על רבי פנחס הלוי, אחיו של הרא"ה[1]
"כתב החכם ר"ז הלוי באזהרות שלו שא"צ לתקוע בין סימן לסימן אלא תקיעה אחת. וזהו שאמר מבין כל שתי תרועות שונות אין פשוטה מחייבת לבד אחת אחורנית, ותקעתם תרועה שנית, וזהו שהסכים אחיו הרא"ה…"[2].
הדברים המובאים כאן בשם החכם ר"ז הלוי, כתובים מלה במלה באזהרות לראש השנה לרבי פנחס הלוי בר רבי יוסי הלוי המתחילות "אלוקים נצב… ושנדפסו במחזור מנהג קטלוניה (סלוניקי רפ"ו). ע"כ עלינו לומר כי שם הפייטן נשתמש בספר "אהל מועד", וצ"ל ר"פ הלוי במקום ר"ז הלוי[3].
מכאן ראיה שרבי פנחס הלוי, מחבר האזהרות לראש השנה, הוא ר' פנחס הלוי, אחיו הגדול ורבו של הרא"ה.
לאחר שנתברר לנו כי רבי פנחס, אחיו של הרא"ה, הוא מחבר האזהרות לראש השנה, אין מקום לזהות את ר' פנחס בעל האזהרות עם המשורר פנחס הלוי שמשיריו מובאים בספר "גן המשלים והחירות" לר' טדרוס אבולעפיה[4]. מה שידוע לנו על משורר זה, שגר בטולידו, אינו מתאים לרב פנחס, אחי הרא"ה, התלמודי הגדול.
מתוך "סיני" צח .
[1] מובא בספר "אהל מועד" לר' שמואל בר משולם ירודני, חלק ב, ירושלים תרס"ד, עמ' כא.
[2] קטע זה הובא באחרונה בספרו של ר' יצחק מיזליש "שירת המאור", ראובן מס, ירושלים תשמ"ד, עמ' 167. עיי"ש.
[3] ר'מ"מ קרענגיל בהערותיו "מנחם ציון" ל"שם הגדולים" של החיד"א (ערך רבינו פנחס הלוי, אחיו של הרא"ה) מציין למובא במגיד משנה, הלכות עירובין, פרק ח: "… אבל בשני יו"ט של ר"ה פשיטא להו דקדושה אחת הן ואפילו לקולא ולזה הסכים הרשב"א ז"ל בספר הקצר שלו וכ"כ ר' פנחס הלוי באזהרות שלו…".
ואמנם כך מבואר באזהרות לראש השנה הנ"ל: "רק לרוח אחת מערבין ליום ראשון ושני. ומתחילת יום ראשון תחומין ליום שני קנויים…". משמע אפילו נאכל העירוב ביום ראשון יוצא עליו בשני.
[4] עין בערך "פנחס בן יוסף הלוי" באנציקלופדיה יודאיקה האנגלית, כרך 13, עמ' 470.