באגרתו לרבני צרפת[א] בדבר המורה וספר המדע מביא הרמב"ן תשובה שכתב רב האי גאון לרבי שמואל הנגיד.
והנה כמה מדבריה: "…לימוד התורה יועיל לעצמו ולחכמים שכמוהו, ויועיל לעמי הארץ כי ימשכם לדברי המצות והתורה, ואשר יסיר לבו מזה ויתעסק בדברים ההם [הכוונה לחכמות חיצוניות] בלבד יסיר מעליו תורה ויראת שמים… ואם תראה שאותן בני אדם המתעסקים באותן הדברים ודרכי הפילוסופיא יאמרו לך שהיא דרך סלולה ושבזה ישיגו לידיעת הבורא, לא תאבה להם, ודע כי יכזבו לך באמת. ולא תמצא יראת חטא וענוה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובתלמוד ובחכמה יחד, לא בדברי חכמה בלבד".
כבר העיר שי"ר ב"תולדות רב האי גאון" ("תולדות", וורשה תרע"ג, עמ' 178) כי תשובה זו של רב האי גאון מובאת גם בשו"ת הריב"ש סי' מה, בס' "אור החיים" (פרק ט) לר' יוסף יעבץ וב"הכותב" לעין יעקב בפ"ב דחגיגה, ובכל הספרים האלה חסרות אותן המלים שהבאנו למעלה במפוזר ("בלבד", "ובחכמה יחד, לא בדברי חכמה בלבד").
דעתו של שי"ר כי הנוסח שבאגרת הרמב"ן, המורה כי רב האי גאון היה אוהב חכמה, הוא הנכון, ואילו זה הנמצא אצל הריב"ש ובשני הספרים האחרים נשתבשה כוונתו האמיתית על ידי השמטת כמה מלים.
נגד דעתו זו של שי"ר יצא אייזיק הירש ווייס במאמרו "רב האי גאון והחכמות החיצוניות" ("האסיף", שנה ג, תרמ"ז, עמ' 152-148). לפי ווייס מוכיח עצם תוכנה של התשובה של רב האי כי הנוסח באגרת הרמב"ן הוא המשובש. דבר זה מוכח גם מדברי הרמב"ן, המסתמך על תשובתו של הגאון. ווייס סבור, כי ידי אוהב-חכמה חלו באגרת הרמב"ן וזייפו תשובתו של רב האי על ידי הוספת כמה מלים (ועיין גם תולדות רב האי לר' א"ה ווייס בספר "שיר מוסר השכל" לרב האי, ווארשה תרנ"ג, וב"דור דור ודורשיו").
אעיר, כי כבר שד"ל פקפק בהנחתו של שי"ר וחשד במלים הנוספות המצויות באגרת הרמב"ן שהן מזוייפות, וכך הוא כותב באחת מאגרותיו ("אגרות שד"ל", חלק ז, תרנ"א, עמ' 967): "ואני שד"ל קשה עלי מאד להאמין שרבנו האי כתב המלות האלה"…
סברתו של ווייס מתאשרת על ידי נוסח איגרת הרמב"ן, שפירסם יוסף פרלס מכתב-יד ב"מונאטסשריפט" (כרך 9, 1860, עמ' 195-184. בנוסח שנויים רבים מן הנוסח שנדפס מכבר כמה פעמים, עיין הערה 1). בנוסח זה חסרות המלים הנוספות בתשובתו של רב האי גאון. נוסח זה, שפירסם פרלס, נעלם, כנראה, מעיני ווייס. לו ראה אותו היה מביא אותו סעד לדבריו. הנוסח ה"חסר" של תשובת רב האי גאון נמצא גם בספר "הירח" להרב אבא מרי משה ב"ר יוסף הירחי (בספר "מנחת קנאות", פרסבורג תקצ"ח, עמ' 129-128 ושם עמ' 167-166) ובספר "מאירת עינים" לר' יצחק מעכו הנמצא עדיין בכ"י.
