יישר כוחכם על המוסף המצויין "הישיבה – נשמת הארמה" ותודה מיוחדת על שכללתם בו מאמר על היהודי ואיש המדע הדגול, אשר הנסיובים שלו נגד החולירע ומחלת הדבר הצילו חייהם של מליוני בני אדם ואשר ציווה במותו את כל רכושו לישיבות במזרח אירופה.
יורשה לי להעיר כמה הערות על מאמרו של הרב י. גולד.
שם הקודש של ד"ר חווקין – שלא נזכר בכל המאמר – היה מרדכי זאב, הוא חרות על מצבתו בלוזאן, שווייצריה (שם גם נאמר כי הוא נולד בשנת תר"כ באודיסה).
הרב גולד כותב: מעדויות אחרות עולה שאביו היה מתבולל קיצוני, לבנו לא נתן חינוך יהודי כלל".
הדברים אינם מדוייקים. ב"רשימה משמות החברים" של חברת "מקיצי נרדמים" – שכידוע עסקה בוצאתם לאור של כתבי יד עתיקים – (שנה ראשונה תרכ"ג-תרכ"ד ליק, תרכ"ד) נזכר בקהל המנויים "ר' אהרן חאווקין מבערדיאנסק". יש להניח שהוא אביו של ד"ר חווקין ששמו היה אהרן ושהיה גר אז בבערדיאנסק.
הרב גולד כותב כי ד"ר חווקין היה מיודד בבומביי עם רבי דוד ששון והוא עזר למדען הגדול "לפרוץ את המחיצות אל היהדות".
נכון כי רבי דוד ששון וד"ר חווקין, שהיה מבוגר ממנו בעשרים שנה, היו ידידים. מאיר בניהו, במסתו על רבי דוד ששון, בראש הספר "מסע בבל", מספר כי רבי דוד ששון וחווקין השפיעו על חיילים יהודים ששרתו בגדוד פרשים בהודו לא לרכוב בשבת. ברם לא היה שום צורך לחווקין "לפרוץ מחיצות אל היהדות". לא היתה קיימת אז שום מחיצה בינו לבין היהדות. עוד בהיותו באירופה, לפני שיצא להודו, היה חווקין לא רק מעורב מאד בענינים יהודיים, אלא היה גם שומר תורה ומצוות.
באביב של שנת 1899 בא ד"ר חווקין מהודו לביקור קצר בלונדון. הוא נתקבל בכבוד רב על ידי היהודים וגדולי המדע. נערך מסיבה לכבודו, ובאותה מסיבה – לא כעבור הרבה שנים כפי שיוצא מדברי הרב גולד – דיבר לורד ליסטר בשבח ד"ר חווקין, בשבח עם ישראל ובגנאי האנטישמיות. בנאומו סיפר חווקין על עבודתו המפרכת בהודו ועל הקשיים הגדולים שנתקל בהם בביצוע משימתו. בסוף תיאורו הארוך הצהיר, כי כאשר עבד בין העמים השונים אשר את לשונם לא הבין והם לא ידעו מי הוא, רחפו לנגד עיניו ההמונים היהודים הסובלים במזרח אירופה. "התקווה שאולי אוכל ביום מן הימים להקל את סבלם בקרן יחידה של תקווה או אושר, היא שעודדה ואימצה אותי בשעה שכוחותי כמעט כלו", אמר.
ה"ג"וייש קרוניקל" מיום 16 ביוני 1899 תיאר את המסיבה וגם הקדיש מאמר ראשי למסיבה ולדברים שאמר חווקין. "אפשר שאין הדבר ידוע לרבים – כתב העתון בין שאר הדברים – שהד"ר חווקין הוא יהודי שומר מצוות ותמיד הזדהה עם האינטרסים של עמו." בהמשך מזכיר העתון את עסקנותו היהודית כאשר היה גר עדיין בפאריז.
גם ד"ר דוד מאכט רופא יהודי אמריקני, שהתכתב עם ד"ר חווקין, כתב אחרי מותו של חווקין בכתב-העת היהודי "ג'וייש פורום" שיצא בניו-יורק כי חווקין היה שומר תורה ומצוות בקפדנות בכל מקום שהיה חי."
ובדומה לכך נאמר בחוברת שיצאה מטעם "קרן חווקין" בשנת 1938: "חווקין היה כל ימיו יהודי אורטודוקסי".
לאור דברים אלה נוטה אני להסיק כי הדעה שחווקין היה שנים הרבה מרוחק מן היהדות, דעה שמחזיק בה גם הרב י. גולד, איננה נכונה. נראה חווקין היה כל ימיו שומר תורת ומצוות ותמיד היה קשור ומסור לעמו.
אוסיף עוד דבר. חווקין כותב בצוואתו כי ביקר בווארשה – היה זה כמה שנים לפני מותו – בישיבות "מתיבתא", "תומכי תמימים" ו"עמק הלכה". הגר"ש עלברג זצ"ל, עורך "הפרדס", למד אז בישיבת "עמק הלכה". הוא סיפר לי על ההתרגשות הגדולה שתקפה אז את בני הישיבה בבוא "הפרופסור הגדול".
בכל הכבוד
טובי' פרשל, ירושלים
מתוך יתד נאמן, מוסף לשבת פרשת קרח תשנ"ט