"מגנזי ישראל אשר בוואתיקאן"
מאת נפתלי בן מנחם, מוסד הרב קוק, ירושלים.
אוצרות כתבי יד עבריים יקרים מונחים בספרית הוואתיקאן. ואעפ"י שבדורות האחרונים פתוחה ספריה זו לחכמים וחוקרים יהודים להשתמש בה לרגל עבודתם המדעית, טרם נבדקו כל צרכם וטרם נתן לנו תאור נאמן ומדוייק של כתבי היד העברים הרבים הנמצאים בתוכה.
הביבליוגראף והחוקר, נפתלי בן מנחם, שבין היתר פרסם מחקרים חשובים של אברהם אבן עזרא וספריו, שעשה זמן ממושך בספרית הוואתיקאן נותן לנו בספרו החדש "מגנזי ישראל אשר בוואתיקאן" תאור של שלושים וחמשה כתבי יד ברובם פרושים וספרים של הראב"ע.
הערות והארות על שנויי נוסחאות והשוואות עם כתבי-יד אשר במקומות אחרים, ציונים של מאמרים וספרים הדנים בהם ומראי-מקומות ופרושים של דברי הראב"ע או אחד ממפרשיו המובאים מלוים את התאור הנאמן והמדוייק.
חוקרי תולדות ישראל וספרותו במיוחד העוסקים בספרי הראב"ע, יקדמו בברכה ספר זה המגלה לנו פרטים חדשים וחשובים לחקירת כתבי הראב"ע ומפרשיו.
כידוע, הבליע הראב"ע בפרושיו לתורה רמזים שפסוקים אחדים נתוספו בתקופה מאוחרת. שפינוזה לא היה הראשון לפענח רמזים אלה. עמדו עליהם כמעט כל מפרשי הראב"ע שנסו לישב אותם עם המסורת נפגשים אנו בנסיון כזה בפרושו של ר' מתתיה, שבן מנחם מפרסם חלק ממנו בספרו. לפי דעתו של מפרש זה, היתה לעזרא הסופר הרשות להוסיף על ספורי התורה. אך לא על מצותיה. לשם יתר ביאורן. דעה זו דומה במקצת לזו שהובעה על ידי מפרשו הראשון של הראב"ע ר' יוסף טוב עלם הספרדי, בעל ה"צפנת פענח".
הראב"ע חבר שני פרושים לספר שמות. הארוך הנדפס ב"מקראות גדולות" והקצר שנדפס בראשונה בשנת ת"ר בפראג על ידי יצחק שמואל רגיו, ופעם שניה על ידי י. ל. פליישר (וינה תרפ"ו). חלוקות הדעות על זמן חבורם של שני הפרושים השונים, יש גם שמטילים ספק בדבר אם מחברו של הפרוש הארוך היה הראב"ע בעצמו (עיין בהקדמתו של י. ל. פליישר למהדורתו).
נ. בן מנחם מצטט בספרו כתב יד קדמון (משנת 1385) בו רשם המעתיק בסוף פרושו הקצר של הראב"ע את הדברים: "זהו פרושו בלי ספק אבל הפרוש הארוך הנמצא ברוב העולם הנקרא על שמו איננו פרושו רק פרוש תלמידו ר' יוסף מקורבייל".
מפרושו של ר' מרדכי חומטינו לספר "יסוד מורא" של הראב"ע שבן מנחם מפרסם קטע ממנו מתוך כ"י אשר בספריה הלאומית בפריז, הננו למדים שהמתרגם הנודע ר' שמואל אבן תיבון חבר פרוש לספר תהלים, דבר שלא ידענו עד היום.
נקטנו רק בדוגמאות מעטות כדי להראות את חשיבותו של הספר המכיל גם אחד עשר שירים למשורר אברהם כהן (משורר בלתי ידוע שלפי דעתו של בן מנחם חי במאה החמש עשרה בקאנדיאה. חמשה שירים ממנו פורסמו על ידו לפני שנים אחדות ב"סיני" כרך י"ג) יש לקוות שתמלא משאלת המחבר, וספרו יעורר תשומת לבם של חכמי ישראל לאוצרות כתבי היד אשר בספרית הוואתיקאן וטרם נבדקו כל צרכם.
לבסוף הערה קטנה:
בדף 51 מוסר המחבר תאור כתב-יד מס. 78. הוא מתחיל: "אלו שלושה חרוזים כתובים על קבר החכם הגדול רבי אברהם בן עזרא הספרדי".
אחר כך בא השיר "הידעו הדמעות מי שפכם" של רבי יהודה הלוי ועוד שני שירים: "אני לשיר כמו ירדן", "לא נעלים הם".
בהיותי בוואתיקאן בשנת תרצ"ט צלמתי את כתב-היד הזה. נמצא שם עוד שיר:
אדם ולא אדם ואם אדם היית, ממלאכי רום אמך הרתה,
או אומרה לאל באין אשה ואיש, מלאך בעולם תחתון בראתה.
חרוזים אלו, היו לפי מסורת אחת, גם חרותים על קברו של הרמב"ם בטבריא (ראה ז. וילנאי מצבות קודש בארץ ישראל, ירושלים תשי"א)
חבל גם שבן מנחם לא העתיק דברי יוסף שמעון אסמני (1768-1687) רושם ספרי הוואתיקאן על אודות כתב היד הזה.
Ad calcem codicis…epitaphia adnotata reperias, que tumulto R. Abraham Aben Ezra in insula Rhodo inscripti dicuntur.
כידוע, לא ידוע מקום מותו וקבורתו של אברהם אבן עזרא (ראה מאמרו של י. ל. פליישר "אפוא מת האבן עזרא" קרית ספר כרך ה') שמועה שהוא נקבר באי-רודוס היא חדשה לנו. מאין באה לו לאסמאני? אולי צריך לומר במקום אי-רודוס", רודס בדרום צרפת שם בקר אבן עזרא ואז היא איננה כל כך רחוקה מן האמת.
מחברת
כסלו תשט"ו
Les Cahiers de l'Alliance Israelite Universelle
December 1954