רבנו חננאל בן ר' חושיאל היה פעיל בקאירואן שבצפון אפריקה במאה ה-11. כתביו היו האפיק המרכזי שדרכו הגיעו מסורות ותורות הגאונים ללומדי תורה בארצות שונות. פירושיו לתלמוד מובאים בהרחבה בחיבורי השלטונות המוקדמים, אך פרסום הפירושים עצמו החל רק במאה הקודמת.
ב-1869 פירסם י' שטרן בפריז את פירושו של רבנו חננאל למסכת פסחים מתוך כתב יד שהשתמר במינכן. כעבור שנים אחדות הדפיס ד"ר אברהם ברלינר את הפירוש על מכות (מגדל חננאל, ברלין תרצ"ו).
בשולי ש"ס וילנא הגדול, שנדפסו על ידי האלמנה והאחים רום, בין השנים 1880-1886, נדפסו פירושיו של רבנו חנאל על כל מסכתות מסדר מועד ועל רוב מסכתות מסדר נזיקין.
באפילוג למהדורת תלמוד זו (שנדפס בכרך האחרון) מונה רבי שמואל שרגא פייגינסון, מנהל בית הדפוס בווילנה, את כתבי היד השונים של פירושיו של רבי חננאל ששימשו את המוציאים לאור.
בזמננו פרסם ד"ר ב' מנשה לוין זצ"ל, מחבר אוצר הגאונים, את פירושיו של רבי חננאל על מסכתות נוספות, המבוססות על כתבי יד וכן על ציטוטים מהם שנשמרו בעבודות הרשויות הקדומות.
לפני מספר שנים הקים המו"ל הירושלמי רבי חנוך אליעזר וגשל את מכון המחקר "לב שמח", שתפקידיו כוללים הוצאת מהדורות חדשות, מתוקנות ומבוארות של פירושי רבינו חננאל, המבוססות על כתבי יד, קטעי הגניזה (מקהיר), הערות בנושא. קטעים מקבילים בתלמוד, ובציטוטים המצויים בכתבי הראשונים. בשנים האחרונות הודפסו מכתבי יד חיבורים רבים של רשויות קדומות, והביאו לידי ביטוי ציטוטים נוספים מפירושי רבנו חננאל.
העורך הראשי של מהדורות לב שמח החדשות הוא הרב דוד מצגר, תלמיד חכם ירושלמי שהתמסר ללימוד פירושי רבינו חננאל ושהציע לרב א.ה. וגשל לקחת על עצמו פרסומים של מהדורות חדשות ומשופרות. פרסומי התורה השונים של הרב ד' מצגר כוללים את מהדורת חידושי הריטב"א על מסכת נידה, בהוצאת המוסד הרב קוק.
במהלך ארבע השנים האחרונות הוציא מכון לב שמח שלושה כרכים מפירושי רבינו חננאל לתלמוד: ברכות (בעריכת הרב דוד מצגר) פסחים (בעריכת ר' דוד מצגר, ר' משה נוטוביץ ור' יעקב דוד אילן) ועירובין (בעריכת ר' דוד מצגר ור' אליהו אליעזר דיקמן).
כרך רביעי, פירושי רבינו חננאל על יומא (בעריכת ר' דוד מצגר ור' יעקב דוד אילן) ועל מועד קטן (בעריכת ר' דוד מצגר ור' אליהו סולובייצ'יק) יצאו לפני זמן קצר. .
כמו שלושת קודמיו, הכרך החדש כולל הקדמות והקדמותprefaces and introductions מאת הרב חנוך אליעזר וגשל והעורכים, בהתאמה. בכרך החדש כלולות גם קטעים רלוונטיים מתוך ספר המפתחומגילת סתרים של רבי נסים גאון. רבי ניסום גאון היה בן דורו של רבנו חננאל וכמוהו התגורר בקאירואן. הבחירות בכרך החדש מבוססות, בעיקרן על עבודתו של פרופ' שרגא אברמסון על הרב נסים גאון.
הרב ד' מצגר בהקדמתו לפירושו של רבינו חננאל למסכת יומא, מציין כי הפירוש שנדפס במהדורות התלמוד סבל מהשמטות וקריאה שגויה misreadings של כתבי היד. פגמים אלו, כמו גם אחרים, תוקנו במהדורה החדשה. הרמב"ם כידוע עקב ברבות מהחלטותיו אחר הסבריו והשקפותיו של רבי חננאל. בפרק נפרד בהקדמתו מביא הרב מצגר מספר פוסקים מהרמב"ם המראים את השפעת פירושו של רבנו חננאל על יומא.
הרב אליהו סולובייצ'יק, בהקדמתו לפירושו של רבינו חננאל למסכת מועד קטן, דן, בין היתר, באזכורים התכופים של רבינו חנאל מהתלמוד הירושלמי. "הציטוטים הרבים מהתלמוד הירושלמי – לעיתים מבלי לציין את מקורותיהם – וכן השימוש שלו בביטויים לתלמוד הירושלמי, מעידים כי תלמוד זה נלמד בקביעות בבית המדרש שלו".
מהדורותיו של לב שמח לפירושי רבנו חננאל זכו להערכה רבה בקרב לומדי התורה. הכרך החדש, המודפס להפליא, בהחלט יזכה לקבלה דומה.
נ.ב. כאשר מדברים על מהדורת תלמוד וילנא שבה פורסמו לראשונה רבים מפירושי רבינו חננאל, מזכיר העורך את שנת ההדפסה1881( 5641) תרמ"א. זה לא ממש נכון. המהדורה נדפסה כאמור לעיל, בשנים תרם-תרמ"ו (1880-1886).
