לפני שנים רבות כתבתי על הכנוי "תלמוד קטן" למסכת כתובות.*
ציינתי שכנוי זה נזכר, כנראה, לראשונה בהקדמתו של המדפיס ר' יונה בר' יעקב ל"שיטה מקובצת" של מסכת בבא מציעא שהדפיס באמסטרדם בשנת תפ"א. הוא כותב בהקדמתו שישנן גם "שיטות מקובצות" על מסכתות כתובות ובבא בתרא. והוא אומר: "… עוד זאת אדרש לכם בית ישראל והנה נמצא אתנו חידושי מסכת כתובות אר בשם תלמוד קטן יכונה, והיא מקובצת לאותו המחבר מאותן הגאונים עצמן…"
ר' יונה בר' יעקב הדפיס ה"שיטה מקובצת" למסכת כתובות בקושטא בשנת תצ"ח, וכתב בשערה: "ספר אסיפת זקנים והוא חידושי מסכת כתובות אשר בשם תלמוד קטן יכונה, אשר קיבצם הרב המוסמך הגאון כמוהר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל מספרי כתיבת יד… וקראו בשם שיטה מקובצת…"
שער זה נמצא עוד בכמה מהדורות של ה"שיטה מקובצת" למסכת כתובות בדורות האחרונים הושמטו המלים "אשר בשם תלמוד קטן יכונה".
והנה ב"מוריה" (שנה י"ד, גליון ה-ח, תשרי תשמ"ו, עמ' לב-לד) נדפסה תשובה שכתב הגאון רבי אריה יהודה לייב כץ, בנו של בעל "שער אפרים", מירושלים להגר"ד אופנהיים.
כתוב שם בין היתר: "והן היום יקבל מר ס' מחודש כ"י שזכני ה' וחנני שהגיע לידי, והוא חדושי הרמב"ן על כתובות, שקורין פה תלמוד קטן, ונתתיו להעתיקו בכתב אשכנז, והנה מנחה שלוחה לאדוני…"
המכתב הוא משנת תנ"ט. הרי עדות קצת יותר מוקדמת על השימוש בכינוי "תלמוד קטן" למסכת כתובות.
ב"עלון לחובב הספר" תשרי תש"ן
*"הדואר", כ' כסלו תשכ"ח (וראה גם "הצופה" ט"ז אייר תשל"ג).