על זהותו של מתרגם הספר "ערוגת הבושם" לרמב"ע
בחוברת "קרית ספר" האחרונה (כרך נא, חוב' ג), שנתקבלה בימים אלה בניו יורק, נתפרסם מאמר בשם "זהותו של מתרגם ס' ערוגת הבושם לר' משה אבן עזרא" מאת משה אידל.
המחבר מנסה לזהות את מתרגם הספר מערבית לעברית על יסוד קטע מן ההקדמה לתרגום שנמצא באוסף כה"י של הוואתיקן.
מתוך הקטע הזה מתברר כי התרגום היה מוקדש לחכמי לוניל, וגם מרומזת בו זהותו של המתרגם.
כותב מ. אידל (שם, עמ' 486): "בשורות 22-21 כותב המתרגם: '… להבין אל רוב שגיותי בעין אהבה, ולדון אותו לזכות ולא לחובה, לבל יהיה חטאת יהודה כתובה'. ההקבלה בין 'שגיותי', 'לדון אותו' ובין 'חטאת יהודה'. ברורה. מכאן אפשר להסיק, כי שם המתרגם הוא יהודה. עתה קל לזהות את יהודה המתרגם, שהיה מקורב לחכמי לוניל, ןסביר להניח, כי תירגם בסוף המאה הי"ב, והוא יהודה אבן תיבון, אבי המתרגמים. הוא חי בסוף ימיו בלוניל, והיה מקורב לחוגו של ר' משולם בן יעקב ובניו, וכנראה, שתרגום זה הוקדש לחכמים אלה, כפי שעשה בתרגומו לשער הראשון של ס' חובות הלבבות וס' תיקון מדות הנפש".
מ. אידל גם מציין, כי מעין דברים אלה, המצוטטים כאן, והשימוש במליצה "חטאת יהודה כתובה" (ירמיה יז, א) מופיעים גם בהקדמתו של ר' יהודה אלחריזי לספרו "תחכמוני": "ואני מחלה פני כל קורא בו במוצאו דבר חטא וחובה, ידין אותי לטובה ועל כל פשעים תכסה אהבה. ואל תהי בלבו חטאת יהודה כתובה" – אך, הוא סבור, כי "אין לזהות את ר' יהודה המתרגם ביהודה אלחריזי, היות ואין כל ידיעות על קשרים בינו ובין חכמי לוניל".
יש להעיר על כך:
קשרים היו לו לרבי יהודה אלחריזי עם חכמי לוניל. את ספר "מוסרי הפילוסופים" תירגם על פי בקשתם. "כי ממזרח שמש יצאתי ועד אפסי ארץ באתי, אך לא ראתה עיני… יקרים ונכבדים וחבר כהנים אמונים… כמו חכמי לוני"ל… מהם אלצוני להעתיק ספר זה…" הוא כותב בהקדמה לתרגומו.
ואף זו. ב"תחכמוני" שער נ' (מהד' קמינקא עמ' 416) מובאים חרוזים, ועליהם כותרת זו: "ובהיותי בלוניל ביקש ממני ר' יהונתן הכהן להעתיק לו ספר זרעים לר' משה אביר הרועים, והעתקתיו ואליו שלחתי עם אלה השירים".1
ולא עוד. באותו שער (עמ' 415-416, ועיין ב"שינויי נוסחאות ותיקונים" עמ' 518) יש שיר עליו נרשם: "ועשיתי על קהל לוניל, ישמרנו האל". והדברים בשיר זה כמעט זהים עם הדברים שנאמרו בשבח חכמי לוניל בהקדמה של מתרגם ספר "ערוגת הבושם" לרמב"ע.
נציג אלה מול אלה.
השיר ב"תחכמוני":
שפת יתר להשיג מהלל עם
אשר שכלו ביראת א-ל יריחו2
ושולח דבר חכמה אליהם
ועורך אל מאור שמשם ירחו3
ושולח רסיסי טל לים סוף
ומביא עוד תמרים אל יריחו.
הקדמת המתרגם (במאמרו של מ. אידל ב"קרית ספר" הנ"ל עמ' 486):
שפת יתר התשיג מהלל עם אשר צורו ביראתו יריחו
ושלח דבר חכמה אליהם ועורך ממאור שמש ירחו
כשולח רסיסי טל עלי חוף ומביא שי תמרים אל ירחו4
מתוך הקבלה זו אנו למדים כי המתרגם של ספר "ערוגת הבושם" לרבי משה אבן עזרא הוא יהודה אלחריזי.
1בהקדמתו לתרגומו של פירוש המשנה לרמב"ם, סדר זרעים, אומר ר"י אלחריזי כי הוא חיברו לפי בקשת חכמי מרשילייא. ועיין דברי קמינקא בהקדמתו למהדורתו של "תחכמוני", עמ' XX-XIX
2ע"פ ישעיהו יא, ג קאמינקא.
3 קאמינקא (הקדמה ע"מ XIX וב"שינויי נוסחאות ותיקונים", עמ' 518) מציע לקרוא: "כעורך אל מאור שמשם ירחו" — והיא כמליצת "תבן אתה מכניס לעפריים" (שמו"ר ט) וכן: רסיסי טל לים סוף, תמרים ליריחו. ע"כ דבריו. אפשר גם להשאיר "ועורך"- ולגרוס בשורה הבאה כ"שולח". ואכמ"ל.
4 ב"תחכמוני , מהדורת י. טופורבסקי, תל אביב תשי"ב (עמ' 406) מסיים השיר כמו כאן: "ומביא שי תמרים אל יריחו" (ולא "ומביא עוד תמרים אל יריחו", כמהדורת קאמינקא).
מתוך "הדואר" גליון כ"א, ניסן תשל"ז