"נשיא ארץ ישראל" או "נשיא בארץ ישראל" בתואר רם זה היו מכתירים במשך מאות בשנים, בכמה ארצות באירופה, את הממונים הארציים על איסוף הכספים למען יושבי ארץ הקודש.
אברהם יערי, בספרו "שלוחי ארץ ישראל", תשי"א, עמ' 67-66, נוקב בשמותם של כמה אישים שהוכתרו בתואר זה במאות הט"ז-הי"ח. בדרך כלל מעטים הם המקורות מן התקופות האלה בהם נזכר התואר.
הראשון הידוע כ"נשיא ארץ ישראל" הוא ר' ישעיהו הורוויץ, בעל "שני לוחות הברית".1
כשניים שלושה דורות אחריו שימשו "נשיאי ארץ ישראל" במרכז אירופה, רבי שמשון ורטהיימר השתדלן הגדול ויהודי החצר הידוע מווינא, ומחותנו רבי דוד אופנהיים, רב ור"מ בניקולסבורג ובפראג ורב המדינה.2
גם הרב ר' יעקב יהושע פאלק, בעל "פני יהושע",היה "נשיא בארץ ישראל". יערי מציין כי בתואר זה מכנהו ר' יעקב עמדין בספרו "שפת אמת ולשון זהורית".
נוסיף מקור שני… והוא נוסח המציבה של נכד בעל "פני יהושע", הרב צבי הירש ראזאניש, אב"ד ור"מ בלבוב.
על מצבתו של זה האחרון נמצא כתוב ("אנשי שם" לר"ש בובר, עמ' 198):
"…מו"ה צבי הירש… בן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר ישכר בעריש בהגאון הגדול מופת בדור נשיא ארץ ישראל במ"ח ספר פני יהושע…"3
לבסוף נעיר עוד על "נשיא ארץ ישראל" בן דודו של ר' יהושע פאלק, והוא ר' משה קן, דיין, נגיד ופרנס בפרנקפורט דמיין, חתנו של ר' שמשון ורטהיימר ומקורבו של בעל "פני יהושע" בזמן שהלה שימש בפרנקפורט. על ר' משה קן מסופר בהקדמה לספר "מפתח הים" לר' יעקב מאיר קאבעלענץ (אופנבך תקמ"ח) כי "היה נשיא בארץ ישראל והאב"ד בק"ק דארמשטאד והגלילות שלו וראש ב"ד בק"ק פפור"ט והאב"ד בבה"מ…"4
1מציינים שני מקורות בהם נמצא תואר זה של ה"של"ה": הספר "דרכי ציון" לר' משה פוריית, ונוסח המצבה של ר' שבתי (שעפטל), בן השל"ה, בווינא. עיין ש. קרויס, "ציון", ספר א, תרפ"ו, עמ' 126, ויערי בספרו הנ"ל.
יש להוסיף כי ר' שבתי (שעפטל) חותם בסוף ספרו "ווי העמודים": "נאום שבתי בן הגאון הגדול נשיא בארץ ישראל מהר"ר ישעיה סג"ל זצ"ל הורוויץ…" וכך הוא חתום גם על תעודה בספר הזכרונות של ק"ק פוזנא, אשר דברים ממנה פורסמו על ידי ר"ש בובר בספרו "אנשי שם" (עמ' 235). ועיין גם ב"פנקס ועד ארבע ארצות", ערוך בידי י. היילפרין, עמ' 75.
2התוארים של ר' שמשון ורטהיימר ור' דוד אופנהיים נזכרים בכמה תעודות. באחרונה נדפסו תשובותיו של ר' דוד אופנהיים, ונזכר בהן התואר. עיין "נשאל דוד", כרך א, תשל"ב, חלק יורה דעה, סימן י"ד.
3י. היילפרין שערך רשימה של "נשיאי ארץ ישראל" בפולין במאות הט"ז- הי"ט ("על יחסם של הועדים והקהילות בפולין לארץ ישראל", ציון, שנה א, תרצ"ו, עמ' 82-88) לא דק, כנראה, בקריאת נוסח המצבה הנ"ל. הוא הסיק ממנו כי ר' צבי הירש ראזאניש היה נשיא ארץ ישראל. אוסיף כאן על רשימתו של היילפרין את הרב מרדכי זאב איטינגא מלבוב, שהיה "נשיא ארץ הקדושה דכולל עסטרייך" (גליציה) כפי שמבואר ב"כלילת יופי" של ח. נ. דמביצר, חלק א, דף קמו, א. ועיין גם ב"אנשי שם" לר"ש בובר, עמ' 193-194, בנוסח המצבה של הגאון ר' צבי הירש ב"ר זכריה מנדל.
4עיין בספרו הגרמני של דוד קויפמן "תעודות על חיי ר' שמשון ורטהיימר", 1892, עמ' 102, הערה 3: וב"השלמות והערות" של הרב ד"ר יוסף אונא לתרגום העברי של "רבני פרנקפורט לרב מרדכי הלוי הורוויץ, מוסד הרב קוק, תשל"ב, עמ' 225.
אין מן העניין לדון כאן ב"נשיאי ארץ ישראל" של כוללים שונים ששימשו במאה הקודמת במרכז אירופה, כמו ר' משה סופר ובנו ר' אברהם שמואל בנימין סופר ("חוט המשולש החדש" לר"ש סופר, מהדורת תשכ"ג, עמ' קטו-קיח, רנד-רנה): ר' יעקב אטלינגר ("אוה למושב" לר"י דוקס, עמ' 119-120): ר' אליהו גוטמכר,ר' עזריאל הילדסהיימר (עיין בערכים שלהם ב"אנציקלופדיה של הציונות הדתית", ומרדכי אליאב, "אהבת ציון ואנשי הו"ד", תשל"א, עמ' 70, 93, 313, 389, נשיאי ארץ ישראל בפולין נזכרים ברשימתו של היילפרין הנ"ל. ועיין גם א. י. השל: "אומבעקאנטע דטקומענטן צו דער געשיכטא פון חסידות", ייווא בלעטער, כרך לו, 1952, עמ' 127 131.
מתוך "הדואר" גליון כ"ב, י"ג בניסן, תשל"ז