שמריהו לוין היה אומר : כשיהודי מתבולל, בתחילה מתבולל מוחו, אחר כך לבו ולבסוף קיבתו.
ואמת הדבר. יהודי גם כשהתרחק ממסורת עמו אדוק היה עדיין במאכלי בית אביו, נזהר היה מלנגוע בבשולי הגויים ולפגל סירו בבשר החזיר.
באנגליה אין רושמים השתייכותם הדתית או הגזעית של תושביה. וכשרצו בימי המלחמה לקבוע מספר היהודים היושבים באיים באו למנות את מספר הלקוחות הרשומים בחנויות בשר כשר, כי ידעו שתשעים אחוז מן היהודים גם אלה שעזבו את צור מחצבתם, בשר כשר מביאים לתוך בתיהם.
לפני חדשים אחדים נערך סקר בין יהודים המאורגנים בבתי כנסת רפורמיים בארצות הברית וקנדה. נזכור, כיהודים רפורמיים בארצות הברית הכתוב מדבר. אלה שקועים ראשם ורובם בעולם הגויים ועולם מלא מבדיל ביניהם ובין יהודים שמרנים, לא לדבר מיהודים חרדים. התברר שיש עוד אחוז מסוים המקפיד שבניהם ימולו על ידי מוהל יהודי – אבל מה שמענין עוד יותר פי שנים מאלו נמנעים מלשלוח ידם בבשר החזיר. פירוש הדברים: יש רבבות יהודים שאינם דורשים מוהל יהודי לבניהם ומסתפקים ברופא גוי אבל לפגל מטבחם בחזיר – זאת לא יעשו – עד כדי כך ירד תעוב מאכל הגוי לדמם.
האנוסים בספרד ופורטוגל שמהפחד שבלב ומאימה מבחוץ שמרו רק חצאי מצוות ושיורי חוקים מסרו לבניהם, הזהירו ילדיהם אזהרה חמורה לבל ישלחו ידיהם במאכלי הגויים.
נמצא כתוב בפרטי כל משפטי האינקויזיציה כי יהודיה נשפטה על שאמרה לבנה: "אל תאכל את בשר החזיר פן תהפך לחזיר".
וידעו הגויים כי חיי אומה זו תלויים בהתרחקותה משולחן האומות. על כן בבואם לגזור גזרות, הרי גזרת השחיטה ואכילת החזיר היו ראש דאגתם, החל מימי אנטיוכוס עד דרישות גזרות השחיטה של אגודות חובבי בעלי חיים לכל מיניה, בגלויות הטובות ביותר בזמננו. באי מיורקה אולצו בני האנוסים לאכול את החזיר בפומבי ברחובות. ועוד היום חיים בני בניהם של אנוסים אלה ו"שואטוס" אוכלי החזיר נקראים לפני מאה שנה כשנחטפו ילדי העברים מתחום המושב למען ישרתו בצבא ניקולאי, הצעד הראשון שנעשה להעבירם על דעת קונם היה להאכילם בשר חזיר.
וידעה זאת האומה:
אם פעם אמרו: על שלוש עברות נהרגים ואין עוברים. ועל כל עברה אחרת אם בסתר האונס ולא בימי שמד, עוברים ואין נהרגים. לא השלימה האומה ולא הסתפקה באלו הוסיפה מצוה אחת משלה. כתוב ב"ספר חסידים": אם מכריחים להטמא במאכליהם התירו רבותינו לצאת להורג ולא לעבור. הרגישה האומה במעמקי נשמתה כי חייה תלויים באיסור זה. ואכילת מאכל הגויים – פירושה שמד. ורק יהודי המתנכר לעמו, המחפש את קרבת הגוי אכל את החזיר. ובפומבי אכל – כדי שיראה הגוי וידע שהוא איננו נמנה על עם זה.
ואם הגענו למצב שבו מגדלים ואוכלים החזיר באין מוחה, ובושה אין מכסה את פנינו ומצפוננו הלאומי איננו מזדעזע – סימן הוא כי לא רק קיבתנו מקולקלת ומטומטמת כי אם גם לבנו רקוב ורוחנו נעכרה.
אחרי נפילת ביתר חקק הלגיון הרומאי העשירי את סמלו, דמות החזיר, בשערי ירושלים. היה זה סמל שנסתם הגולל על מרד יהודה האחרון. סמל שירושלים הקדושה תיהפך ל"אליה קפיטולנא" של רומא.
שוב נאץ החזיר צפרניו בחומות ירושלים. הפעם בשנתה החמישית של מדינת ישראל המחודשת – סמל וסימן הוא של אבדן עצמאותנו כי רבו בתוכנו המתאוים לשולחנות זרים ומלקקי פינכאות הגויים.
מתוך "חרות" 13.01.1954