א.
בפרשנות המקרא יוצא לאור "פירוש נביאים וכתובים" לרבינו ישעיה הראשון מטראני עם הערות וציונים ומבוא מאת הרב א. י. ורטהיימר. הפירוש גנוז היה בכתב-יד למעלה משבע מאות שנה באוצר הספרים הלאומי בפאריס. מחברו, רבינו ישעיה הראשון מטראני, מגדולי חכמי ישראל באיטליה, חי במחצית הראשונה של המאה העשירית (מצאצאיו מפורסם נכדו שנקרא על שמו – רבינו ישעיה אחרון, ריא"ז). הוא היה ממיסדי בית מדרשם של בעלי התוספות באיטליה, וחכמי דורו היו פונים אליו בעניני הלכה.
פירושו מיוסד על דרך הפשט, ואף אם מצויים בידינו פירושים על דרך הפשט של רש"י ראב"ע, ורד"ק הרי מיוחד פירוש זה בכך שהוא משלב את לשון פירושו בלשון הפסוק. כך שבמילים מועטות ולפעמים אף ע"י הוספת אות אחת בלבד נותן הוא ביאור נכון. משתמש הוא בפירושי קודמיו אך הוא מחדשם ומסבירם בלשון קצרה וברורה אף מוסיף פירושים חדשים.
"כידוע נתכנה ר' שלמה אהרן ורטהיימר ז"ל בשם "מגלה גניזה הרמב"ם בקהיר" והוא היה הראשון להוצאת כתבי-יד ראשונים מתוך גניזה זו ועל ידו נתפרסם טיבה בעולם וכל החוקרים שאבו אח"כ כל דושנה. עתה, בא נכדו הרב אברהם יוסף ורטהיימר שליט"א והשכיל מן הנשייה נכס יקר נוסף.
ב.
מדרש דברים רבה יוצא לאור בפעם הראשונה מכ"י עם מבוא ומראה מקומות והערות, ע"י שאול ליברמן מהדורה שנית עם הוספות ותיקונים ירושלים תשכ"ה.
עוד בשנת ת"ש הוציא פרופ' ש. ליברמן עפ"י כתב-יד מדרש לספר דברים, השונה בהרבה מן ה"דברים רבה" שנדפס זה מכבר. מבואו הגדול הראה לדעת, כי חכמי ספר, הרמב"ן, רבינו בחיי רבי יצחק עראמה, רבי יצחק אברבנאל וכו', השתלמו במדרש זה, והוא קובע כי הוא היה ב"דברים רבה" של בני ספרד, והנדפס מכבר הוא המדרש לספר דברים של בני אשכנז וצרפת.
המהדיר מציין כי ההנחה שקיימות שתי נוסחאות של המדרש לספר דברים היא לנו לעזר רב בקביעת מוצאם של ספרים שלא ידוע לנו מקום חיבורם.
כך הוא קובע כי הספר "מפתח הדרשות", (נדפס על ידי הרב י.ל. הכהן פישמן – מימון בקובץ "רבינו משה בן מיימון", ירושלים תרצ"ה) המיוחס לרמב"ם איננו שלו, כי בספר ההוא מובאים דברים מן "הדברים רבה" של בני אשכנז וצרפת ולא של בני ספרד.
המהדיר עיטר את מהדורתו בהערות והארות מחכימות. מהן המציינות מקורות ומקבילות, ומהן שהן ביאורים למלים, בטויים ומליצות בלעדם או לענין הנדון במדרש. ההערות והארות הן קצרות אך מלאות ענין. בקיאותו של המהדיר הנחשב כגדול חוקי התלמוד והמדרש של דורנו, היא מפליאה.
על יד שמותם של שלושה חכמים המובאים במדרש הוא מציין שהם אינם נזכרים בשום מקום אחר.
ביאוריו שופעים לא רק ידע רב אלא גם מקוריות. חשובים ביותר הם תיקוניו בטכסט ופירושיו של בטויים בלתי-שכיחים ושל מלים זרות. לא נוכל לעמוד בפרוטרוט על ההארות הרבות, נסתפק בציון אחת מהן.
בפרשת "ואתחנן" (שמ' 52-51) מספר המדרש שהקב"ה הראה למשה לפני מותו כל ארץ ישראל, השמים ושמי השמים, ארץ ומלואה וכל קורות העתיד.
"…הראה לו לשלמה שהוא בונה בית המקדש ומנשה מעמיד צלם בהיכל וכו' וכי' וצדקיהו יורד לבבל, הראה לו הים האחרון והים הגדול והראה לו כל הצדיקים שעתידין לעמוד עד שיחיו המתים… מה עושה כאן הים האחרון (עיין דברים ל"ה, ב) והים הגדול בין צדקיהו, סוף הבית הראשון, ובין תחית המתים? ליברמן משער שיש לגרוס: היום האחרון והיום הגדול, והוא כאן במובן האיסכטולוגי, יום הדין הגדול (עיין מלאכי ג, כ"ג) והדרש מבוסס כמובן על "עד הים הגדול", (דברים ל"ד, ב). ליברמן מרבה להביא אסמכתות לדבריו.
המדרש הזה הוצא, כאמור, בפעם הראשונה לפני חצי יובל שנה. הספר אזל זה זמן רב מן השוק והמולי"ם הדפיסו אותו כעת מחדש. למהדורה החדשה הוסיף פרופ. ש. ליברמן הערות והארות נוספות.
טוביה פרשל
מתוך "חרות" 07 מאי 1965