"משלוח מנות של מחברים", בשם זה פירסמתי ב"הדואר" (ח' אדר תשל"א) מאמר על יצירות ספרותיות שמחבריהן שלחו אותן מנה לפורים לרעיהם.
יורשה לי היום, לרגל חג הפורים הבא עלינו, לציין עוד כמה "מנות שבכתב".
הרב אליהו פרץ, שהיה רב באדריאנופל במאה השמונה-עשרה, כתב שירים לעת-מצוא. בפורים שלח לידידו ר' משה דאנון שיר כמנה לחג:
האין כלבבי תשורה להביא
יהא נא כתבי למשה למנה
יכופל בטעם כמו אז להעם
יטועם ויונעם למשה למנא
ומנות לחכו יתעב כדרכו
מתוקות בערכו, למשה למה נא.
השיר נדפס על-ידי אברהם דאנון בספרו "תולדות בני אברהם" (פרסבורג תרמ"ז, עמ' 123).[1]
דוד כהן צדק, בעודו ילד, שלח לאביו הסופר יוסף כהן צדק כמנה לפורים שיר בשם "שלום אסתר".
"הנני שולח בזה את פטר רחם עטי לכהן צדק…לא לכבודי, אך לכבוד בית אבא, הנני מכבדך היום במנחתי הדלה הזאת במקום משלוח מנות…" כתב במכתב שליווה את השיר.
אביו שלח באותו יום, יום הפורים, את השיר יחד עם "אגרת פורים", פיליטון על המתרחש בעולם המדיניות, לבן אחותו—וגם הדפיס שניהם, את "אגרת פורים" ואת השיר "שלום אסתר" בעתונו "המבשר" (י"ח אדר ב, תרכ"ב).
לחג הפורים תרל"ו שלח א. ב. שוויצר מאמר על המתימטיקאי והממציא, ר' אברהם שטרן עם תמונה משלו, אותה מצא בכתב, עת רוסי ישן, לחיים זליג סלונימסקי, שהיה חתנו של שטרן. הוא שלח אלה לחז"ס כמנחת-חג שיוכל "לתתה למנה גם לפני קוראי "הצפירה". ואמנם הדפיס סלונימסקי את המאמר עם התמונה בעתונו (י"ב אדר) תחת הכותרת "משלוח מנות לפורים"[2].
בגליון האחרון של "אור המזרח" (תשרי-טבת תשל"ד) פורסמו מכתב-יד שנשרד מן השואה, חידושי תורה ששלח ר' ישראל פנחס פיוטרקובסקי, אברך חסידי מלודז', בשנת תרצ"ה, משלוח מנות לחותנו. לחידושי תורה הקדים שיר בן שלושה בתים, בו הוא אומר בין היתר:
אלה הכינו מרקחות ומגדנות
ואלה בשר צלי אש שמו באגנות
ואנוכי עשות במתכונתם ידי קצרה
לאלה יין ושמן בטנים ושקדים
בכלי כסף צרוף מזוקק שבעתיים.
ואני שיקויי מי לחץ ולחמי עצבה…
על כן הוא שולח לחותנו משלוח מנות מפירות לימודו.[3]
[1] אברהם דאנון מספר בספרו כי במאה הי"ח היו בתוגרמה שכתבו שירי פורים "ותחת כי ישלח משורר לרעהו ממתקים ומגדנות…יקום מניו בפרי עטו ובניב שפתיו ובזמירות יריע לו".
בסוף "אגרת פורים" הנזכרת לקמן כותב יוסף כהן צדק לבן אחותו כי אין לו זמן "לשיר לכבודך היום, יום בו יצאו כל בעלי השיר בשירם ובזמרם", מכאן, שגם במזרח-אירופה היו, במאה הי"ט משכילים שכתבו ביום הפורים שירים לכבוד רעיהם. במאמרי הקודם הזכרתי שירים שמיכ"ל ויל"ג שלחו לידידים "משלוח מנות". בין שירי רבי"ל נמצא מכתב שכתב אותו לכבוד א. ל. מנדלשטם בפורים תר"ח ("אשכול הסופר", וארשה תר"ס, עמ' 56-57). יתכן ששלח לו אותו מנחה לחג.
[2] דברי הכותב כי מאמרו הוא הראשון על שטרן בספרות העברית אינם מדוייקים. עוד בשנת תרכ"ד הופיע ב"הנשר" (ה' וי"ג סיון) מאמר על שטרן מאת אלכסנדר חיים שור מדרהוביץ. באותו גליון של "הצפירה" בא גם מסופרו באודיסה אלימלך ווקסלר ("איש נעמי") מאמר "משלוח מנות" לקוראי העתון, ותוכנו דרשה לפורים של הרב ד"ר שוואבכר, שהיה רב בית-הכנסת של אנשי ברודי באודיסה. ברם, כפי שציינתי כבר במאמרי הראשון, הנני מביא רק יצורות שנשלחו מנות לחג לאנשים מסויימים, להוציא מן הכלל כאלה שמתחילה הוגשו מנחה לכלל ציבור הקוראים.
[3] ב"בצרון" (שבט-אדר תשל"ג) פירסם א. ר. מלאכי, מתוך ארכיון ייוו"א בניו-יורק, אגרת-ברכה מליצית ששלח איש לרעהו, שהיה מלפנים גם רבו, "משלוח מנות" לפורים.
מאת טוביה פרשל מתוך מתוך "הדואר" ח אדר תשל"א