה, מערב למובנו המקורי, גם להבלטת ניגודים אחרים: דבר בלתי חשוב, בלתי גדול וכדומה – לגבי דבר אחר. ואעידה על כך שנים-שלושה עדים:
כותב ר' מרדי מליסא בהצטרפו למחרימי כתבי רמח"ל:
"… שלא יבואו לדפוס מהיום והלאה… ובפרט ספרים ודברים שבדו אותם מלבם בני אדם שעלו ברוחם על במתי עב לדמות עצמן להראשונים קדושי עליון, כקוף בפני אדם…" (ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אוסף אגרות ותעודות… על ידי ד"ר שמעון גינצבורג, מוסד ביאליק. תרצ"ז, כרך ב, עמ' שח).
ר' חיים יוסף דוד אזולאי מספר בספרו "מעגל טוב" (מהד' א. פריימן, ירושלים, עמ' 40) על ביקורו בספריה של טורינו:
"… והלכתי אצל הביבליאוטיקא והיא כקוף בפני אדם נגד אותה של פאריץ…".
במכתב שאומרים שהריץ אותו מארץ ישראל ר' גרשון מקיטוב לגיסו הבעש"ט נמצא כתוב על ר' חיים ן' עטר בעל "אור החיים":
"…והיה חכם גדול וחריף ובקי בנגלה ובנסתר והיו כל חכמי ישראל בפניו כקוף בפני אדם…".
אעיר בסוף עוד על דברי הרשב"ש בספרו "מלחמת מצוה" (סמוך להתחלה): "להראות העמים וישראל בני ברית והגר אשר עליהם נלוה, את יופי חכמת התלמוד המעונגה והנוה, כי מי דומה אליו ביופיו וכל חכמי הגויים בחכמתם לפניו כקוף לפני חוה". כתב חוה, במקום אדם, בשל החרוז.
מתוך "הצופה" 3/11/60