באחרונה הביא דוד תמר סיוע למחזיקים בדעה כי הספר "מגיד משרים" נתחבר אמנם על ידי ר' יוסף קארו. במחקר מפורט ("ארשת" א, עמ' 473-478), בו סיכם כל הדעות בענין, הצביע תמר על דברים מן ה"מגיד משרים" המובאים כפירושו של ר' אברהם גלאנטי על מגילת איכה, שנדפס בספר "קול בוכים" בשנת שמ"ט, עשרות שנים לפני שהופיע ה"מגיד משרים" בדפוס.
יורשה לי להפנות תשומת הלב לדברים בשם ה"מגיד" שנתפרסמו בספר שנדפס עשר שנים לפני הופעת פירושו של ר' אברהם גלאנטי, ואשר עדיין לא עמדו עליהם החוקרים והדנים בספר "מגיד משרים".
והרי מדברי ר' שמואל די אחיזה בספרו "מדרש שמואל" על פרקי אבות על המשנה "רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרובה וכו'":
"…ועל דרך מה שאמר הכתוב כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה" וראוי לשאול השופט כל הארץ לא יעשה משפט ולמה לקתה בכפלים ושמעתי בשם המגיד של מהר"ר יוסף קארו זצ"ל, כי חטאתיה הוא מלשון אני ובני שלמה חטאים והוא לשון חסרון. והכוונה כי לעתיד לבא יתן הקב"ה לישראל כל כך מהטוב כפלים מהחסרונות שחסר להם על ידי הצרות וזהו בכל חטאתיה…" (דפוס רשאון, ונציה של"ט, דף פה, כ).
ומעין דברים אלה מובאים אמנם בספר "מגיד משרים" (פרשת וארא, מהדורה קמא, דפוס אמסטרדם תמ"ח, דף כב, א):
"…ותו מאי כי לקתה מיד ה' כפלים וכו' דהא אולפנא דמדה טובה מרובה ממדת פורענות וידוע הוא דאי הוה קודשא בריך הוא מגבי מחובי ברייתא אחד מני אלף לא הוה יכלין לאתקיימא אפילו רגעא חדא ואיך קאמר קרא כי לקתה מיד ה' כפלים וכו' וכו'…כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה כלומר ועל כן יהב לה קודשא בריך הוא כפלים מכל מה דאיתגרע מניה דחטאתיה היינו גרעוניה, כמה דאת אמר והייתי אני ובני שלמה חטאים…"[1]
הננו למדים מזה שתים: א. הדברים המובאים ב"מדרש שמואל" הם עדות נוספת על ה"מגיד" של ר' יוסף קארו. והיא העדות הראשונה שנתפרסמה בדפוס. הספר נדפס בראשונה בשנת של"ט, ארבע שנים אחרי פטירתו של ר' יוסף קארו. ב. העובדה שהדברים המובאים בשם ה"מגיד" ב"מדרש שמואל", מצויים בספר "מגיד משרים" יש בה לתת חיזוק לדעה, כי ספר זה מכיל אמנם דברי ה"מגיד" ושהוא יצא מתחת ידי ר' יוסף קארו.[2]
טוביה פרשל, מתוך "סיני"- נ"ד, מס' 280, הודפס ע"י אוצר החכמה
[1] גם במקום אחר מפרש ה"מגיד" "חטא' כחסרון על סמך הפסוק "והייתי אני ובני שלמה חטאים". עיין "מגיד משרים", פרשת מקץ. מהדורה כתרא (דפוס אמסטרדם תס"ח, דף יז, א-ב).
[2] וגבי מובאה זו אי-אפשר לטעון כי "המזוייף" של ה"מגיד משרים" אסף אותה מספר "מדרש שמואל", כי הדברים בשני הספרים שווים רק כתוכן ולא כמלים. ועיין דברי דוד תמר במחקרו הנזכר עמ' 477, הערה 22.