כמה חוקרים העירו על המקבילות בין שיר-הסדר "אחד מי יודע" ובין שירים דומים אצל עמים אחרים: הצביעו ביחוד על שיר-העם הגרמני "גוטר פרוינד איך פראגה דיך…"[1]
גם העירו כי השיר "אחד מי יודע" הושר באביניון בסעודות יום טוב, ובקוצ'ין, דרום-הודו, היו שרים אותו בחתונות.[2]
מבקש אני להעיר על שני נוסחים שונים של שיר זה. שניהם הם לכאורה מן המאה הי"ז, אך יתכן שהם עתיקים יותר. הם באים ממקומות שונים והצד השוה שבהם הוא שחסרות אצלן לשונות השאלות: אחד מי יודע? שנים וכו'.
Jean Plantavit de la Pause מביא בספרו Florilegium Rabbinicum (לודובה 1645 ) עמ' 7-8 נוסח זה:
אחד הוא אלוקים
שנים לוחות הברית
שלושה האבות
ארבע האמהות
חמשת חמשי תורה
שיתא סדרי משנה
שבעת ימי השבוע
שמונת ימי חופה
תשעה גלגלים
עשרת הדברים
אחד אלוקים שבשמים.
מובא בספר גם תרגום לטיני של השיר. המחבר מציין כי דברים אלה הם ראשית לימודים של התלמידים בבית הכנסת. הוא מביא בלטינית נוסח שהיו שרים תלמידים נוצרים, שורות א', ב', ג', שורה ה' ושורות י' וי"א שוות הן בשני הנוסחים. בשורות ד', ו'-יט' באים בשיר הנוצרי, במקום העניינים שבנוסח היהודי, עניינים הלקוחים מן המסורת הנוצרית.
הנוסח העברי, מלבד שהוא מונה רק עשרה עניינים, שונה מעט מ"אחד מי יודע", במקום שמונה ימי מילה—יש שם שמונה ימי חופה (?!)[3], ובמקום תשעה ירחי לידה—תשעה גלגלים.[4]
מחבר הספר חי בדרום-צרפת ולמד אצל מורים יהודיים בני קרפנטרס וצפון איטליה. דבריו משקפים בודאי מנהג שהיה קיים באחד המקומות של רבותיו.
נוסח אחר של אחד מי יודע נמצא בתיקי האינקוויזיציה של האי מיורקה, ספרד, מסוף המאה השבע-עשרה וראשית המאה השמינה-עשרה. מסופר בתיקים על תפילה, שאין לה קשר לסדר הפסח, שהאנוסים היו אומרים אותה בלשון הספרדית. וזו לשונה:
El uno: el Gran Dios de Israel.
Los dos: Moysen y Aaron,
Los tres: Abram, Isach y Jacob,
Los quartos maridos de Israel,
Los cinco libros de lay ley,
Los seis dias del Sabado,
Los siete dias de la semana,
Los ocho dias de la circumcision,
Los nueve meses de la prenada,
Los diez mandamientos de Dios,
Las once estrellas del cielo,
Los doze tribus de Israel,
Las treze palabras que dijo Dios
Omnipotente a Moyses…Amen. Amen
תרגום:
אחד: הקל הגדול של ישראל
שנים: משה ואהרן
שלושה: אברהם, יצחק ויעקב
ארבעה: הבעלים של ישראל
חמשה חומשי תורה
ששת הימים שלפני שבת
שבעת ימי השבוע
שמונה ימי מילה
תשעה ירחי לידה
עשרת הדברות
אחד עשר הכוכבים בשמים
שנים עשר השבטים
שלושה עשר הדברים אשר
אלוקים הכל יכול אמר למשה…אמן, אמן.
תפילה זו של האנוסים מובאת בספרו של ברוך ברוינשטיין The Chuetas of Majorca ניו יורק ,,1936[5] עמ' 199, ועיין שם גם עמ' 104 הערה 27, ושם עמ' 112.
השנויים הם: שנים: משה ואהרן[6], במקום שני לוחות הברית. אינני יודע למה הכוונה בשורה הרביעית: ארבעה הבעלים של ישראל. המלה הספרדית marido, פירושה בעל, איש נשוי לאשה.* ברוינשטיין מתרגם Patriarchs אבות. מי הם ארבעת האבות? "אין קורין אבות אלא לשלושה" (ברכות טז, ב). ששת הימים שלפני השבת (ששת ימי המעשה) במקות ששה סדרי משנה. השינוי מובן. רוב האנוסים בודאי לא היו יודעים מהו המשנה.
מנין באה לאנוסים תפילה זו? ברוינשטיין מספר בספרו הנ"ל כי האנוסים במיורקה עמדו בקשר עם יהודים בארצות אחרות ומהם גם קיבלו ספרים. קרוב להניח שגם השיר "אחד מי יודע" הגיע אליהם מחוץ למדינה, והם עשו אותו תפילה בלשון הספרדית.
[1] עיין הדעות שמביא ק' קוהלר במאמרו על "אחד מי יודע" ב"ג'יוש אנסייקלופידיא", כרך 5, עמ' 73.
[2] עיין צונץ "אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס", שנה ג, 1839, עמ' 469: הרב שם טוב גאגין "חיי היהידים בקוטשין", תשי"ג עמ' 65-66. הרב מציין השנויים בנוסח שהושר בקצ'ין, גם מעיר על התרגומים בלדינו ובערבית של השיר ועל השנויים המצויים בתרגום הערבי.
[3] השווה התרגום הערבי של "אחד מי יודע" המובא על ידי הרב גאגין (עיין הערה 2). שבעה ימי חופה במקום שבעה ימי שבתא.
[4] עיין רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ג
[5] המחבר מציין כי התפילה נמצאת בתיק של משפט משנת 1710. אך מדבריו ניכר כי היא נמצאת גם בתיקים אחרים.
[6] "משה ואהרן" נמצא גם בתרגום הערבי של "אחד מי יודע", עיין בספר הנ"ל של הרב גאגין.
*אולי יש טעות במילה "Marido" וצריך שיהיה כתוב "Madres" אמהות, ארבע אמהות. [פ.ה.]
מאת טוביה פרשל מתוך סני כרך פז עמ' 172