לילה לפני שעזבתי את בודפשט כדי לחזור לניו יורק, התקשרתי לרב ברוך אוברלנדר, שליח ליובאוויטש בהונגריה כדי לקבל קצת מידע. כשהתנצלתי על שהתקשרתי אליו בשעה מאוחרת מאוד, הוא אמר, "אני עדיין ער. אני מכין את הגיליון הבא של Egyseg, שעתיד להופיע מחר".
"אגיסג", שפירושו אחדות (אחדות), הוא כתב עת בשפה הונגרית של ליובאוויטש. הוא הוקם לפני מספר שנים על ידי הרב אוברלנדר, המשמש כעורך. "הכתב העת מגיע ל-14,000 משפחות יהודיות הונגריות", אמר לי הרב אוברלנדר. הרב אוברלנדס הוא, אכן אדם עסוק מאוד. סיפור פעילותו בהונגריה מעורר תהיות.
הוא לא תובע שום קרדיט על הישגיו יוצאי הדופן. "הכל בזכות ואצל קו"ח הרבי", הוא אומר. הרב אוברלנדר נולד בניו יורק להורים שהגיעו מהונגריה. במהלך לימודיו בישיבה בניו יורק נמשך לתנועת ליובאוויטש. בהמשך למד בישיבת סלובוקה, בני ברק, בכפר חב"ד ובתומכי תמימים (ישיבת ליובאוויטש) בניו יורק, שם הוסמך על ידי הגאון רבי ישראל יצחק פייקארסקי זצ"ל. נשא לאישה את בת שבע, בתם של רבי משה ויהודית לזר.
הרב לזר הוא שליח ליובאוויטש מצליח מאוד במילאנו, איטליה, שם הוא משמש כרב של שתי קהילות איראניות. סבא וסבתא של בת שבע הם צבי מאיר ודבורה שטיינמץ מניו יורק. שטיינמץ, משורר עברי, מוכר בעולם הספרות העברי בשם העט שלו צבי יאיר. שירתו של שטיינמץ שהוא חסיד ליובאוויטש נלמדת בבתי ספר דתיים בישראל. בשנת 1989, זמן לא רב לאחר נישואיו, נשלח הרב אוברלנדר כשליח ליובאוויטש לבודפשט. הרב אברהם יצחק גלוק זצ"ל הבטיח לתמוך בו כלכלית במהלך שנתו הראשונה בהונגריה.
(הרבי אברהם יצחק גלוק זצ"ל היה איש יוצא דופן. איש עסקים מצליח בלונדון, שימש כ"שגריר הרבי מליובאוויטש" באירופה, וסייע לשליחי חב"ד במדינות שונות. כשהרבי ביקש להדפיס את התניא במקומות בכל רחבי הארץ. בעולם, דאג Glueck להדפיסו במדינות שונות באירופה, כולל צ'כוסלובקיה, שהייתה אז תחת שלטון קומוניסטי.)
בשנת 1991 ביקרתי בגלוק בביתו בצפון לונדון עם ידידי, האמן החב"די קלמן טייפנברון המתגורר בלונדון. זה היה מוצאי שבת. ביתו של גלוק היה מלא באנשים שהוא ואשתו הזמינו לשהות בשבת כדי להראות להם איך היה יום המנוחה היהודי. הצטופפנו עם גלוק בפינה, מקשיבים מרותקים לסיפורים על מסעותיו ומעלליו מטעם ליובאוויטש.
העלינו זיכרונות גם מצבא ההגנה לישראל. שלושתנו – גלוק, טייפנברון וכותב שורות אלו – שירתנו כמתנדבים בצה"ל במהלך מלחמת העצמאות.) בהונגריה לא לקח לרב אוברלנדר הרבה זמן להתבסס בכוחות עצמו. בשנת 1990 מונה למרצה למשפט עברי בבית הספר למשפטים בבודפשט.