רב"מ לוין הדפיס נוסח תשובת רב האי גאון שבספר "מאירת עינים" (שם התשובה גדולה יותר – יש תוספת בראשה ובסופה[ב] – אך חסרות בה, כאמור,המלים שלפי דעתו של ווייס הוכנסו על ידי זייפן) כנספח ל"אוצר הגאונים" של מסכת חגיגה. לוין מעיר על התשובה של הגאון המצויה בספר "הירח" ועל נוסח אגרת הרמב"ן שפירסם פרלס, אך בהדפיסו את תשובת הגאון מן הספר "מאירת עינים" שילב בתוכה את המלים הנוספות המצויות בנוסח אגרת הרמב"ן שנדפס מכבר וציין להערתו של שי"ר. יש להניח כי אילו ראה השגתו של א"ה ווייס על שי"ר היה מחליט בעצמו על פי המקורות שלפניו כי הנוסח החסר המלים המדוברות הוא הנכון.
באחרונה מצאתי תשובת הגאון גם בשו"ת "יכין ובועז" (חלק א, סי' קלד, ליוורנו תקמ"ב, דף נב ב). גם שם חסרות המלים, שלפי דעתו של ווייס הוכנסו באגרת הרמב"ן על ידי זייפן. ברם אין לקבל את התשובה ב"יכין ובועז" כעדות עצמאית, כי יש רגלים לדבר שהרצב"ש העתיק תשובת הגאון משו"ת הריב"ש, אם כי הוא אינו אומר את הדבר ומזכיר את הריב"ש רק בסוף תשובתו[ג].
לבסוף אזכיר דעתו של צ' גראטץ השולל מכל וכל בעלותו של רב האי גאון מאותה תשובה ואומר, כי כל-כולה מזוייפת היא (עיין "דברי ימי ישראל" לגראטץ-שפ"ר, חלק ד, תרנ"ה, עמ' 426).
מתוך "סיני" כרך סח תשרי-אדר תשל"א.
[א] האגרת נדפסה בראשונה בספר "תעלומות חכמה" ליש"ר מקנדיאה (באזיליאה שפ"ט) ולאחר מכן כמה פעמים, באחרונה ב"כתבי הרמב"ן" (מהד' הרב ח"ד שעוועל), הוצאת מוסד הרב קוק, כרך א', עמ' שלו-שנא.
[ב] גם מי שמקבל את מכתבו של רב האי גאון כאבטנטי (ראה להלן דעתו של גראטץ, כי האגרת כולה מזוייפת) יכול להטיל ספק באבטנטיותן של ההוספות בראשה ובסופה המצויות רק בספר "מאירת עינים" ולא במקור אחר.
[ג] ר' יוסף יעבץ מביא, כאמור, מכתבו של רב האי בספרו "אור החיים". הוא מביא שם גם דברי תלמיד הרשב"א על מכתב זה. דברי תלמיד הרשב"א הם-הם דברי ר' אבא מארי בספרו "הירח" (עמ' 129) בשולי מכתבו של הגאון – מכאן כי ר' יוסף יעבץ העתיק מכתבו של רב האי מספר "הירח".
יתכן שבעל ספר "הירח" לא היה לו לפניו טופס מכתבו של הגאון, אלא הוא העתיק אותו מאגרת הרמב"ן (מנוסח בלתי-מזוייף, כמובן). באגרת הרמב"ן וכן בספר "הירח" (עמ' 129) נאמר בסוף מכתבו של הגאון, כי הם דברי הגאון "אביהם של ישראל". בטוי זה ביחס לרב האי גאון הוא מסממני הלשון של הרמב"ן (עי' באחרונה פרופ' ש' אברמסון ב"סיני" כרך סה. עמ' קצ). ועיין גם "עין יעקב", שם באות בסוף מכתבו של הגאון המלים: "אלו דברי הגאון רבינו האי ז"ל אביהם של ישראל". רבי יעקב אבן חביב כותב כי הוא העתיק מכתב הגאון מספר "הנמצא בבית חכם ירא וסר מרע ממלכות קאטאלונא"…