אדוני העורך,
כסדרת המאמרים של מר ט. פרשל ב"חרות" על תיקון הלוח הודפס ב-ט' באייר תשט"ז (20.4.56) קטע מדו"ח של איש אגודת ישראל, ד"ר י. לוין, על חוסר מעש כביכול ועל העדר נאום של ד"ר מ. כהני, נציג ישראל ליד המשרד האירופי של או"ם, בשעת הדיון בתיקון הלוח שנערך ב-1954 במועצה הכלכלית והסוציאלית של או"ם.
זוהי טענה ישנה, וכבר כאשר הושמעה לפני כשנחיים הוסבר כי אין יסוד להאשמת ד"ר כהני באפס מעשה. המחלוקת בדבר הצורך בנאום מסוים במועצה נבעה מגישות תכסיסיות שונות. על נציגי ישראל בחו"ל, שפעלו רבות בענין זה, לא נתקבלה תמיד שיטת הפעולה שנראתה בעיני נציג אגודת ישראל. המציאות לא הוכיחה כי טעו בגישתם זו. המשאל שנערך כתוצאה מהחלטת המועצה הכלכלית והסוציאלית ב-1954 לא הביא עמו כל רע. רובן הגדול של המדינות הצהיר על התנגדותו לתיקון, הלוח וב-1955 נדחה הדיון הסופי ל-1956. ב-20 באפריל 1956, בו ביום שהופיע המאמר הנידון ב-"חרות"", החליטה המועצה להסיר את תיקון הלוח מסדר יומה.
בזה באה לידי סיום מוצלח פעילות יהודית-ישראלית ממושכת שבה שיתפו את עצמם חוגים וגורמים שונים, ואשר בה זכו נציגי המדינה ליצג אינטרס לאומי יהודי כללי. ההצלחה שבה הוכתרו מאמצים אלה אינה עשויה לאשר את צידקת הטענות שהושמעו בעבר על עמדה הבסיסית זו או אחרת בפרשה זו.
בכבוד רב,
מיכאל אליצור
קצין העתונות של משרד החוץ
הערת הכותב: למושב המועצה הכלכלית והסוציאלית של או"ם בקיץ 1954 בג'נבה שדן בהצעת תיקון הלוח היתה הברירה להחליט: לדחות לגמרי את הצעת התיקון או לערוך משאל בין המדינות השונות.
מובן שמתנגדי התקון היו מעונינים בדחיית ההצעה לגמרי. היה זה מחובתו של נציג מדינת ישראל לדרוש את דחוי ההצעה. אך הוא שתק.
נכון אמנם שהאלטרנטיבה, עליה החליטה המועצה, לערוך משאל בינלאומי לא הביאה עמה בסופו של דבר כל רע, כי רוב המדינות הצהיר על התנגדות לתיקון הלוח. אולם תוצאה זו לא היתה ברורה בקיץ 1954, להפך היו חששות מוצדקים שמרינות רבות, בהן פתח ה"איגוד למען לוח עולמי" תעמולה נרחבת, יביעו חוות דעת חיובית של התיקון. והראיה – המאמצים הגדולים שנעשו לאחרי מושב המועצה על ידי נציגי מדינת ישראל, ארגונים יהודים וגורמים לא-יהודים רבים, להשפיע על הממשלות השונות לחוות דעה שלילית על ההצעה.
דחיית ההצעה לגמרי במועצה בשנת 1954 היתה מסירה כבר אז את סכנת התיקון וחוסכת מאמצים והוצאות שהושקעו במאבק נגדו במשך שנתיים (1956-1954).
ודאי, אין אנו בטוחים שנאום נציג מדינת ישראל במועצה היה מביא לידי הסרת ההצעה לגמרי – אולם, בחור נציג המתנגדים החריפים ביותר, היה עליו לקחת חלק בדיון, ולדרוש את הסרת ההצעה.
העובדה, לאחר מאמצים מרובים במשך שנים הוכתר המאבק נגד תיקון הלוח בהצלחה, איננה מצדיקה ואיננה מכפרת, על חוסר פעולה, באחד משלביו: חוסר פעולה שיתכן שהאריכה את המאבק בשנתיים.
ט. פרשל
חרות
5/30/1956