ממשלת ישראל פעלה מתוך מלוא אחריותה לבטחון אזרחיה כאשר פקדה על צה"ל להלום במחנות הפליטים בלבנון, המשמשים נקודות ריכוז ומקומות מחסה למחבלים הערביים ולמפקדיהם.
האירועים של השנים האחרונות הוכיחו כי "העולם הנאור" אינו מוכן לנקוף אצבע לבלום את מעשי-הרצח של המחבלים. ההחלטה האחרונה של מועצת הבטחון שגינתה את ישראל על פעולתה בלבנון, אך נמנעה מלגנות במפורש את הטבח האכזרי בקרית שמונה, הראתה עד כמה מוכנות אומות העולם לפייס את המחבלים הערביים ואת מדינות ערב העומדות מאחוריהם.
יחס זה אל המחבלים הוא שעודד אותם להרחיק-לכת במעשי הרצח, לתכנן את התוכניות המתועבות של שביית ילדים כבני-ערובה ולתקוע בהם ציפרניהם הרצחניות.
נוכח מעשי-זוועה אלה, אין די בפעולת-תגמול, אין די במעשי-הרתעה. יש לקצץ, כפי שהודיעה ראש-הממשלה, את ידי המרצחים.
יש להניח שפעולות צה"ל לא יהיו מצומצמות בהיקפן, ולא יהיו מוגבלות לתגובות מיידיות למעשי-רצח וחבלה אלה יהיו מכוונות לביעור קיני המרצחים.
אמנם אף "המערב הנאור" אינו רואה בעין טובה את פעולות צה"ל. שיתעלו במקצת ויכירו בזכותה הלגיטימית של מדינת ישראל להלום ברוצחי-ילדיה – לכך אין לצפות מן "האומות הנאורות". אך לעת עתה, כל זמן שדם קרבנות מעלות לא נתייבש, מגנות הן את ישראל רק בקול נמוך. אך יעברו כמה ימים, ופעולות צה"ל יימשכו, אז יקימו צעקה, יגנו בקול רם, ואף "ידידיה" של ישראל ישובו להטיף לה מוסר ולעוץ לה עצות.
ואז, אל להם למנהיגי המדינה, וליבהל לא מפני הנאצות של אויבים ולא מפני "עצותיהם הטובות" של "ידידים". יעמדו נגד עיניהם מוראות מעלות, דם הקדושים והטהורים, שעות הבלהה והאימה שעברו על ילדי ישראל בשבי המחבלים, ויפקדו על צה"ל להוסיף להכות במרצחים ובעוזריהם ללא רחם וללא הפסקה.
קיסינג'ר…
המפגינים בירושלים נגד הנסיגה מקונייטרה, שזעקו ביום ג' בשבוע העבר לעבר קיסינג'ר – "קילינגר", ידעו מה שהם אמרו, אבל אז עדיין לא ידעו שכעבור רק שעות מעטות יתאמתו דבריהם באופן אכזרי ביותר.
לארצות-הברית חלק גדול באחריות לטבח במעלות. תמיכת משלחת ארה"ב במועצת הבטחון בהחלטת הגינוי לישראל, היתה בה משום עידוד מובהק למרצחים הערגיים עד לפני זמן קצר היתה ארה"ב המעצמה היחידה שלא הראתה סימני פיוס למחבלים. הצבעתה האחרונה המועצת הבטחון הוכיחה, כי אף היא נכנעה להם. ולא עוד: לשם רכישת ידידות העולם הערבי מוכנה ארצות-הברית לכבול את ידי ישראל מלנקום את דם חלליה. יד קיסינג'ר היתה בהצבעה מבישה זו של ארה"ב.
בשעתה מסרו כי קיסינג'ר התבטא שההצבעה היתה דרושה לו כדי שיוכל למצוא מסילות ללב שליטי ערב בביקורו הקרוב למזרח הקרוב.
אמנם דרכו של קיסינג'ר לידידיו הערביים רצופה כעת בדמם ובמוחם של ילדים שחוטים.
קריאות תשובה
אבותינו שהיו חכמים ממנו, כשירד עליהם אסון – אף כי ידעו והכירו את הגורמים והסיבות החיצוניים, היו מחפשים את דרכיהם, שמא לא נוקו לגמרי מן אשמה. ביחוד היו בודקים מעשיהם כאשר עמדו על קבריהם של ילדים – כי אלה מה חטאו?
