(לביקורו של הרב ד"ר ש. שנפלד בארץ)
תקופתנו היא תקופת הארגונים והתנועות. כל מפעל, כל שאיפה גדולה תנאי מוקדם להגשמתם ומלואם היא תנועה או ארגון שידגלו ויפעלו למענם. בחברתנו החדישה אין מקום רב לפעילות מכריעות של יחידים. גם בארגונים עצמם לא רבים הם האישים שהם המנצחים על כל פעולותיהם – לרוב גם המנהיג הוא רק חלק חשוב של המנגנון המיצג את הכוחות המשותפים של הכלל.
אך יש יוצאים מן הכלל. יש אישים בודדים שבמסגרת של תנועות או ארגונים או מחוצה להם יוצאים גדולות.
אחד האישים האלה הוא הרב ד"ר שלמה שנפלד שהוא מבקר כעת בארץ.
חניך ישיבת נייטרא בסלובקיה ישיבת מיר בליטא ירש מאביו הרב ד"ר אביגדור שנפלד את מנהיגות "התאחדות בתי כנסת החרדים בלונדון" ורשת החינוך הדתי שהקים. צעיר היה כשנקרא למלא תפקיד מלא אחריות זה. אך במרץ והעוז. האופיינים לו נגש להמשיך את מפעל אביו שהוא אחד המבצרים של היהדות החרדית במלכות המאוחדת. במשך כמעט עשרים שנה של עבודה מסורה ונאמנה הרחיב והגדיל מפעל אביו.
על "התאחדות בתי כנסת החרדים" נמנים היום עשרות בתי כנסת עם אלפים מתפללים. היא מקיימת בית דין ובית מטבחיים משלה ותחת השגחתה עומדים עשרות מסעדות ובתי חרושת לייצור מזור. הוא הרחיב בהרבה את רשת החנוך שיסד אביו והיא מקיפה היום בתי ספר עממיים, בית ספר תיכוני תלמודי תורה וגני ילדים בהם מתחנכים אלפים ילדים ותלמידים ברוח ישראל סבא. רשת חנוך זה היא תהלתה ותפארתה של יהדות בריטניה.
אך לא הרחבת והאדרת מפעלו של אביו ז"ל היא האבן היקרה ביותר בעטרת מעשיו הגדולים. הרב שנפלד קנה לו שם עולם בפעולותיו הרבות והמסונפות למען הצלת יהודים מיבשת הדמים.
רבבות יהודים, מבוגרים וילדים נצלו תודות לפעולותיו מהתופת הנאצית וממדינות מאחורי מסך הברזל.
לפני מלחמת העולם השניה נתנה ממשלת בריטניה רשיון כניסה למדינתה למספר מסויים של יהודים מגרמניה בתנאי שאזרחים בריטיים יבטיחו את אמצעי קיומם, עשרות ארגונים יהודים עסקו בחפוש אחרי יהודים שהיו מוכנים לאמץ ילדים יהודים מגרמניה או לתמוך בפליטים. תהליך מתן אשרות הכניסה היה איטי ביותר. הוא היה צריך לעבור כמה שלבים. החפוש אחרי ה"ערבים", בדיקת מצבם הכספי על ידי השלטונות המומכים ורק – אחר כך נתנו הוראות לקונסולים בגרמניה ואוסטריה לצייד את המועמדים להגריה בויזות. אך ליהודי גרמניה לא היה זמן לחכות, כל יום קללתו היה מרובה מחברו. צרה רודפת צרה. מברקים מלאי יאוש ותחנונים לעזרה תכופה זרמו ללונדון. הרב ד"ר שנפלד לא נח ולא שקט. הוא בקר לעתים קרובות במשרד הפנים הבריטי ודרש במפגיע הקצבת אשרות כניסה לאנשים שפנו אליו – הוא הבטיח שבעצמו ידאג לשכונם ולשקומם. פקידי משרד הפנים נענו לבקשותיו ודמעותיו. הם נתנו בו אמונם. סמכו על הבטחותיו ואשרו את הבקשות. אך לא תמיד היתה שהות להרב שנפלד לעשות הסדורים הדרושים למען הפליטים טרם בואם. היו ימים ועשרות או מאות פליטים הגיעו מגרמניה ללונדון – וטרם הוכנו למענם מקומות לינה וארוחה חמה. אז הפך הרב שנפלד בית הספר וביתו הפרטי למקלט. אסף שמיכות ומיטות בין סוחרים יהודים ולוה כספים למען יוכל לתת "לאורחיו" לפחות ארוחה חמה ללילה אחד.