איך יכול להיות? זמן קצר לאחר הגעתו להונגריה, החל הרב אוברלנדר לחפש צעירים שילמדו אותם תורה. אחד הבחורים, שאותם לימד גמרא היה סטודנט למשפטים. יום אחד אמר התלמיד לדיקן dean of the schoolבית הספר שלו שהוא רוצה ללמוד משפט עברי. הדיקן אמר שאם הוא יודע על אדם שיכול ללמד את המקצוע הזה, הוא ישמח להכניס קורס כזה. התלמיד הציע את הרב אוברלנדר. כשפגש הדיקן את הרב אוברלנדר, הופתע לראות לפניו איש צעיר מאוד.
"איך אתה יכול להיות מרצה למשפט עברי בגיל כל כך צעיר?" שאל את הרב אוברלנדר.
באופן יהודי השיב הרב אוברלנדר בשאלה. "כמה זמן למדת משפטים?' הוא שאל את הדיקן.
"הו, הרבה, הרבה שנים", הייתה התשובה.
"גם אני למדתי משפטים, הרבה מאוד שנים. התחלתי ללמוד משפט עברי בגיל שמונה", אמר הרב אוברלנדר.
הוא קיבל את העבודה.
בשנה שעברה דוד מושקוביץ מבורו פארק ברוקלין, יסד בבודפשט, בשיתוף בית הספר לכלכלה בטאבניה, בית ספר יהודי לעסקים (בית הספר האמריקאי למדעי העסקים המודרניים). במהלך שנתו הראשונה למדו בו 35 תלמידים.
בספטמבר הקרוב אליהם יצטרפו עוד 75 תלמידים.
הרב אוברלנדר הוא הדיקן למדעי היהדות בבית הספר. מלבד הקשר שלו עם בית הספר למשפטים של בודפשט ובית הספר היהודי לעסקים, הרב אוברלנדר מלמד בגימנסיה אנה פרנק, בית הספר התיכון של הקהילה היהודית של בודפשט, שמונה 175 נערים ונערות.
וכאילו לא די בכל זה, הרב אוברלנדר מכהן גם כרב בית הכנסת "חברה ש"ס, קהילה ותיקה בבודפשט. הוסיפו לכל הפעילויות הספציפיות הללו מטעם ליובאוויטש, שעל חלקן ארחיב במאמר הבא– ותוכלו לתאר לעצמכם עד כמה לוח הזמנים שלו עמוס.
למען האמת, כשביקרתי אותו ערב אחד בדירתו המשמשת כ"מרכז המורשת היהודית של הונגריה" של ליובאוויטש, נאלצנו לקצר את שיחתנו – שיחה נעימה מאוד, שכן הרב הוא אדם בעל ידע רב – כי הוא עדיין היה צריך להעביר הרצאה באותו ערב.
(המשך בשבוע הבא)
גואיש פרס, יום שישי, 9 באוגוסט 1996
(המשך משבוע שעבר)
בישיבה בחדר העבודה של הרב אוברלנדר בדירתו, שכאמור מקודם, משמשת כ"מרכז המורשת היהודית של הונגריה" של ליובאוויטש, הוא הראה לי ספרים, שהוציא ליובאוויטש בבודפשט.
בחורף האחרון ראה אור סידור מודפס להפליא עם תרגום חדש להונגרית. זה תוצר של מאמצים משולבים של כמה אנשים: שמעון שרוני עשה את התרגומים; נפתלי קראוס בישר את התפילות, יזרעאל דב דוידוביץ כתב על הלכות ומנהגים, יהודית מייקס ערכה את הסגנון.
הרב אוברלנדר שימש כעורך ראשי. הסידור הוצא על ידי ליובאוויטש, אך האחרון הצליח לגייס את תמיכתם הכספית של ארגונים אחרים, שהכירו בחשיבות הפרויקט, כמו הוועדה האמריקאית להפצה והפדרציה העולמית של יהודי הונגריה. במימון השתתף גם משרד החינוך ההונגרי.
