ביום ראשון 22.3 ערך מרכז מחקר הרמב"ם בחיפה את ארוחת הפרסים הארצית הראשונה שלו במלון פלאזה. מספר אנשים, כולל ד"ר הנרי ג'יי היימליך, החדשן הרפואי המפורסם ומגלה את תמרון היימליך, שהציל אלפים, זכו לכבוד על ידי המכון על תרומתם לצמיחתו ולהתפתחותו. לפרופ' יעקב ישראל דינסטאג הוענק פרס מלומד הרמב"ם על מחקריו הרבים והביבליוגרפיות של "הנשר הגדול" כפי שהרמב"ם מכונה לעתים קרובות בספרותנו.
את הפרס העניק לו חברו הקרוב אלי וייזל.
"לגבי פרופ' יעקב דינסטאג, חבר מאוד מיוחד", הצהיר ויזל, "אומרים על הבעש"ט שהוא רצה לדעת מי יהיה שכן שלו בעולם הבא. כל מה שאני יודע זה שכן שלי בעולם הזה. פרופ' דינסטאג הוא שכן שלי בבית הכנסת. הוא הופך את חווית בית הכנסת שלי למהנה כפליים. אני חושב שהוא מחבב אותי – אבל האהבה האמיתית שלו, מחוץ לקלייר (אשתו של דיינסטאג) היא הרמב"ם".
ויזל המשיך ותיאר את למדנותו הגדולה של דינסטאג וסיים במילים הבאות: "מעניין מה גורם לי לחבב אותו יותר: הידע הרב שלו בכל מה שקשור לרמב"ם או אמונתו ואהבתו המוחלטות בישראל… אני בטוח שבכל פעם שחברי ר' יעקב זקוק למשתדל בשמים, הרמב"ם עצמו הוא שמתנדב למשימה זו".
בהמשך הערב, אלי ויזל, שהגיע מפריז במיוחד לאירוע זה, פנה שוב להתוועדות, והסביר מה היה פשר הרמב"ם עבורו אישית מנעוריו בסיגט, שם החל ללמוד את חיבורי הרמב"ם, עד היום הזה. הכבוד שהוענק לפרופ' דינסטאג היה ראוי. מסירותו בלימוד הרמב"ם ובקטלוג המהדורות והתרגומים של ספריו ויצירותיו עליהם, היא אכן יוצאת דופן.
ניתן לומר עליו באמת שהרמב"ם היה בן לוויתו היציב. הוא נולד במיליג גליציה והגיע לארץ כילד צעיר. לאחר לימודיו בישיבות ר' יעקב יוסף והרב שלמה קלוגר, נכנס לישיבה אוניברסיטאית (אז הישיבה מכללת). בעודו סטודנט החל לעבוד בספריית היהדות של Y.U. בסופו של דבר הוא הפך למנהל, וכיהן בתפקיד זה כמעט 30 שנה. כ
עת חלפו יותר מ-50 שנה, מאז החל לאסוף ולהקליט את כל מה שנכתב על הרמב"ם בכל שפה ובכל מקום בעולם. הוא המשיך לעשות זאת גם במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר שירת בכוחות המזוינים בארה"ב. לאחר המלחמה, החל לפרסם את תוצאות מחקריו. הוא תרם מחקרים וביבליוגרפיות של הרמב"ם וכן מונוגרפיות על חוקרי הרמב"ם בעברית ובאנגלית, לספרים וכתבי עת מלומדים בישראל, בארה"ב ובמדינות אירופה. ניתן להזכיר כאן רק מעט ממחקריו הרבים: עין המצוות, לקסיקון ביו-ביבליוגרפי של המלגה הנוגעת לספר המצוות של הרמב"ם, ישיבת אוניברסיטת תשכ"ח; ביבליוגרפיה של הרמב"ם שמונה פרקים (כרך היובל הרב י"ב סולובייצ'יק, תשמ"ד 1984); ביבליוגרפיה של מהדורות של "משנה תורה" (כרך קיוב, 1071), ביבליוגרפיה של מורה נבוכים (כרך זיכרון א' שיבר, 1988); פירושים על מורה נבוכים (כרך מ' ויילר, 1987). כת"ב פרסם את הרמב"ם ותומס אקווינס ואסכטולוגיה בהגות הרמב"ם, המכיל חיבורים ומחקרים של חוקרים שונים עם הקדמות וביבליוגרפיות מאת דינסטג. הוא גם הכין תוספות להוצאת ספר הרמון פרס לביוגרפיה הקלאסית של דוד ילין וישראל אברהם על הרמב"ם.
בנאום הקבלה שלו לפרס מלומד הרמב"ם, נזכר דינסטאג כי בסתיו האחרון בסימפוזיון על מלגות הרמב"ם באוניברסיטה העברית, הוא הכריז שהגיעה העת להוצאת אנציקלופדיה של הרמב"ם, שתהפוך את אוצרות הרמב"ם. ידע וחוכמה נגישים בקלות ללומד והדיוט המלומד. הוא הציע למכון המחקר הרמב"ם לקחת על עצמו את המשימה הזו.
בסעודה חולק לאורחים כרך ד' של המהדורה האנגלית של כתביו הרפואיים של הרמב"ם, היוצאים לאור על ידי מכון המחקר הרמב"ם.
הרב יהודה אסף, דיקן המרכז לחקר הרמב"ם, אמר לי לאחר הפרשה המוצלחת מאוד: "פרופ' דינסטאג עזר לאבי זצ"ל, הרב דוד אסף, בבואו לארה"ב כדי לגייס תמיכה בפרסומי הקונקורדנציה שלו על משנה תורה. הוא גם עזר מאוד למוסד שלנו. המהדורה שלנו של כתבי הרמב"ם הרפואיים מציגה את הביבליוגרפיות שלו. אני שמח על כיבדנו את פרופ' דינסטאג כי זה כבוד עבורנו שיש לנו מלומד, כמוהו משתף פעולה בפרסומים שלנו. ."
