לפני מספר שנים כתבתי בטור זה על פיוט יציב פיגם הנאמר ביום ב' של שבועות לפני קריאת ההפטרה. הערתי שבכמה עיבודים באנגלית של הפיוט הזה – כולל זה שנדפס בסידור Artscroll – התרגום של שתי השורות הראשונות לא היה לגמרי נכון. להלן מספר הערות על תרגום יציב פיתגם המופיע בכתב העת מחזור לשבועות שיצא לאחרונה. התרגום של השורה הראשונה זהה לזה שמציע סידור Artscroll. המתרגם או המתרגמים של שניהם התעלמו מהעובדה שהשורה הראשונה מרמזת לתלמוד בבלי חגיגה טז:א ויש לתרגם בהתאם. גם בסידור מצודה המלא, גם תרגום השורה הראשונה אינו נכון לחלוטין.
באשר לשורה השנייה, ה-Artscroll Mezor מציע תרגום שונה בתכלית מזה של סידור Artscroll, אך גם הוא "לא בגדר". להלן הטקסט והתרגום בעברית: ענא אנא במינינא דפסלין ארבעה טורים. "אקרא את השבח הזה בקרב השבטים הממוספרים הרשומים בארבע השורות [של החושן של כהן גדול]. התרגום של החלק השני של שורה זו הוא בלתי נסבל ואינו מתקבל על הדעת. פסלין לא מתכוון ל"כתובים (או מגולפים)". כדי לקבל את המשמעות שמייחס לו המתרגם, על הטקסט לקרוא, פסילאן עם מילת היחס אל או ב (ראה תרגום אונקלוס דברים ו, יא). יתרה מכך, למילה העברית טורים (שורות) יש קונוטציה שונה מזו של טורינו בארמית. זה האחרון פירושו הרים.
לפני המשך, אני חוזר על התרגום הנכון של שתי השורות הראשונות של הפיוט. "אמת היא המילה (השבח) לו, מי הוא הסמל והדגם בין שלל אינספור מלאכים. אני אומר (השבח) בין אנשים "העוסקים בחצוב ארבעה הרים" (כלומר לימוד ארבעה סדרי התלמוד, ב"ת מגילה כ"ח ב). במאמר ביציב פיתגם כתבתי:
הפיוט חוזר לתקופה שבה עוד תורגמו הפטרות לארמית בבית הכנסת. לאחר שהקורא החל לקרוא את ההפטרה, קרא המתרג'ם לפני תחילת תרגומו – דקלם רשות שבה ביקש רשות מהקב"ה ומחכמי הקהילה לבצע את תפקידו. בסיום הרשת שיבח את יונתן בן עוזיאל, מתרגם הנביאים, שבתרגומו עמד להשתמש. ביציב פתגם הכלולה במחזור ויטרי, השורה שלפני האחרון מתייחסת במפורש למתרגם. "כמו שאני עומד ומתרגם…" שורה זו נשמטה מיציב פתגם לאחר שפסק תרגום ההפטרות.
הוספתי: המחזור ויטרי, שיצא לאור מכתב יד בשנת 1889, כולל מספר רשיות למתרגם וכן גרסאות ארמיות של כמה הפטרות. פרסום המחזור סייע לחוקרים לזהות את יציב פיתגם כרשות למתרגם. מתרגם הפיוט בסידור Artscroll הסביר נכון שיהונתן, המכונה בשורה האחרונה הוא יהונתן בן עוזיאל, מתרגם הנביאים. לכן, הופתעתי מאוד לגלות שבתרגום הפיוט, הנכלל בArtscroll המחזור, בוטל השם יהונתן ופירוש המילה הוא: "ה' הציג (התורה)". גם בסידור המצודה השלמה מתורגם יונתן באופן זה.
פירוש זה של יהונתן בפיוט אינו חדש. זה נמצא בתרגומים ישנים יותר. אבל אז אנשים לא היו מודעים לטבעו האמיתי של יציב פיתגם ושאלו את עצמם בצדק מה יהונתן עושה שם. כיום אנו יודעים טוב יותר. הפייטן אכן התייחס ליהונתן בן עוזיאל. עוד נקודה אחת. בקריאת האקרוסטיכון של הפיוט, יש לקחת בחשבון שחסרה שורה אחת (השורה לפני האחרונה) מהנוסחאות המקוריות במהדורות שלנו. לפיכך, האקרוסטיכון אינו יעקב ברבי מאיר לוי – אלא כפי שציינו חוקרים יעקב ברבי מאיר, כשראשי התיבות של ארבע השורות האחרונות לא יוצרות מילה כלל. (ראה ש"ח קוק עיונים ומחקרים כרך ב עמ' 203-204.) אין לייחס משמעות ללוי (כמו עורך סידור המצודה ואחרים), שכן מילה זו אינה מופיעה באקרוסטיכון האותנטי.
יש חוקרים שסבורים שרבינו תם (רבי יעקב בן רבי מאיר) היה מחבר הפיוט.
