"ר י. רוזנטל ניסה למצוא מקור תלמודי לדין שמותר להוסיף על מספר ההדסים בלולב (סיני חוברת מר חשון-כסלו[שא-שב). הוא מצביע על תירוץ הגמרא (סוכה לג, ב): הכא במאי עסקינן דאית ליה הושענא אחריתי (ב"דקדוקי סופרים" – הושענא יתירה). לפי דעתו משמע משם, שמותר להוסיף על ההדסים.
יורשה לי להעיר כי סברתו של הכותב הנכבד אינה נראית. מסקנתו נובעת מפירוש שאי-אפשר להעמיסו בדברי הגמרא. מפרשים את דברי הגמרא כי לאיש יש אגודת לולב נוספת או הדס אחר לצאת בו ידי חובתו ולכן אין נחשבת פעולתו בהדס הפסול כתיקון מנא. בשום אופן ופנים אי-אפשר לפרש – כפי שרוצה לעשות זאת ד"ר רוזנטל – כי באגודת הלולב עצמה יש נוסף על ההדס הפסול גם הדס כשר, ומכך הוא מסיק כי מותר להוסיף בהדסים. לפירוש זה אין שחר לאור השקלא-וטריא בגמרא ולפי התירוץ הסופי. אם נוסף להדס הפסול היה גם הדס כשר באגודה, יש לדון בו משתי נקודות: אם אומרים שההדס הפסול אינו פוסל את הכשר, וכל האגודה כשרה, אז לא היה צורך מלכתחילה לתקן את הפסול – כי אגודה זאת כשלעצמה כבר כשרה. ואם נאמר שההדס הפסול פוסל את ההדס הכשר ועמו כל האגודה, אז הכשרת הפסול – על ידי המעטת ענביו – נחשבת כתיקון מנא מפני שהיא מתקנת את כל האגודה.
יש עוד לדייק כמה דיוקים בפירוש הגמרא, שהוצע על ידי ד"ר רוזנטל, אך אין צורך בדבר. הפירוש המקובל – שלפיו אין בגמרא הנ"ל שום מקור לדין תוספת בהדסים – הוא הפירוש האפשרי היחידי.
סיני אדר ראשון ושני תשכ"ב