כתבי רב יצחק אלחנן ספקטור

הפרויקט החדש של מכון ירושלים

הרנסנס הגדול של לומדי התורה שאנו עדים לו בארבעת העשורים האחרונים לווה בתופעה מופלאה לא פחות. יותר מתמיד, חוקרי תורה עסקו בהכנת מהדורות מתוקנות של טקסטים רבניים חשובים ובפרסום ספרי רבנות מצטיינים שנשארו עד כה בכתב יד, חלקם מלפני מאות  שנים.

מוביל בתחום זה הוא מכון ירושלים, שנוסד לפני כ-30 שנה. בתקופה קצרה יחסית זו פרסמו מכוני המחקר השונים שלה יותר מ-500 כרכים.

לפני זמן קצר נפגשתי עם הרב יוסף בוקסבאום, המנהל המלומד והדינמי ביותר של "מכון ירושלים". הוא סיפר לי בפירוט על הפרויקטים האחרונים של המכון, שהכרכים הראשונים שלהם אמורים להידפס בקרוב.

פרויקט אחד הוא פרסום החידושים, השו"ת וכתבים אחרים מאת הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבו המפורסם של קובנה שהיה הפוסק הדור של זמנו.

"בכרך לזכרו של הרב יצחק הוטנר ז"ל, שפרסם מכון ירושלים בשנת 1984, הדפסנו מתוך כתבי יד ארבעים וארבעה ש״ותות קצרות של הרב יצחק אלחנן", סיפר לי הרב בוקסבאום. ׳אחרי שדיברתי על אחת השו"תות האלה עם הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, הוא שאל אותי אם יש עוד שו"תות כאלה של הרב יצחק אלחנן. כשעניתי בחיוב, הוא אמר בהתרגשות: "צריך לאסוף ולפרסם אותם." '

זמן קצר לפני פטירתו, הרב שלמה זלמן אוירבך הזכיר לי את השיחה הזו ושאל אותי האם נעשה משהו כדי לאסוף ולהדפיס את השו"תים שלא פורסם של הרב מקובנה. רק אז החלטתי להקדיש את עצמי למשימה הזאת".

הרב בוקסבאום סיפר לי גם על שיחה שניהל עם הרב שלמה יוסף זווין זצ"ל, האדריכל והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית, כשדיבר איתו על שו"ת של הרב יצחק אלחנן.רבי זווין כתב באחד ממאמריו על ספרות התורה כי מספר השו"ת של הרב יצחק אלחנן שלא פורסם היה גדול יותר ממספרם של אלה שהופיעו בדפוס. הרב בוקסבאום ביקש מהרב זווין מאין ידע שהוא כן.  "יש לי את המידע הזה מגדולי ישראל שנהגו לבקר את הרב יצחק אלחנן" השיב הרב זווין.

ארבעים וארבע השו"תים שנדפסו בכרך הזיכרון של הרב יצחק הוטנר הופנו כולם לרב דב אריה ריטר מרוטרדם. הם התגלו בספרייתו של הרב ריטר, שלפני שנים רבות הועברה לספריית בית הכנסת "ישורון" בירושלים. הרב ריטר הכניס את המכתבים לעותקי ספריו המודפסים של הרב יצחק אלחנן.

בגליון האחרון (אלול תש"ס) של כתב העת "מוריה" מאת מכון ירושלים, המוקדש לזכרם של הרב שמחה זיסל ברוידא ז"ל, ראש ישיבת חברון בירושלים, ושל אחיו הרב רבי צבי ברוידא ז"ל, ראש בית הדין של פתח תקווה, שנפטרו שניהם בשנה שעברה, פרסם הרב בוקסבאום 13 שו"תות והחלטות ששלח הרב יצחק אלחנן להרב נפתלי אמסטרדם זצ"ל. הרב אמסטרדם, שהיה אחד מתלמידיו המובהקים של הרב ישראל סלנטר, כיהן כרב בהלסינגפורס שבפינלנד וכן במקומות אחרים ולאחר מכן התיישב בירושלים. הוא הציג את השו"ת שקיבל מר' יצחק אלחנן בפני הרב אברהם בראוד , (אביהם של הרב שמחה זיסל וצבי), שהיה חתנו של אחיו הצעיר של רבי יצחק אלחנן, יעקב דוד.

הרב בוקסבאום מחזיק  בידו עוד  כתבי יד ששלח הרב יצחק אלחנן לרב נפתלי אמסטרדם, כמו התשובה ששלח הרב יצחק אלחנן לרב יצחק בלזר זצ"ל. רב יצחק בלזר היה גם אחד מתלמידיו המובהקים של הרב ישראל סלנטר, שכיהן כרב בפטרבורג.

.הרב יצחק אלחנן הוציא לאור הרבה ספרים.ביניהם "שו"ת באר יצחק" ו"עין יצחק" (2 כרכים) ו"נחל יצחק" (2 כרכים, חידושיו על חושן משפט). מכון ירושלים מתכונן להדפיס עשרה כרכים מכתביו שנאספו. הם כוללים ארבעה כרכים של השו"ת במהדורה חדשה של באר יצחק ועין יצחק עם הערות וכן תיקונים המבוססים על כתבי יד, וקטעים מיוחדים המכילים הערות של גדולי ישראל שנבחרו מתוך כתביהם שפורסמו או הועתקו מתוך הערות שכתבו בשולי עותקיהם של ספריו של רבי יצחק אלחנן.

ההערות על עין יצחק כוללות את אלה שהרב מרדכי גיפטר ז"ל, ראש ישיבת טלז המפורסם, פרסם בירחון "תלפיות". השני הכרכים של נחל יצחק  הודפסו מחדש עם תוספות הערות מכתב ידו של הרב יצחק אלחנן; שני כרכים של חידושים על הש״ס, התורה והשולחן ערוך (כולם מכתבי יד); כרך אחד של שו"ת והחלטות (שאינו כלול בבאר יצחק ובעין יצחק); וכרך אחד של מכתבים (כולל חומר שפורסם וחומר שעוד לא פורסם). בכרך זה, האחרון, תכלול גם ביוגרפיה של הרב יצחק אלחנן.