במאמרו "המקדש השלישי יבנה בעז"ה בידי אדם" ("סיני", כרך סד (תשכ"ט). עמ' רז-רט), עמד ר' שמואל הכהן וינגרטן על השינויים בין שתי ההוצאות הראשונות של הקונטרס "בנין הבית" לר' יחיאל הלל אלטשולר, ותלה אותם בפחד מפני הצנזורה של הכנסיה הקתולית.
רציתי להעיר על דבריו של וינגרטן, אך משכתי ידי מכך לאחר שנ' בן-מנחם מסר לי כי כבר השיב על המאמר הנ"ל. עכשיו, לאחר שהופיעה השגתו של בן-מנחם "בנין הבית של ר' יחיאל הלל אלטשולר" ["סיני", כרך סה (תשכ"ט), עמ' רלו-רלז], רואה אני שמקום הניח לי להתגדר בו.
יורשה לי לציין מקודם שני הדפוסים הראשונים של פירושי אלטשולר לנ"ך. שהם נדירים ביותר, ואשר פרטיהם לא נרשמו, עד כמה שידוע לי, על-ידי הביבליוגראפים.
בשנות תקי"ג-תקי"ד נדפס בז'ולקוב פירוש "מצודות דוד" לר' דוד אלטשולר על ספרי תהלים, משלי ואיוב[1].
לספר הסכמות משנת תקי"ג מאת הרבנים ר' חיים כהן רפאפורט אב"ד לבוב, ר' שאול אב"ד דובנא [שהיה לאחר מכן אב"ד אמסטרדם, בעל "בנין אריאל"]. ר' נתן נטע אב"ד ברודי, ר' נפתלי הערץ הלוי הורוויץ אב"ד ז'ולקוב, ור' אהרן בן יהודא לייב אב"ד יבורוב, בהקדמתו מסביר המחבר את המניע לפעלו. הוא ראה כי יש צורך בפירוש פשוט לנ"ך ועל כן לקט מכל הפירושים "הקרוב לפשוטו" וגם הוסיף ממה שלמד מרבותיו "ומה שעלה במצודות שכלי".
כאמור, נקרא הפירוש "מצודות דוד" ובאים בו יחד הפירושים למלים בודדות ופירוש ענייני הפסוקים. הספר נדפס שנית בז'ולקוב בשנת תקכ"א.
פרטים נוספים על שתי מהדורות אלו מוסר לנו ר' יחיאל הלל בנו וממשיך פעלו של ר' דוד אלטשולר, בהקדמה למהדורתו של הפירוש לנביאים אחרונים (ברלין תק"ל)[2].
הוא מספר כי אביו "אסף כל הפירושים והיותר קרוב להפשוט… ומעט נופך הוסיף משלו… והנה העתיק מלים כאשר המה [בפירושים שקדמו לו] ובעת הביאו לדפוס שינה הלשון לקצר ולהאריך במקום הצורך בכדי להכניס בנפש השומע תוכן עומק מחשבת הפסוק. ויהי כהחילו לדפוס שלוש דלתות וארבעה נפל למשכב ומת מחולי זה והניח אחריו ברכה הפירוש המלוקט הנ"ל, ואמרתי אל לבי: אבי, הלא אצלת לי ברכה, אלכה נא בעקביו לישר הדורים להמתיח מליצת הלשון… ות"ל עלתה בידי וגמרתי הפי' על אמ"ת ות"ל מצא חן בעיני כל רואיו ומרוב חביביתי' נדפס זה פעמים וספו תמו, להיות שיד הכל ממשמש בו".
נראה שאביו של ר' יחיאל הלל השאיר לו ליקוט מפירושים לכל הנביאים וכתובים. בהביאו בברלין לדפוס את הפירוש לנביאים אחרונים. עיבד ר' יחיאל הלל החומר שהשאיר לו אביו. הוא גם חילק את הפירוש לשנים "מצודות ציון" ו"מצודות דוד". שבראשון ניתן פירוש המלות ושרשן ובשני עניין הפסוקים.
בשער המהדורה הוא מייחס, כאמור, את הפירוש לאביו ר' דוד. אך נזכר גם פעלו של ר' יחיאל הלל: "ולמלאות דברו ביתר שאת להגדיל עצה ולהפליא לעשות מעשה רבא קם בנו תחתיו ה"ה הרבני מוהר"ר יחיאל הלל נר"ו"…
על הספר הסכימו רבני ברלין ביום ח' מרחשון תק"ל.
בשנת תקל"ב קיבל ר' יחיאל הלל הסכמות לספרו "בנין הבית", פירוש לחזון הבית אשר ביחזקאל מאת הרבנים: ר' שמחה אב"ד דסוי, ר' שלמה שלם אב"ד הספרדים באמסטרדם. ר' שאול אב"ד אשכנזים אשר באמסטרדם ומאת ר' שאול אב"ד האג אשר בעירו היה גר קרוב לשנתים. ר' שאול מאמסטרדם ור' שאול מהאג גם הסמיכו אותו לרבנות.
