בשתי תשובות משלו מזכיר החת"ם סופר, דרך אגב, את עבודתן הקשה ומסירותן הרבה של הנשים לנקות את הבתים ולהכשיר את הכלים לקראת פסח.
תשובה אחת (אורח חיים, סימן קל"ו) הוא מסיים בדברים אלה: "והיותי חוץ לחדר לימודי (שם היו מן הסתם ספריו) כי גרשוני נשים צדקניות המכבדים לי"ט של פסח, ע"כ לא יכולתי להאריך ככל הצורך…"
בתשובה אחרת – שנכתבה כמה ימים לפני פסח – הוא אומר: "יקרת מכתבו הגיעני בימים האלו, ימי טלטולא דגברא, דהני נשי דידן מפנים חפצים מזווית לזווית אפילו ספרים אינם מוכנים לי לעיין"[א].
היו נשים שהחמירו בביעור החמץ יותר מבעליהן, רבנים בעלי שם.
הסיפור על רעייתו של רבי יהושע'לי מקוטנה הוא הידוע ביותר. נביא אותו בלשונו של מרדכי ליפסון בספרו "מדור דור":
רבי יהושע'לי מקוטנה אשתו הרבנית היתה מתנהגת בחסידות יתרה ובחומרות יתרות.
פעם אחת, בפרוס הפסח, ראה רבי יהושע'לי, שאשתו שוהה שעה ארוכה וממרקת ושוטפת ספסלי העץ.
– דייך – אמר לה רבי יהושע'לי – על פי "שולחן ערוך" כשרים הם בתכלית הכשרות.
-הן, – מתריסה הרבנית כנגדו – אילו הייתי נשמעת לך ול"שולחן ערוך, שלך כבר הייתי אוכלת חמץ בפסח…
הרב ישעיה זלוטניק מספר בספרו: "ימים טובים פאלקלאר" (חלק א' וורשה, 1930) אותם הדברים על רעייתו של הצדיק רבי יצחק מוורקה.
דוד קירשנבוים, בספרו "פון די חסידישע אוצרות" (ניו יורק, 1948) מוסר כזאת על רעיתו של "החוזה" מלובלין.
ה"רבנית מבריסק", רעיתו של רבי יהושע לייב דיסקין, חכמה ולמדנית היתה. כותב עליה שלמה אשכנזי המנוח בספרו "דור דור ומנהגיו": כוחה היה גדול בדיני איסור והיתר, והיתה מורה הלכה גם בפני בעלה, ויש שהיתה חולקת על פסק דינו. הרב ר' יהושע לייב דרכו היה להקל – והרבנית, בדרך כלל, היתה נוטה להחמיר.
מספרים: פעם בערב פסח בא יהודי לשאול בענין גרגיר שבולת שועל שנמצא במרק. ר' יהושע לייב הכשיר. כיון ששמעה הרבנית כך, נכנסה לדברי בעלה ואמר לשואל: ר' יהודי, אסור לי להורות הלכה בפני בעלי, אולם אם נסמוך על פסק דינו של בעלי הרב, תאכל, חלילה, כל העיר חמץ בפסח.
על אשה צדקנית אחרת קוראים אנו בספרו של מ. י. רבינוביץ "חול ומועד" (ירושלים תשכ"ה):
מזרזרת הרבנית את בעלה הרב ערב פסח שיגמור את מכירת החמץ של בני קהילתו לאינו-יהודי המיוחד לכך.
מתרגז הרב ואומר: "הלואי ויכולתי למכור את החמץ הזה", ומראה באצבעו עליה.
הרבנית עונה: "אני מזמן נמכרתי על ידי אבי לגוי ביום חתונתי"[ב].
מאת: טוביה פרשל מתוך "הדואר"
[א] עיין "רבנו החתם סופר מפי כתבו" מאת יודא הכהן שטראסער ואהרן הכהן פערל תשנ"ג, עמ' ס-סא. "רשימות שנות דור" מאת ברוך שטראסבורגר, תשנ"ד, עמ' 78.
[ב] לסיפור זה כמה נוסחים, ראה סיפור דומה על הרבנית מבריסק בספריהם הנ"ל של מ. ליפסון וש. אשכנזי.