בספר החינוך במצוה "שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של תשרי" (מצוה שכ"א במהדורת "מוסד הרב קוק") נאמר בין היתר:
"ומה שאמרו שם שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים… צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, פירש מורי ישמרו א-ל, צדיק גמור בכאן שכולו זכאי, וכן רשע גמור בכאן שכולו חייב, לפיכך נחתם מיד למיתה, אחר שאין לו זכות בעולם שיגן עליו. בינוניים תלויין עד יום הכפורים ואז גמר דין שלהם נחתם. ומה שאמרו שם בסמוך לזה, בית שמאי אומרים שלוש כיתות ליום הדין, כלומר אחר המות של כל אחד ואחד מבני אדם שזה קרוי יום הדין, כת אחת של צדיקים גמורים וכת של רשעים וכת של בינוניים, בכאן פירשו צדיק גמור ורשע גמור בדינם (בדינם – כך הגירסא בדפוס ראשון ועל פיו בהוצאת מוסד הרב קוק. בדפוסים אחרים הגירסא במקום בדינם: כמו כן), ובזה הפירוש תסתלק קושיא גדולה מן הענין, אם תזכה בני תרגיש בה ויניח לך עמלי זה".
והנה בדבריו "ובזה הפירוש" אינו מכוון בעל החינוך לפירוש למאמר "בית שמאי אומרים שלוש כיתות ליום הדין" אלא לפירוש המאמר שהובא בראשונה "שלשה ספרים נפתחין בראש השנה". ולפי פירושו צדיקים ורשעים גמורים הנזכרים שם הם אנשים שכולם זכאים או כולם חייבים (זאת אומרת שאין להם שום חטא או זכות) – וכל האחרים, ז. א. אלה שזכיותיהם מרובות על עונותיהם או שעונותיהם מרובים על זכויותיהם או שהם מחצה על מחצה, הם הבינונים. ולפי הפירוש הזה, כי צדיקים ורשעים גמורים האמורים כאן הם צדיקים ורשעים מוחלטים, תסתלק קושיא גדולה מן הענין. והקושיא היא אותה הקושיא שהראשונים מזכירים אותה בקשר למאמר חז"ל המדובר. אם צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ורשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ורשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, למה אנו רואים "צדיקים שזכויותיהם מרובים מעונותיהם נכתבים למיתה וכמה רשעים שעונותיהם מרובים נכתבין לחיים" לשון הר"ן על מאמר חז"ל זה)? והתירוץ: צדיקים גמורים האמורים כאן אינם אנשים שזכויותיהם מרובות ורשעים גמורים האמורים כאן אינם אנשים שעונותיהם מרובים אלא צדיקים גמורים הם אלה שאין להם חטא ורשעים גמורים הם אלה שאין להם זכות, וכל היתר הם בינונים.
וכעת נסביר דבריו של החינוך על מאמר חז"ל השני, הן לפי הגירסא כמו כן והן לפי הגירסא בדינם.
לפי הגירסא כמו כן, גם במאמר "בית שמאי אומרים שלוש כיתות ליום הדין" המכוון במלים צדיקים ורשעים גמורין לצדיקים שאין להם חטא ולרשעים שאין להם זכות. ביום הדין המיוחד לכל אחד אחר המות נכתבים ונחתמים צדיקים אלה לאלתר לחיי עולם ורשעים כאלה נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהנם. וכל השאר, שהם אינם צדיקים ללא חטא ולא רשעים בלי זכות הם הבינונים.
ולפי הגירסא בדינם המכוון במלים צדיקים ורשעים גמורים במאמר "בית שמאי אומרים וכו' ", לאנשים שנמצאו צדיקים או רשעים בדינם. זאת אומרת בדין המיוחד לכל אחד מהם נבדקו כל מעשיהם. אלה שנמצאו שזכויותיהם מכריעות את עונותיהם (וכ"ש אלה שאין להם עון כלל) נחתמין לאלתר לחיי עולם. ואלה שנמצאו שעונותיהם מכריעים את זכויותיהם (וכ"ש אלה שאין להם זכות כלל) נחתמין לאלתר לגיהנם. ולפי פירוש זה הבינונים הנזכרים במאמר "בית שמאי אומרים וכו' " הם אלה שזכויותיהם ועונותיהם הם שקולים.
לפי דברינו מתפרשים יפה דברי החינוך הן לפי הגירסא בדינם אשר בדפוס הראשון, והן לפי הגירסא כמו כן, אשר בדפוסים האחרים. הרי הגירסא כמו כן היתה דורות רבים לעיני אלה שעסקו בספר החינוך והם לא ערערו עליה באשר היתה מובנת להם היטב[1].
נוספות לביבליוגרפיה של ספר החינוך
בהזדמנות זו ברצוני להוסיף זוטות לביבליוגרפיה המצויינת של ספרות ספר החינוך שנתחברה על ידי ר' יהודה רובינשטיין ונדפסה ב"ספר ההשלמה על ספר מנחת חינוך" (הוצאת האחים שולזינגר ניו-יורק תשי"ב).
א) ספר החינוך עם הגהות בעל משנה למלך.
בתוך החומשים עם תרגום אונקלוס, רש"י ופירוש דבק טוב, שנדפסו באמסטרדם בשנת תקכ"ז. (ראה בן-יעקב אוצר הספרים אות ת', מס. 289).
ב) פקודי ה'
Gerson Lasch
Die Goettlichen Gesetze aus den
Zehn Geboten entuickeft und in ihrem Geiste aufgefasst.
Leipzig, 1857. X11+512 pp.
הספר הוא לפי דברי המחבר בהקדמתו עבוד חפשי של ספר החנוך.
[1] הרב ח. ד. שעוועל מהדיר הוצאת מוסד הרב קוק בחר לו בפירוש הדברים "ובזה הפירוש תסתלק קושיא גדולה" דרך ארוכה, ודומה עלי, מסובכת יותר, ולפי דעתו "אין למצוא ידינו ורגלינו בכל הענין הזה" לפי הגירסא "כמו כן".
מאת טוביה פרשל מתוך אור המזרח יא-יב