יודעים אנו את הסיבות והנסיבות של הטבח במעלות: תאוות הדם של כנופיות המרצחים וקשיחות לבו ואדישותו של העולם הרחב. אך עם זה מוטב לנו לאחוז בדרכי אבותינו ולשאול את עצמנו אם עשינו כפי יכולתנו למנוע בעד האסון. כבר שואלים בישראל: כיצד קרה הדבר, שלא הופקדה השמירה הראויה על מאה ילדים שיצאו לטיול לאיזור ספר, מקום המועד לפורענות? מה היתה לה לעירנותו הבטחונית של הישוב? איפה היו הממונים על בטחון המדינה? נראה שעסוקים היו בסכסוכים ובמיקוחים בינמפלגתיים, בריב-אחים – אבות-החטאים של עמנו!
ואמנם לאחר הטבח הושמעו קריאות תשובה בישראל. אי-אפשר להמשיך אחרי הטבח במעלות באותן הדרכים בהן הלכו לפני שפקדנו האסון. כמה דם צריך עוד להישפך עד שתושג אחדות-העם? במפלגת העבודה הולך ומתארגן גוש התובע הקמתה של ממשלה של אחדות לאומית. גם בקרב הליבראלים העצמאיים הועלתה התביעה להקים קואליציה של כל המפלגות הציוניות.
ה"ליכוד" וה"מפד"ל" תובעים כבר מזמן ממשלה של אחדות לאומית.
מי יתן והיה הדבר!
ההסדר להפרדת-כוחות עם סוריה
קיסינג'ר "הצליח". אסאד התרצה סוף-סוף להסתפק לעת עתה בהחזרת המובלעת שצה"ל כבש במלחמת אוקטובר ובהחזרת קונייטרה.
תיאבונו של אסאד הלך וגדל עם כל ויתור שקיסינג'ר הצליח להשיג מממשלת-ישראל. לא הסתפק בקונייטרה – אלא דרש גם את התילים החולשים עליה. בימים האחרונים כאשר חש, כי ישראל לא תוותר יותר והיא עומדת להקשות עמדתה והמשא-ומתן עלול להיפסק והוא ישאר בלא-כלום – בחר להעמיד פנים של מדינאי גמיש, ונאות להסתפק, לעת עתה, במובלעת ובקונייטרה.
לפי ידיעות אחרונות עוסק כעת קיסינג'ר בעיבוד פרטים שונים לחתימת הסדר הפרדת-הכוחות.
בינתיים נערכות בישראל מחאות סוערות, הפגנות ועצרות-עם נגד הנסיגה מן קונייטרה. עם ראשי המפגינים נימנים מתיישבי הגולן, שעלו לרמה וסיכנו חייהם וחיי משפחותיהם בסמכם על הבטחת הממשלה: "לא נזוז מפה".
ברחבי המדינה שואל העם: מי הסמיך את הממשלה לוותר על קונייטרה? במשך שנים הכריזו ראשי המפלגות של הממשלה כי הרמה היא חלק בלתי-נפרד של המדינה ואל יוותרו על אף שעל ממנה. חזרו והכריזו על כך לפני הבחירות האחרונות. ושוב חזרו והכריזו על כך עוד לפני כמה שבועות.
ועוד שואלים: אם הממשלה מוכנה כבר כעת לנסיגה לתוך הרמה – על מה יסוב המשא ומתן בשלב השני של השיחות?
הממשלה טוענת כי הסדר הפרדת-הכוחות הזה יקדם את השלום.
טוענים המתנגדים: "האם יש היום איש המדינה הסבור באמת כי פני הסורים הם לשלום, הסבור באמת שבדעתו של אסאד לכבד ולקיים הסכמים והסדרים? הרי הפר את הסכם שביתת-האש של אחרי מלחמת אוקטובר, וגם בעצם ימי המשא-ומתן עם ישראל, לא נשמע לבקשת קיסינג'ר להפסיק את האש".
"הסדר הפרדת-כוחות זה, המבוסס כולו על ויתורים מרחיקי לכת של ישראל", אומרים המתנגדים, "לא יקדם את השלום, הוא רק יקדם את היום בו ילחץ אסאד לנסגיה נוספת ברמת הגולן. הסדר הפרדת-כוחות זה רק יקדם את תותחי וטילי הסורים לעבר היישובים והכפרים העבריים שבצפון. הסדר הפרדת-כוחות זה רק יקדם את קיני המרצחים, שהיום נמצאים עוד במרחק-מה מגבולות המדינה, לתוך-תוכה של קונייטרה, אל סף יישובי הרמה".
"הסדר הפרדת-כוחות זה", אומרים המתנגדים, "אינו למעשה אלא נסיגה ישראלית חד-צדדית. הוא לא יקדם את השלום – אך הוא מקדם את הסכנה לקיומה של המדינה".
הדואר
ג' סיון, תשל"ד