"בנין הבית" נדפס בשנת תקל"ה. בשערו כתוב: נדפס באותיות היפות באמסטרדם". וביבליוגראפים סבורים כי נדפס בז'ולקוב. נ' בן-מנחם משער כי ייתכן, שהספר נדפס בדפוסם של נכדי הישיש ר' אורי פייבוש סג"ל. כפי שראינו (עיין למעלה הערה 1) נדפס בדפוס זה פירושו של ר' דוד אלטשולר לספרי אמ"ת. דבר זה מחזק השערתו של בן-מנחם.
בשנות תק"מ-תקמ"ב הדפיס ר' יחיאל בליוורנו את הפירוש לכל הנביאים וכתובים, כולל ספרו "בנין הבית". שנספח לפירושו על יחזקאל. בדפוס זה נקראים שני חלקי הפירוש: "מצודת ציון" ו"מצודת דוד". השמות שמופיעים מאז בכל הדפוסים.
דומה, שבין שנת תקל"ה עד שנסע לאיטליה, היה ר' יחיאל הלל מתגורר זמן ממושך בעמדן שבגרמניה, כי בשערי דפוס ליוורנו נכתב עליו: "מלפנים היתה תחנותו בק"ק עמדן". אפשר שהיה משמש דיין שם כי בשער דפוס ליוורנו כתוב "הדיין המצוין".
תיאור כזה לא נמצא בדפוס ברלין משנת תק"ל ולא ב"בנין הבית" משנת תקל"ה, לפיכך יש להניח שהיה חי בעמדן לאחר שנת תקל"ה.
בשנות תקל"ח-תקל"ט, בדרכו לאיטליה, השיג ר' יחיאל הסכמות לפירושו מרבנים בקהילות שונות (הולנד, מיץ ומנהיים). בסוף תקל"ט היה כבר באיטליה. בין הרבנים שהסכימו על ספרו באיטליה היה גם החיד"א.
בט"ז חשון תק"מ חתם ר' יחיאל הלל על הסכם עם המדפיסים בליוורנו על הדפסת פירושו (החוזה – בידי ידידי ר"א שישא. הוא עומד לפרסמו בקרוב).
לאחר שבררנו במקצת מסעיו של ר' יחיאל הלל וסדר הדפסת ספריו, נזדקק לשתי המהדורות של ספרו "בנין הבית" ולשינויים ביניהם, עליהם עורר וינגרטן במאמרו.
בן-מנחם דחה השערתו של וינגרטן, בהצביעו על כך כי השינויים במהדורה השניה אינם מעשה מו"ל, כי ר' יחיאל הלל עצמו הוא שהכניס אותם. הוא השמיט ההקדמה שמקומה היה יפה כש"בנין הבית" יצא כספר בפני עצמו, אך לא כשנספח ל"מצודת דוד" ו"מצודת ציון". ועוד, בשנים שעברו מן ההדפסה הראשונה "שיכלל המחבר את חיבורו ושיפר את סגנונו". הדין עם בן-מנחם בעצם סברתו, אך הוא קיצר בדבריו, וברצוני לבררם.
ר' יחיאל הלל התעורר לכתיבת קונטרסו בשנת תקכ"ט. אפשר שהתכוון להדפיסו יחד עם הפירוש לספר יחזקאל שהוציא בשנת תק"ל[3]. ברם, הוא הביאו לדפוס רק בשנת תקל"ה כחיבור בפני עצמו, ואז ראה צורך להסביר מה הביאו להדפיסו בנפרד. אם כי מקומו היה באמת בפירוש לספר יחזקאל. ובכן מסביר ר' יחיאל הלל בהקדמתו שבלימוד ובהבנת חזון יחזקאל על המקדש יש תועלת מיוחדת. כי כבר פירשו המפרשים את הפסוק יחזקאל מג יא, "שאם ישמרו בלבם וילמדו צורותיו יזכו לעמוד בתחיה ויעשוה". והוא מרחיב קצת את הדיבור על כך.
בהקדמתו מביא ר' יחיאל הלל רק מעט מדברי בעל "תוספות יום טוב" בראש ספרו "צורת בית המקדש", שגם הוא ביאור לחזון הבית של יחזקאל – אך המשווה דברי ר' יחיאל הלל עם דברי בעל "תוספות יום טוב" יראה כי אין חידוש בכל דברי ההקדמה של אלטשולר, כי נימוקיו והסבריו להדפסת פירושו, מצויים כבר ב"תוספות יום טוב", שתקע עצמו בדברי המפרשים הראשונים ליחזקאל מג י-יא.