מובן שפעולותיו הנועזות לא מצאו חן בעיני החברות וארגוני העזרה הרשמיים. הללו עוסקים בהצלת יהודים כשלרשותם משרדים, מזכירים, טלפונים – והעיקר סכומי כסף ענקיים. להציל יהודים מבלי כלום – זהו אי אפשר! זה מעשה בלתי אחראי. מעשה בלתי אחראי – זהו הפזמון הישן של אלו שאין להם העוז למעשים גדולים. אך ד"ר שנפלד לא השגיח במבקרים אותו. בזמן שיהודים נתונים בסכנה אין זמן לחשובים וחשבונות. הוא המשיך בפעולותיו – אם גם רבות היו דאגותיו ורבים המכשולים שעל דרכו. ימים ולילות היה נודד על פתחי עשירי לונדון לבקש הלואות ונדבות למען אלה שהציל מצפרני הנאצים.
היה מעשה שבעצם יום השבת קיבל קריאת עזרה דחופה מגרמניה. הוא נסע תיכף ומיד למשרד ובקש אשור הויזות הדרושות, את הדרך חזרה מהלך שלוש שעות, עשה ברגל.
בפרוץ מלחמת העולם השניה היה בין הראשונים לקבל את הפליטים היהודים, חלק גדול מהם חרדים, שהגיעו לחופי בריטניה אחרי פלישת הנאצים להולנד, בלגיה וצרפת. כאשר סכנת נחיתה נאצית רחפה על בריטניה נקט השלטונות באמצעי זהירות ורובם המכריע של פליטי גרמניה ואוסטריה שנמצאו אותה שעה בבריטניה נשלחו למחנות מעצר. הרב ד"ר שנפלד בקר לעתים קרובות במחנות דאג והתענין במצבם של העצורים החרדים ולצרכיהם הדתיים.
פרק מזהיר בעבודת ההצלה שלו הן נסיעותיו למחנות לגרמניה לפולין, צ'כוסלובקיה הונגריה ורומניה אחרי המלחמה. שם פדה אלפים יתומים יהודיים ממוסדות ומשפחות גויים. העביר אותם לאנגליה שם נתחנכו על ברכי התורה.
כותב הטורים האלה הוא אחד מן הרבבות שנצלו לפני מלחמת העולם השניה תודות לפעולותיו של הרב שנפלד מהתופת הנאצית. בשנת 1948 הייתי בדרכי מפינלנד ללונדון. בגבול הגרמני-בלגי נוספו על הרכבת שלנו קרונות אחרים שהגיעו מפראג. בתוכם נמצאו הרב ד"ר ש. שנפלד ומאות ילדים שהביא מצ'כוסלובקיה. כשנפגשנו אמר לי הרב שנפלד: "זוכר אתה עדיין שלפני עשר שנים עזבת בשיירה דומה שאורגנה על ידי את ארץ הטמאים". אכן, רבות השיירות שבהדרכתו ועזרתו של הרב שנפלד עזבו את ארץ התופת.
לשם ממון ובצוע פעולותיו הקים מנגנון משלו: "קרן העזרה" שנשיאה היה הרב הראשי של בריטניה הרב ד"ר יוסף צבי הרץ ז"ל שהרב שנפלד נהיה אחר כך חתנו. מזכיר הקרן היה ר' ה. פלס, מי שהיה מנהל קרן התורה בגרמניה שלפני היטלר.
קרן זו עבדה בשתוף פעולה מלא עם סניפי אגודת ישראל באירופה ובאנגליה שהרב שנפלד הוא אחד מחבריה הפעילים ביותר. בעוד שהקרן דאגה להשגת הויזות דאגו סניפי אגודת ישראל לסדורים המקומיים של המהגרים. יש לציין מה שפעולות מנהיגי סניפי אגודת ישראל בגרמניה ואוסטריה שפעלו כבאי כח של "קרן העזרה, וסניף אגודת ישראל בלונדון היו קשורות בסכנת-מות. סוכני הגסטאפו בלשו אחריהם ורבים מהם עצרו. יש להזכיר במיוחד את העסקן האגודאי מוינה יוליוס שטינפלד איש סודו של הרב שנפלד שסבל רבות במלוי תפקידיו.
לשם אסור כספים למען מפעליו בקר הרב שנפלד בארצותה ברית שם נערכו לכבודו מסיבות הוקרה תחת חסותם של אישים ידועים, באחת המסיבות נאם לכבודו אלברט איינשטיין, בין הנצולים על ידו נמצאים היום עשירים מופלגים, חרשתנים פרופסטורים וסוחרים והם נענו ביד נדיבה כאשר הרב שנפלד פנה אליהם לתרום למען מפעלו.
גם פה בארץ יש אלפים שרבות עשה למענם, יהי בואו לכאן ברוך ומבורך.
ט. פרשל מתוך "המודיע" כ"ז חשון תשט"ו