מכון "לב שמח" בירושלים הוציא מהדורה חדשה של פירוש רבנו חננאל למסכת פסחים.
רבנו חננאל ב"ר חושיאל היה הראשון לכתוב פירוש לרוב מסכתות הש"ס. הראשונים הירבו להשתמש בפירושיו ולצטט מהם, אך רק במאה הקודמת התחילו להוציא אותם לאור מכ"י.
הפירוש למסכת פסחים נדפס בראשונה על ידי הרב יוסף הלוי שטרן בפאריס בשנת תרכ"ח על יסוד כתב-יד שנמצא בספריה המלכותית במינכן. הפירוש נדפס שוב בש"ס וילנא. מדפיסי ש"ס זה השתמשו, נוסף על כ"י מינכן,בכ"י מעולה ושלם יותר השמור בספרית הואתיקן.
הרב דוד מצגר, עורך המהדורה החדשה, מראה במבואו כי שתי ההוצאות הראשונות של הפירוש הן משובשות, המהדירים בייחוד האיש שהכין את הפירוש בשביל הכללתו בש"ס וילנא – לא דייקו בהעתקתם.
המהדורה החדשה מיוסדת לא רק על כ"י מינכן והואתיקן אלא גם על קטעים מן הגניזה. הרב דוד מצגר ושני שותפיו בההדרת הפירוש, הרב משה נוטוביץ והרב יעקב דוד אילן, בדקו גם כל המובאות מן הר"ח בכתבי הראשונים.
ההערות המאלפות, גדושות ידיעות, המלוות את הפירוש וכוללות מראי מקומות, שינוי גרסאות, דיונים בירושלמי שר"ח מרבה להביאן, בירורים בדברי רבנו חננאל וראשונים אחרים, ועוד, ראויות הן למהדירים הדגולים.
במקום אחד (מ"ו, א) מזכיר רבנו חננאל את פירושו לתורה: "וכבר פירשתי חלת חוצה לארץ בפרשת שלח לך, לפיכך לא הארכנו".
כותב על כך הרב מצגר: "הרמב"ן ורבינו בחיי מזכירים את פי' רבינו חננאל לתורה ולא ראיתי לפ"ש לרבינו שיזכירו, ומכאן שהפירוש כלל עניני הלכה וקדם לפירושו לש"ס.
נעיר כי מהזכרת רבנו חננאל כאן את פירושו לתורה רואים שלא צדק הרב ד"ר משה צוקר המנוח בטענתו ("פירושי רב סעדיה גאון לבראשית", תשמ"ד, עמ' כ"ט) כי רבינו חננאל לא כתב כלל פירוש לתורה, אלא פירושים משל רב סעדיה גאון יוחסו לו בטעות.
הכרך לפנינו מכיל גם ליקוטים מספר המפתח וממגילת סתרים של רב נסים גאון המתייחסים למסכת פסחים, ערוכים ומבוארים על ידי הרב דוד מצגר. בשער הספר נדפסו דברי פתיחה מאת ר' חנוך אליעזר וגשל, מייסד מעון "לב שמח".
מתוך "הצופה" כ ניסן תשנ"א.