בשנת תקל"ה, כאשר ר' יחיאל הלל הדפיס "בנין הבית" בנפרד, נתן טעם לחיבורו אותם הנימוקים עצמם ש"התוספות יום טוב" מנה אותם כמניעים לחיבורו הוא. ברם, בשנות תק"מ-תקמ"ב, כאשר ר' יחיאל הדפיס קונטרסו כנספח לספר יחזקאל במהדורה של כל הנ"ך לא היה לו שום צורך לנמק הדבר, והוא השמיט ההקדמה, אשר כפי שאמרנו, לא היה בה ממילא שום חידוש משלו. ומאחר שהשמיט את ההקדמה שינה גם הדברים בסוף קונטרסו מן "כן נזכה לעשותו" הבנויים על דבריו בהקדמתו ל"כן נזכה לראותו"[4].
במהדורת תקל"ה הדפיס ר' יחיאל הלל שיר לרבי שלמה דובנא שהיה הולם ההקדמה בספר. במהדורת ליוורנו, בו השומטה ההקדמה, הדפיס שיר שונה במקומו.
במהדורת תקל"ה הדפיס ר' יחיאל הלל גם קצת חידושי גמרא משלו. אין צריך לומר שבמהדורת ליוורנו, שהיא נספח לפירוש לכל הנ"ך, לא היה מקום לאלה, והוא השמיטם, כפי שציין כבר נ' בן-מנחם.
לבסוף ברצוני להוסיף: השינויים בין שתי המהדורות מתפרשים אמנם כפשוטם, ברם אסירי תודה אנו לר' שמואל וינגרטן, שהעיר עליהם ועל שירו המיליטרירטי של ר' שלמה דובנא, שבודאי יחיד הוא במינו בתקופתו.
מאת טוביה פרשל מתוך "סיני" סו, כסלו תש"ל
[1] לפירוש תהלים ומשלי שער מיוחד ועליו כתוב: "ספר תהלים ומשלי ואיוב ודניאל עם פ' מצודות דוד וכו' " [אך דניאל לא נדפס כלל בזולקוב]. שנת ההדפסה תקי"ג, והוא נדפס "בדפוס המחוקקים מהור"ר גרשון בהר"ר חיים דוד סג"ל ז"ל וחתן אחיו וכו' נכדי של הר"ר אורי פייבש סג"ל ז"ל".
לספר איוב שער מיוחד ועליו כתוב: "איוב עם פירוש מצודות דוד וכו' ". זולקוב תקי"ד "באותיות אמסטרדם".
גם בשער של מהדורת תקכ"א, שאיננה שונה מן המהדורה הקודמת, צויין כי הוא "פירוש לספר תהלים ומשלי ואיוב ודניאל וכו' " [אם כי כאמור, לא נדפס אז הפירוש לס' דניאל].
מהדורת תקי"ג-תקי"ד היא לנגד עיני בעת כתבי רשימה זו. מהדורת תקכ"א ראיתי לפני כמה שנים באוצר הספרים של הסמינר ע"ש שכטר בניו יורק. חוששני שהיא נשרפה בשריפה הגדולה של שנת תשכ"ו.
בספר "זרע בירך שלישי" על מסכת ברכות (נדפס בפרנקפורט דאדר לאחר שנת תצ"ה – עיין "קהלת משה" לר' שמואל ווינר עמ' 445, מס' 3690) נמצאים בין המסכימים: ארי' ליב ב"ר פתחי' אלט שולר ; דוד בהר' א"ל [ארי' לייב] נר"ו אלט שולר. ודאי הוא ר' דוד אלטשולר, היוזם ומתחיל הפירוש לנ"ך ואביו ר' ארי' לייב. עי' ח"ג דמביצר: "כלילת יופי", ח"א פז ב.
[2] גם מהדורה זו, שהיא בת שני כרכים, היא נדירה ביותר, היא איננה בנמצא בספריות הגדולות בניו-יורק. לפני כמה שנים חפשתי אותה בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. אך מצאתי אז רק את כרך ב. שני הכרכים מצויים בבריטיש מוזאום. צילומים של כמה דפים מהם שלח לי בשעת תשכ"ו ר' אברהם שישא מלונדון ותודתי אמורה לו כאן. בן יעקב מזכיר מהדורה זו ב"אוצר הספרים" (אות מ, מס' 2008) – אך לא כל דבריו מדוייקים שם.
[3] בהקדמתו למהדורת ברלין כותב ר' יחיאל הלל, כי הפירוש לחזון הבית אשר ב"מצודת ציון" ו"מצודות דוד" בספר יחזקאל הוא מעשי ידי עצמו, ולא בא לו מליקוטי אביו.
[4] יש לזכור כי ר' יחיאל הלל הכניס במהדורה השני בקונטס עצמו.