א. חמר חִוַרְיָן
בכתב העת "כוכבי יצחק" (חוברת י"ח, תרי"ג) כתב הרב אלעזר הלוי איש הורוויץ. רבה של וינה, על המילים "מביא חמר חורין עתיק" שבברייתא של פיטום הקטורת הנדפסת בסידורים, וז"ל: "ולכאורה אין גירסא זו נכונה, לדעתי מלת חורין היא מלה מורכבת ופתרונה חור יין (יין לבן), וכדאיתא להדיא בברייתא דמסכת כריתות ו, א מביא חמר חור יין עתיק [בגמרות שלנו חוריין במלה אחת, אך ראה בגמרא דפוס פראג תקצ"ה. שאולי היתה לפניו: חמר חיור יין, אפשר גם ביקש לומר כי בגמרות כתוב חוריין בשתי יודי"ן – כם בגמרות שלנו, ובגמרא דפוס וינה תר"ה, שיתכן שהשתמש בה הרב – דבר המוכיח, לכאורה, כי היא מלה מורכבת. ט.פ.] ולפי זה יש כאן יתור לכפל לשון, או דמלת חמר מיותרת או דאותיות יו"ד ונו"ן שבמלת חורין מיותרות".
בהמשך הדברים הוא מציין כי בעל "כסף משנה" פ"ב הלכות כלי המקדש הל' ה', מביא הברייתא בזו הלשון: אם לא מצא וכו' מביא חמר חור עתיק.
דברי הרב הורוויץ נכנסו לספר שו"ת שלו "יד אליעזר" (וינה תר"ל, סימן פ"ח). הם נדפסו גם בסידור "אוצר התפילות".
בכתב-עת התורני "וילקט יוסף", אשר על עמודיו התנהל דיון על הגירסא הנ"ל, העיר רב אחד (שם, שנה ב', תר"ס, סימן כ"ז, אות א') כי בסידורו של מהר"ם קורדווירו הגירסא הוא: חמר חיור עתיק (עיין בסידור עם הפירוש "תפילה למשה", פרמישלא, תרנ"ב) [וכך הגירסא בסידורי הספרדים גם כיום].
אף על פי שכבר פירשו חכמים את הגירסא הנ"ל באופן שאין בה יתור לשון (ראה בב"ח טור או"ח סימן קל"ג; בסידורו של רבי יעקב עמדין, ועוד) וגם הרב הורוויץ עצמו, בהמשך דבריו, הציע פתרון משלו, דומה עלי שמן הראוי להצביע על קדמונים שהיתה להם הגירסא "חמר חור עתיק" [או בכתיב מלא: "חמר חיור עתיק"].
גירסא זו מצויה גם ב"עבודת מקדש" לרבי מנחם די לונזאנו, בן דורם הצעיר של הרמ"א ומהר"י קארו. חיבור זה נדפס לראשונה בסוף ספרו "דרך לחיים" בקושטא בשנים ש"ל – של"ג בערך. המחבר ערך אמנם "עבודת מקדש", אך יש להניח שהשתמש כאן בלשון שראה במקור לפניו.
מוצאים אנו גירסא זו גם במקורות מימי הראשונים.
מצויה היא בכתב-יד מינכן של הבבלי (כריתות ו, א).
כף הגירסא גם ב"ספר התמיד" לרבי ראובן בן חיים, רבו של הרב המאירי (מהדורת הרב יעקב משה טולידאנו, עמ' 35, נדפס בכ"ע "אוצר החיים" תרצ"ה) ובאבודרהם (קושטא רע"ג, הדפוס הקדום ביותר שיכולתי להשיג).
רבי חיים מאיר הורוויץ פירסם בסוף ספרו "תורתן של ראשונים" (פרנקפורט תרמ"ב) מתוך כתב יד עתיק פירוש לפיטום הקטורת. בראש הפירוש מובאים דברים מן הירושלמי והבבלי על הקטורת. במובאה ממסכת כריתות אנו קוראים: "… מביא חמר עתיק".
דרך אגב: ב"אורחות חיים", בסוף "סדר תפילת מוצאי שבת" כתוב: "וסדר פיטום הקטורת בגמ' דכריתות בפרק ראשון בפיזור, אך הלשון משתנה מעט ואין שם פטמה לחצאין ולא משנת בר קפרא ולא ברייתא להקטיר כזית בחוץ, ובירושלמי דזרעים במסכת ערלה איתנהו".
על כך מעיר רד"ב ראנטר ב"אהבת ציון וירושלים", יומא, עמ' 52: "ולפנינו במס' ערלה אין רמז מזה".
והנה הדברים המובאים ב"אורחות חיים", כולל הציון הירושלמי ערלה, מצויים גם ב"ספר התמיד" (עמ' 34), אך אין הם עדות נוספת, כי בעל "אורחות חיים" העתיק הדברים כלשונם מן "ספר התמיד".
ב. על תפילת הים של הרמב"ן
תפילת הים של הרמב"ן רשומה ב"אוצר השירה והפיוט" של י. דאווידזאן, כרך א, עמ' 286, אות 6258.
בכרך ב, עמ' 315 רשומה תפילת ים אחרת, הקצרה יותר מזו של הרמב"ן.
בסידור "אוצר התפילות" מובאות שתיהן, זהו של הרמב"ן והאחרת.
מענין כי ב"מדרש תלפיות" לר' אליהו הכהן, אות י', ענף ים, מובאת מכתב-יד תפילת ים, אשר לשונה קרובה מאד לזו הרשומה בכרך ב' של "אוצר השירה והפיוט" ונאמר עליה שהיא של הרמב"ן[1].
מאת: ט. פרשל מתוך "סיני" קיח
[1] אציין עוד כי בספר "יפה נוף" (ויניציאה, חש"ד, של"ג?) בו מופיעה, כנראה, תפילת הים של הרמב"ן בפעם הראשונה, מצויה גם תפילת ים אחרת, והיא אותה תפילה (בשנויים שונים) המובאת ב"מדרש תלפיות" בשם הרמב"ן. דומה עלי ששתיהן אינן רשומות ב"אוצר השירה והפיוט".
תפילת הים של הרמב"ן נאמר סמוך להתחלתה "ותשועתו כהרף עין" עיין הערת הרב ח.ד. שעוועל שם ב"כתבי הרמב"ן (מהדורת מוסד הרב קוק). לפני עשרות בשנים דנו חכמים באימרה "ישועת ה' כהרף עין". ציינו ספרים שונים בהם מצויינת אימרה זו או דברים דומה לה. אך לא הצביעו על תפילת הים של הרמב"ן. ראה מאמרו של ר' שרגא אברמסון המנוח בספר "מנחה ליהודה" (תש"י) עמ' 28-27, 295. ועיין גם בפרק ראשון, ח"א, של "שרי המאה" לרי"ל מיימון ז"ל על פירוש דרושי לאימרה זו.