"מסע בבל" בצירוף ענינים לתולדות הקהילה היהודית בבגדאד מאת דוד סלימאן ששון. הקדים מבוא והוסיף הערות מאיר בניהו. ירושלים תשט"ו.
"הרוטשילדים של המזרח" כך כינו את משפחת ששון. מוצאה מבגדד שם כיהנו אבותיה עוד מלפני מאתיים שנה ראשי ונשיאי העדה. ממלכתם הכספית השתרעה על מדינות שונות במזרח הרחוק והקיפה בנקים ומפעלים מסחריים ותעשיתיים בבומביי, כלכותא, שנגהיי, קובה, רנגון וערים אחרות. כמו משפחת רוטשילד במערב כן היו ה"רוטשילדים של המזרח" הודות לעצמתם הפיננסית ונדיבותם לבני ברית ולשאינם בני ברית, מקורבים לבתי השליטים של מדינות רבות. מבני משפחה זו ישבו בפרלמנטים ובמועצות המקומיות של ארצות וערים שונות. בדורנו שמש סיר פיליפ ששון במשרה אחראית בממשלת בריטניה הגדולה. אך לא רק נגידים ונדיבים הקימה משפחה זו גם אנשי רוח דגולים יצאו מתוכה. זיגפריד ששון המשורר האנגלי הידוע הוא מבניה. דוד שלימאן ששון ז"ל שספרו "מסע בבל" מונח כעת לפנינו היה חוקר חשוב בתולדות וספרות ישראל.
הוא נולד בבומביי בשנת תרמ"א (1880) בבית אמו אביו מת עליו בצעירותו פרחה ששון שלמדנותה ונדיבות לבה יצאו מוניטין בעולם היהודי, קבל חנוך עברי יסודי, וספג לתוכו אהבה עמוקה לעמו וקנינים הרוחניים. למרות היותו טרוד בעסקיו המרובים ועסקנותו הציבורית הוא עמד בראשם ותמך במוסדות מרובים, התפנה לחקר תולדות ישראל וספרותו. סבב ארצות רבות בחיפושיו כתבי יד, ספרים עתיקים וחפצי אמנות עבריים. פרי עבודתו ועמלו היא ספריתו העשירה בלונדון, לשם עברה המשפחה מבומביי בראשית המאה הנוכחית, ומחקריו ומאמריו המרובים.
בין חבוריו: "אהל דוד" (שני חלקים). רשימה ותאור מפורט על כתבי היד העבריים והשומרוניים שבספריתו. בספריתו נמצאים כמעט אלף ושלוש מאות כתבי יד מהם מתימן, פרס, בבל, הודו ומצרים. ספר זה הוא תרומה חשובה למדע היהודים. "דיואן שמואל הנגיד" בשלמותו על פי כתב יד יחידי בעולם. "תולדות יהודי בגדד". שנים רבות עמל המחבר של ספר זה הכתוב בשפה האנגלית אך לא זכה לראותו בדפוס. הוא הוצא על ידי בנו בשנת 1949. שבע שנים אחרי מותו.
בשנת תר"ע (1910) ביקר דוד ששון בבבל. הוא בא לבקר את ארץ מוצא אבותיו, לחקור את עבר קהלותיה ולחפש כתבי יד עתיקים, הוא סייר בקהלות הגדולות בגדד ובצרה, בעדות הקטנות ובמקומות הקבורה המסורתיים של עזרא הסופר ויחזקאל הנביא, האחד בקירנה שם משתפך החדקל אל הפרת והשני באל-כפל. כפר קטן ליד הפרת. קברים אלו מקודשים בעם ויהודים ולא יהודים בבבל עולים אליהם בימים מסויימים. בכל מקום בואו התענין בעתיקות העדות ומצבן התרבותי, מוסדות ונוהגים מקומיים. כל אלו תאר בפרוטרוט בספר המסעות שלו אליו צרף פרקים מיוחדים הדנים בסדרי קהלת בגדד, מנהגים ואמונות ופתגמים ומשלים השגורים בפי יהודי בבל.
רבים החוקרים שבמשך מאת השנים האחרונות התמסרו לחקר שמות וכנויי משפחות יהודים באירופה. (ראה הביבליוגרפיה הארוכה באנציקלופדיה היהודית-גרמנית בערך "נאמען דער יודען" ומאמרו של ד"ר ש. וייסנברג "שמות משפחה יהודיים באוקראינה" ב"פילולוגישע שריפטען" וילנה 1929) אולם טרם נחקרו שמות יהודי עדות המזרח. בביקורו בבגדד קבל דוד ששון משני חכמי העדה לרשום לו שמות משפחה יהודים בבבל יחד עם מובנם ופרושם המקובל. רשימות אלו מובאות במבוא לספרו כשהן מושלמות על ידי מ. בניהו שכתב את המבוא ועטר את הספר הערות והארות מאלפות. נדמה שמחקר זה הוא הראשון בשטחו בנוגע לעדות לא-אשכנזיות*).
כאמור הקדים מר מ. בניהו, חוקר צעיר בנו של ה"ראשון לציון" החדש הרב יצחק נסים, בן העדה הבבלית, מבוא לספר ועטרו הערות והארות רבות. המבוא כולל מלבד רשימת שמות וכנויי משפחה הנזכרת: תולדות דוד ששון ז"ל, הערכה על מפעלו הספרותי ואספו הגדול, רשימה ביבליוגרפית של ספריו ומאמריו ומאמר על נוסעים מבני עמנו שבקרו בבבל והנחילו לנו ספרי מסע. הערותיו מכילות הסברים, פרושים, השואות וציון מראי מקומות לדברים שבגוף הספר.
הספר, אליו צורפו צלומים רבים, היא תוספת חשובה לספרי המסע בישראל. ותרומה רבת ערך לחקר קהלות המזרח. משנה חשיבות נודעת לו בימים אלו שגולת בבל עלתה כמעט כולה ארצה ושכונותיה ומקדשה לשעבר עומדים בודדים ועזובים.
מתוך "חרות" י' אדר תשט"ו