המכון לחקר קול אריה נוסד בשנת 1949 על ידי הרב אליעזר ארנרייך,(לשעבר רבה של מאד, הונגריה), לצורך הנצחת והפצת מורשתו הרוחנית של אביוforebear , רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ, בעל שו"ת קול אריה וצאצאיו. רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ היה תלמידו של רבי משה סופר חתם סופר וכיהן כרב בברגזאש ומאד. צאצאיו היו פעילים כרבנים בהונגריה, סלובקיה ורומניה; הם חיברו ספרי רבנים והקימו וערכו כתבי עת רבנים.
במהלך למעלה מחמישים שנות פעילותו, פרסם מכון המחקר קול אריה למעלה מ-50 ספרים הכוללים הדפסות חוזרות ועבודות חדשות.
לפני כעשר שנים החל המכון בשכפול של כתב העת הרבני החשוב "וילקט יוסף", שהופיע פעמיים בחודש במשך 20 שנה (תרנ"ח-תרע"ח) בבוניהאד הונגריה. ובלקט יוסף הופיעו מאמרי הלכה ואגדה מאת רבנים ממדינות שונות, הדפיסו דברי תורה על ידי רשויות רבנים בדורות קודמים, ונשאו ידיעות מעולם הרבנות וכן הודעות על ספרי רבנים חדשים. כתב העת נוסד ונערך על ידי הגאון רבי יוסף הכהן שוורץ, בנו של רבי נפטלי הכהן שוורץ, רבה של מאד ונכדו של בעל קול אריה, רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ. רבי יוסף שוורץ שהיה תלמידו של רבי יעקב טננבאום מפוטנוק, התיישב בבוניהד לאחר נישואיו לבתו של רבי אליעזר חיים דויטש. שוורץ נבחר לרשת אותו.
בשנת 1924 הפך הרב שוורץ לרב הקהילות התורניות של מחזיקי תורה של אורדעה, רומניה. בשנת 1940 חולק מחוז טרנסילבניה, שבו שוכנת אורדיה, בין הונגריה ורומניה, צפון טרנסילבניה הולך להונגריה. כשהגרמנים כבשו את הונגריה ב-1944, חלקו יהודי טרנסילבניה בגורל יהדות הונגריה. רבי יוסף הכהן שוורץ נהרג באושוויץ בקיץ 1944. הוא היה בן 67. כתביו שיצאו לאור כללו שני כרכי שו"ת: ויצבור יוסף וגינזי יוסף.
בשנת 1992 החל מכון המחקר קול אריה בפרסום רפרודוקציות של וילקט יוסף. כל כרך הכיל גליונות של שנתיים ובו הקדמה מאת הרב אהרנרייך וכן אינדקסים של נושאים ומחברים שחוברו על ידי בניו של הרב אהרנרייך. לפני זמן קצר נדפס הכרך העשירי והאחרון של הרפרודוקציות.
היא חובקת את הסוגיות מתשרי תרע"ז (1916) ועד תשרי תרע"ח (1917). גיליון תשרי תרע"ח היה הגיליון הראשון בשנות ה-20 של וילקט יוסף והוא גם הגיליון האחרון של כתב העת התורני, שהוצאתו הופסקה כנראה בגלל קשיים כלכליים. בהקדמתו לכרך האחרון מספר הרב אליעזר אהרנרייך על המאמצים הרבים שהשקיע בשחזור וילקט יוסף, שסטים שלמים מהם נדירים מאוד. רק בקושי רב הצליח להרכיב עותקים של כל הגליונות שהופיעו במקור בדפוס. הוא מביע תודה לה' על שהצליח להוציא לפועל את תוכניתו לשחזר את כתב העת התורני שהיה נפוץ בזמנו בחוגי התורה. על ידי שחזור וילקט יוסף, הוא מוסיף, הצליח לעשות חסד לחיים, שיהנו לקרוא ולעיין ביומן, וכן לאלה שכבר אינם חיים, התורמים המנוחים ליומן התורה.
הרב אהרנרייך מודה גם לכל מי שסייעו לו בהעתקת וילקט יוסף, ובמיוחד לבניו, רבי יואל ורבי נפתלי. הכרך הסופי כולל לא רק אינדקסים של נושאים ותורמים לגיליונות הכרכים, כמו גם תשעת הכרכים הקודמים, אלא גם אינדקס כללי מפורט ביותר המכסה את כל גיליונות כתב העת התורני. האינדקס הכללי שממלא 275 עמודים מורכב משלושה חלקים. הראשון הוא אינדקס של ציטוטים מהתנ"ך. הבבלי ו והתלמוד הירושלמי ופירושיהם, מדרשים והזוהר, ומתוך הליטורגיה. החלק השני והשלישי של האינדקס הכללי הם אינדקסים של נושאים ומחברים. הרב יוסף אהרנרייך והרב נפתלי אהרנרייך, שחיברו את האינדקס הכללי, כותבים בהקדמתם כי הם הודרכו בעבודתם מתוך הרצון להכיר היטב את הקוראים את התכנים העשירים במיוחד של וילקט יוסף ולסייע להם למצוא את המחקרים, המאמרים. ופתקים שבהם הם מתעניינים במיוחד. עוד מציינים הרב יוסף ונפתלי אהרנרייך כי הם כללו במדד המחברים לא רק תורמים ל"וילקט יוסף", אלא גם אנשים שהמחברים הללו מצוטטים דעותיהם.
בכרך כלולים בין היתר גם מאמר מאת רבי דוד אברהם מנדלבאום מבני ברק בשבחו של וילקט יוסף, שתי דרשות מאת רבי אברהם הכהן שוורץ וצילום צוואתו וצוואתו האחרונה.Last will and testament
