בעוד מספר שבועות ימלאו חמש שנים למותו של הרב אליהו לופיאן, מנהיג המוסר הגדול והנערץ. הוא היה בן תשעים וארבע במותו, ובמהלך חייו הארוכים היה המדריך הרוחני של אלפים רבים. השפעתו לא הסתכמה בישיבות – בקלם בליטא, בלונדון ובארץ ישראל – שבהן לימד, ולא לעולם הישיבות בכלל. בהזדמנויות רבות הוא פנה לציבור רחב הרבה יותר. הוא היה נואם מבריק. אמן בתיאור חי והצגה דרמטית. השיחות שלו היו בתי אוצר עם חדרים רבים. הוא ציטט מהתנ"ך, התלמוד והמדרש, מהפירושים השונים לתנ"ך, מספרותנו הפילוסופית והמוסרית, פרשיים ופוסקים מוקדמים ומאוחרים, אמרות וסיפורים על גדולי אומתנו. הוא האיר את דברי חכמינו בהסברים משובחים, תצפיות פסיכולוגיות ותובנות היסטוריות.
הוא היה איש מוסר בכל מחשבותיו ותנועותיו. הוא היה תלמודיסט Talmudist גדול ומגלה יוצא דופן. מאסטר master באומנות הגדולה של בירור לתלמידים קטעים תלמודיים קשים ועבודות גמר מורכבות של המפרשים. גדולה הייתה אהבתו לתלמידיו. הוא היה מודאג מאוד לא רק לרווחתם הרוחנית אלא גם לרווחתם החומרית.
בזמן שאני כותב שורות אלו עוברות במוחי סצנות מהישיבה. בוקר. הוא פותח את שיעורו בברכה מחממת לב, כדברי חכמינו (שבת ל"ב). הוא מסתכל מסביב.
תלמיד נעדר מהשיעור. "נו!" הוא לומד מסכת נידה ("ניט דו", לא כאן), הוא אומר בחיוך.
התלמידים צוחקים ולוקחים בהתלהבות את הלימודים.
אחרי הצהריים. זה יום חם. התלמידים עייפים. רבי אלי מלא עידוד. "זה חם. הבה נתרחץ בים התלמוד", הוא קורא.
רבי אלי' "ספר" את הימים. כל יום היה יקר; כל יום היה אמור להתמלא בתורה ומצוות. עם זאת, היו שתי עונות בשנה שבהן ספר את הימים בזהירות רבה יותר. את ימי הספירה שלפני חג מתן תורה ספר באהבה, "כשם שמי שמצפה לחברו הכי קרוב ביום פלוני סופר את הימים ואפילו השעות" (רמב"ם, מורה נבוכים, חלק 3).
את ימי אלול, המובילים לימי היראה, ספר ר' אלי' ברעד. בערבים היה מתיישב לבדו בפינה וקורא בקול מספר מוסר. הוא קרא בעצמו, אבל קולו החזק הדהד באולם… והדהד בלבבות תלמידיו…
לפני מספר שנים יצא לאור "לב אליהו", אוסף שיחות המוסר שלו. הספר הפך לרב מכר בעולם הישיבות. עד כה היו לו ארבע הדפסות. לאחרונה עבר הספר לאנגלית ע"י הרב ב"ד קליין, חתנו של הרב אלי', ויצא לאור בירושלים ע"י הרב קלמן פינסקי, חתן נוסף.
הרב פינסקי, חכם תלמוד ידוע, הוא ראש כולל עליית אליהו בירושלים. הכולל נוסד לזכרו של הרבי אלי' ומטרתו להכשיר משפיעים לישיבות. יליד פולין, הרב פינסקי למד בביאליסטוק ובפינסק והיה גורם מרכזי בהקמת ישיבה בבילגוראי וביישוב ליד ורשה. בשנת 1938 נסע לשוויץ שם לימד בישיבת מונטרה. מספר שבועות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא הגיע לבריטניה. הוא היה מגיד שיעור בישיבת גייטסהד ועזר לכולל בעיר זו. בשנת 1952 השתקע בישראל. לימד בישיבת זכרון יעקב ולאחר מכן בישיבת קמניץ בירושלים.
לפני זמן קצר הגיע הרב פינסקי לביקור בארץ בשליחות מטעם כולל עליית אליהו שבראשו הוא עומד. פגשתי אותו בשבוע שעבר והוא סיפר לי על התקדמות הכולל ועל הגברים היפים שלומדים שם. חלק מתלמידיו כבר התקבלו כמשגיחים בישיבות. אולם לכולל עדיין אין בית משלו ובביקורו הנוכחי יבקש הרב פינסקי ממון להקמת בניין חדש.
לא מעט תלמידים לשעבר של רבי אלי' לופיאן חיים במדינה זו ובקנדה. חלקם מכהנים בתפקידי רבנות, אחרים עוסקים בעסקים ופעילים מאוד בעניינים קהילתיים. דקאן תלמידי הרה"ק אליה בארה"ב הוא הגאון רבי חיים שטיין, ראש ישיבת טלז המפורסם, שהיה תלמידו של הרבי אלי' בקלם. מבין אלה שהיו תלמידיו בלונדון ניתן להזכיר כאן רק מעטים: הרב יעקב בולקה, הרב פביאן שונפלד, נשיא מועצת הרבנים של אמריקה, הרב יוסף גרינבלט, הרב מרדכי יוסף ליינר, הרבנים אברהם ואליה הפטלר – כולם ב- ניו יורק; הרב הרשל ברזיל-בוסטון; האחים בנימין ואורי וידרמן, פנקס שימל — ניו יורק; ג'ורג' יעקובוביץ – מונטריאול.
בבואו לכאן זכה הרב פינסקי לקבלת פנים חמה על ידי תלמידיו לשעבר של ר' אלי,, ויש לקוות כי יצליח במשימתו הדחופה למען המכון הנושא את השם ומנציח את האידיאלים של מנהיג המוסר הנערץ.
גואיש פרס, 4 ביולי, 1975
A