לרבי צבי הירש איש הורביץ, רבה של צ'ורטקוב בגליציה המזרחית, היו כמה בנים. שנים היו גדולי ישראל, שמוניטין יצאו להם בעולם התורה והחסידות: רבי שמואל – שמלקי מניקולסבורג ורבי פינחס, בעל "הפלאה", רבה של פרנקפורט.
הרב י.ל. מימון מספר בספרו "שרי המאה" כי רבי צבי-הירש למד עם בניו לפני החגים את המסכתות השייכות להם. בימי החורף, לאחר חנוכה, היה לומד עם בניו מסכת מגילה והיה מכוון לגומרה לפני פורים. ואחריה – מסכת פסחים, שהיה מסיימה בערב פסח. לאחר חג השבועות התחיל ללמוד עמהם המסכתות ראש השנה, יומא וסוכה, על מנת לגומרן כל אחת בזמנה.
פעם אחת בליל השני של פסח, אחרי ספירת העומר, שאל את בניו איזו מסכת יש ללמוד כעת.
השיב שמואל-שמעלקי שצריכים להתחיל ללמוד מסכת שבועות, כדי שיוכלו לסיים אותה בערב חג השבועות.
חייך האב ופנה לשמואל-שמעלקי: "האם סבור אתה כי מסכת שבועות דנה בעניינים הנוגעים לחג השבועות?".
"יודע אני שמסכת זו עוסקת בשבועות שונות, שבועות שאדם נשבע על פי עצמו ושבועות שמטיל עליו בית דין, וכדומה", ענה הבן. "ברם הלא מימי חג השבועות הראשון, אחר יציאת מצרים, ממעמד הר סיני אנו מושבעים ועומדים לקיים את המצוות. ומשום כך, חושבני, כי כדאי בימים שבין פסח לעצרת ללמוד מסכת שבועות כדי שנדע עד כמה חמורה היא השבועה ושאסור לזלזל בה". הוא הוסיף ואמר: "ארבעים ותשעה ימים בין פסח לעצרת וארבעים ותשעה דפים במסכת שבועות. נלמד דף ליום, ונסיים אם ירצה השם, את המסכת בערב שבועות".
בל"ג בעומר כאשר למדו דף ל"ד במסכת שבועות (כי המסכת מתחילה בדף ב') והגיעו שם (ע"ב) לדברים: "רבי שמעון אומר חייב כאן וחייב בפקדון וכו', מחכו עלה במערבא", קפץ שמואל-שמעלקי משמחה ואמר: "הרי דף זה הוא כנגד ל"ג בעומר, יום ההילולא דרבי שמעון בר יוחאי. מזכירים הלכה משמו, ומשום-זה "מחכו עלה במערבא", שכן כך הוא המנהג במערבא, כלומר בארץ ישראל, לשמוח ולברח את עצמם ביום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי".
***
אמרה זו על הקשר בין מסכת שבועות לחג השבועות, נמסרה לנו גם בשם ילד אחר שלימים היה לגדול בישראל.
כותב ש"י עגנון בספרו "ספר, סופר וסיפור": הגאון רבי יעקב וויידנפלד, אב בית דין של קהילת הרימליב, כשהיה תינוק כבן שש שלחו אביו הגאון קודם חג השבועות אצל רב עיר לשאול ממנו מסכת שבועות. נתן לו הרב את המסכת ואמר לו: לא משום דבר בעתו מבקש אביך ללמוד מסכת שבועות? (הוא אמר את הדברים כדי לנסות את הילד אם יודע הוא שמסכת שבועות אין לה שייכות עם חג השבועות). השיבו התינוק ואמר, כן הדבר, כי מאז חג השבועות הרי אנו מושבעים ועומדים מהר סיני.
***
רבי משה סופר, בעל חת"ם סופר, שהיה מתלמידיו של רבי פינחס הלוי איש הורביץ, בעל "הפלאה", היה לומר בין פסח לעצרת עם תלמידיו את מסכת שבועות כולה, מלבד השיעורים כסדרן.
והנה מה שמסופר כהמצאתו השנונה של ילד, נמסר במקום אחר כהערה קולעת של רבי משה סופר.
כותב רבי יהוסף רוטנברג מקאסון בספרו "בני שלשים" (בקונטרס "וילקט יוסף", סוואליווע, תרע"ג):
"שמעתי נכון בשם הגאון בעל החת"ם סופר זצ"ל דבמסכת שבועות יש מ"ט דפין כמניין ימי העומר, ונמצא שדף הל"ד שייך ליום ל"ג בעומר, שהמסכת מתחילה בדף ב', ושם נאמר: ר' שמעון אומר וכו' ומחכו עלה במערבא, מאי חוכא וכו' עיי"ש. וזהו החוכא דמחכו שהי' הילולא דרשב"י בל"ג בעומר. ע"כ שמעתי ודברי פי חכם חן".
קשה להאמין כי דברים אלה יצאו מפי החת"ם סופר. אפשר שאמר אותם במילתא דבדיחותא. אך הרב יהוסף רוטנברג מקאסון, שהיה מקובל גדול, אינו מציגם בתור כזו.
הצופה
ה' סיון תשנ"ז