מייחסים לרבי עקיבא איגר כתב-התעוררות (יש שמכנים אותו "קינה") המתאר את יציאתו של האדם מן העולם וקורא לו לשוב בתשובה בעוד מועד. הוא מורכב מעשרים ושנים חרוזים – אשר כל אחד מתחיל באות שונה – הערוכים לפי סדר האל"ף בי"ת.
הוא מתחיל במלים: "אתה בן אדם צידה הכינה לך, טרם יבוא השמש ויחשיך" ומסיים בחרוז: "תן תודה לד' אלוקיך, ואז תנוח ותלך לבטח בדרכיך".
הנה עוד כמה חרוזים מ"כתב ההתעוררות": "הלא ידעת אם לא שמעת. אל עפר תשוב ועפר אתה בחייך, ולמקום אופל וחושך יוליכוך, ועד הקבר ילווך. זכור נא את יום צאתך מארצך וממולדתך ומבית אביך, חילך יהא לזרים ועמליך… ילידי ביתך ישכחוך, יום לשנה יזכרו את שמך, כל רעיך ואחיך יבגדו בך… למה לא תזכור יום אשר לבנים ילבישוך… וכנגד פתח ביתך יישירו רגליך, סביב יהלכון אנשי שלומיך וכשתילי זיתים בניך, על כפים ישאוך ולבור תחתיות ישכיבוך… צידה תהא לרמה במותך, ולא ישאירו כי אם עצמותיך. קרוביך ואוהביך ישובו לביתך ואתה תשאר שם לבדך. ראה את זאת בעיניך, ושוב תשוב מעונותיך… טרם כל אלה יגיעוך…".
כתב-התעוררות זה נמצא כתוב בפנקס החברה קדישא של הקהילה היהודית בפרידלנד, בה שימש רבי עקיבא איגר בקודש, לפני שנבחר להיות רבה של פוזן. אנשי החברה היו רגילים לשיר אותו, והוא היה נקרא בפיהם בלשון הגרמנית "דר איגרשה גזאנג" – שירו של (רבי עקיבא) איגר.
יש מן הכותבים על רבי עקיבא איגר שהסתפקו אם הגאון מפוזן אמנם חיבר את הכתב הזה.
בשנת תשמ"ב פירסם הרב יוסף בוקסבוים מאמר ב"מוריה" (שנה י"א, גליון ג-ד, חודש שבט) בו הודיע כי מצא כתב-התעוררות זה בספר "בניין שלמה" (שקלוב, תקמ"ט) של "הרב המפורסם הדרשן הגדול מוהר"ר שלמה אב"ד טזיחלין בן לאותו צדיק ה"ה הרב המפורסם מוהר"ר אברהם אבריל זצ"ל מקהילה קדושה ליסא במדינת פולין גדול" (מלשון השער). דעתו של הרב בוקסבוים כי בעל "בניין שלמה" הוא מחבר "ההתעוררות" הנ"ל. רבי עקיבא איגר, אשר בשנת הופעת הספר ישב בליסא אצל חותנו, ראה בו את דברי ההתעוררות, התרשם מהם עמוקות ונהג לקרוא אותם. במשך הזמן יוחסו לו בטעות.
בזמן האחרון מצאתי כתב-התעוררות זה בספר שנדפס כמה וכמה שנים לפני הופעת הספר "בניין שלמה".
בשנת תקכ"ה הדפיס בז'ולקיב רבי אהרן בן רבי יהודא הלוי, שהיה מגיד מישרים ומו"צ באלקסניץ ו"כעת איתן מושבו בקלויז קדישא דק"ק בראד" (מלשון השער), את ספרו "חסדי אבות" על אבות. בסוף הספר הדפיס "תוכחת מוסר עפ"י סדר א"ב", שהיא היא ה"התעוררות" שיוחסה לרבי עקיבא איגר והמצויה בספר "בניין שלמה" (הספר "חסדי אבות" הוא נדיר מאוד. השתמשתי בהדפסה חדשה שיצאה בניו-יורק לפני כמה שנים).
המחבר, רבי אהרן, חיבר גם דברי מוסר אחרים בחרוזים. מהם שנדפסו אחרי מותו, על ידי נכדו בספר בשם "זאת תורת האדם" (סדילקוב, תקע"ט. ראה על ספר זה חיים ליברמן, אהל רח"ל, כרך א, עמ' 337-330). בספר זה מצויה גם תוכחת המוסר – שכבר נדפסה ב"חסדי אבות" – עם כמה שנויים, שכנראה, נעשו בידי המחבר לאחר שהתוכחה נדפסה בז'ולקוב (דברי ההתעוררות שיוחסו לרבי עקיבא איגר, וכן הדברים המובאים ב"בניין שלמה", הם העתקות של הנוסח הראשון של תוכחת המוסר).
דומה עלי כי מכל הנ"ל ברור שהמחבר האמיתי של דברי ההתעוררות, שהם נושא הרשימה הזאת, הוא רבי אהרן בן רבי יהודא הלוי, בעל "חסדי אבות".
הצופה
י"ד מרחשון תשנ"ח