הסידור נקרא תפילת שמואל לזכרו של האדמו"ר שמואל בלאושטיין שנהרג באושוויץ בשנת 1944. אשתו וחמשת בניהם מונצחים גם הם בסידור התפילה, בנם השישי זאב (ווילי) בנצור תרם סכום משמעותי עבור הפרסום. בנוסף יש בסידור כ-20 עמודים המוקדשים להנצחת נפטרים על ידי בני משפחותיהם.
הרב אוברלנדר כותב בהקדמתו העברית כי הסידור מוקדש לזכרו של האדמו"ר מלובביץ' שבפקודתו "באנו הנה, היינו פעילים ונמשיך להיות פעילים, וברוחו להחזיר יהודים לאביהם בגן עדן – סידור התפילה הזה הופק."
אוברלנדר מונה את פעילותו של ליובאוויטש בהונגריה. יש להם גן ילדים, בית כנסת, הוצאה לאור, כתב עת וכן שיעורי תורה לצעירים ולמבוגרים.
"הפכנו לכתובת של כל אלה שמחפשים את ה'".
למרות האסון הגדול של פטירתו של הרבי האהוב, "מצווה עלינו וחובה להמשיך בשליחותנו להפיץ את היהדות ולקרב את היהודים לשורשיהם". נפתלי קראוס בהקדמה שלו, מתעכב על הצורך הגדול בסידור, שכן 50 שנות שלטון קהילתי ושטיפת מוח הותירו את שרידי יהדות הונגריה למוות מבחינה רוחנית: יש נישואי תערובת, בורות ואדישות ליהדות.
הודפסו עשרת אלפים עותקים של הסידור והם נמכרים היטב. הרב אוברלנדר הראה לי פרסום לא יהודי, המתאר את הסידור כרב מכר.
בשנה שעברה פרסם ליובאוויטש מילון יידיש הונגרית. זה לא הוצאה חדשה, אלא מהדורה מחודשת של ספר שהופיע בפפה, הונגריה, לפני 55 שנה. היידיש ההונגרית כמו היידיש של יהודי מדינות אחרות, מכילה מספר רב של מילים עבריות, שרבות מהן קשורות לחיים יהודיים דתיים.
בשנת 1941 הוציאו הנריק בלאו וקארולי לאנג מילון יידיש הונגרית המפרט (באותיות לטיניות) מילים וביטויים שמקורם בעיקר בעברית, שנמצאו ביידיש הונגרית עם תרגומים והסברים בהונגרית. הנה כמה מהמילים העבריות המפורטות ומוסברות בספר. הם מועתקים בהתאם להגייתם הספרדית, אם כי בספר הם מוצגים בצורתם הונגרית ביידיש: עקבה, עם הארץ, ארבע מינים, ערב כנפות, גלאט כשר, חתן תורה, חצוף, חבר, חזן, חברה קדישא, חסד , Oleh Regel Zein, שבע קהילות (שבע הקהילות היהודיות שהיו קיימות בבורגנלנד), זכר לח'ורבן. ברשימה מופיעות גם כמה מילים לא עבריות כגון Drei Vochen, Wachnacht, Verhoern.
"ספר זה מכיל לא רק הסברים של מילים וביטויים אלא גם של רעיונות, חפצים ומנהגים יהודיים. הנוער היהודי ההונגרי של היום, שאינו יודע מאוד את מורשתו, עשוי להפיק תועלת רבה מהלימוד שלו. מסיבה זו החלטנו להדפיס אותו מחדש", אמר לי הרב אוברלנדר.
"כשנלחמים בבורות, אתה חייב תמיד להיות בחיפוש אחר דרכים ואמצעים חדשים להפצת ידע", הוסיף בחיוך גדול.
הרב אוברלנדר סיפר לי גם על כתביו ה"פרטיים". הוא כתב "מבוא למשפט יהודי" (בהונגרית) לתלמידיו בבית הספר למשפטים בבודפשט. לאחרונה שלח מאמר לפרסום מדעי בארץ על גילויו בבית הקברות היהודי בסאטו מארה את קברו של שלמה יהודה פרידלנדר, זייפן הירושלמי בפקודת קודשים.
