ציור מגילת אסתר, ענין נכבד הם באמנות העולם ובאמנות של בני עמנו.
אמנים יהודים ולא יהודים רבים העלו במכחוליהם על הבד דמויות ומראות מן המסופר במגילה.
שמורות בידינו, במוזיאונים ובספריות יהודיים ובאוספים פרטיים, מגילות כתובות ביד המקושטות בציורים נפלאים. וכבר היו מגילות אלה ענין לסופרים וחוקרים.
בזמן האחרון נתקלתי בציורים מן המגילה, במקום שלא פיללתי למצוא אותם – על מצבות בבית קברות.
לפני כמה שבועות ביקרנו, רעייתי ואני, בקיוראסאו. באי קאריבי זה קיים היישוב היהודי העתיק ביותר בעולם החדש. יהודי בשם שמואל כהן, יליד פורטוגאל, היה היהודי הראשון להגיע לחופי אי קטן זה. הוא בא לשם בקיץ של שנת 1634 כמתרגם בשירות כוחות הצבא ההולנדיים הכובשים. כעבור שבע עשרה שנה הגיעה לקיוראסאו הקבוצה הראשונה של מתיישבים יהודים.
במשך למעלה ממאתיים וחמישים שנה היתה זו עדה ספרדית. יהודים אשכנזים הגיעו לקיוראסאו במספר ניכר רק בתקופה בין שתי מלחמות העולם.
ליהודי קיוראסאו בית עולם עתיק, שראשיתו בדור של המתישבים הראשונים ובו קברים בני מאות בשנים. יש מצבות מפוארות הנושאות ציורים של סמלים, חפצים ומראות שונים – ובתוכם גם ציורים מסיפורי התנ"ך
יש שנחקק במצבה ספור מן התנ"ך על אודות איש שהנפטר, אשר לכבודו "הוקמה" המצבה (כתבתי "הוקמה" במרכאות – כי המצבות שוכבות ולא עומדות), היה נקרא בשמו.
למשל: איש ששמו היה יעקב נמצאים חקוקים על מצבתו הפסוק: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח, יא), וציור של יעקב חולם את חלום הסולם בו עולים ויורדים מלאכי אלוקים.
על מצבתו של איש ששמו היה אליהו, רואים את אלישע מביט אחרי אליהו העולה בסערה השמימה.
רעיתי ואני ביקרנו בבית החיים. הלכנו בין הקברות ונסינו לקרוא הכתבות שעל המצבות. יש מצבות שהחקוק עליהן ניטשטש מרוב שנים. לדברי הרב יצחק שמואל עמנואל בספרו על בית הקברות בקיוראסאו – אשר עוד אזכירנו להלן – נגרם במשך השנים האחרונות נזק רב לכתבות שעל המצבות על ידי האדים העולים מבתי הזיקוק לנפט, השוכנים סמוך לבית הקברות.
בשנים האחרונות יסדו יהודי קיוראסאו ליד בית הכנסת ההיסטורי "מקוה ישראל" מוזיאון יהודי. הוא קטן אך מעניין מאד, כי יש בו מוצגים שונים מחיי הקהילה בדורות עברו. ליד הכניסה של המוזיאון הועמדו דוגמאות מן המצבות המצויירות המצויות בבית הקברות העתיק, העתקי המצבות בוצעו ביד אמן ויכולים לקרוא ולראות היטב את הכתוב והמצוייר עליהם.
בין הדוגמאות האלה, הנראות כמצבות אמיתיות הואיל ונחקקו באבן, ראיתי ציור אחד מן המגילה. היתה זו מצבתו של מרדכי חזקיהו נעמיאס די קראסתו, שנפטר בי"ג באייר, תע"ו (1716). על המצבה חקוק הפסוק: "ומרדכי בא לפני המלך" (אסתר ח, א) – ורואים בה ציור המראה את המן מוליך את מרדכי, הרכוב על סוס, בחוצות העיר, כשהם מלווים חצוצרנים.
2
הרב יצחק שמואל עמנואל, חוקרה הנודע של יהדות סאלוניקי, שימש במשך תקופה מסויימת רבה של עדת "מקוה ישראל" בקיוראסאו. הוא התמסר במשך שנים רבות לחקר עברם של יהודי האי. בשנת1957 פירסם את ספרו הגדול על בית הקברות העתיק בשם "אבני יקר של יהודי קיוראסאו". בשנה שעברה הוציא חיבורו בן שני הכרכים "תולדות היהודים שבאנטילים ההלונדיים". ספר מונומנטלי זה כתב בשיתוף פעולה עם רעייתו המנוחה סוזאן. שני החיבורים שלו כתובים בשפה האנגלית.
מספרו של הרב עמנואל על בית הקברות העתיק למדתי (עמ' 128) כי מלבד מצבתו של מרדכי חזקיהו נעמיאס די קראסתו אשר דוגמתה ראיתי ליד המוזיאון היהודי, מצויות בבית העלמין תי מצבות נוספות בהן חקוקים ציורים ממגילת אסתר.
האחת היא מצבתו של מרדכי אלואריש קוריאה שנפטר בי"ט אייר תק"י (1750) שנת מותו ניתן במצבה על ידי נקוד של כמה אותיות בפסוק "כי גדול מרדכי בבית המלך" (אסתר ט, ד).
על המצבה חקוקים זה על יד זה שני ציורים. האחד מראה את אחשורוש שם טבעתו על יד מרדכי. ועל האחר רואים את המן מוליך את מרדכי בחוצות שושן. מעל לשני הציורים חקוקים הפסוקים המתאימים: "ויסר המלך את טבעתו ויתנה למרדכי" (אסתר ח, ב). ו"ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (שם ו, א).
המצבה השניה היא של אסתר רעית שלמה שניאור. היא נפטרה בשנת תע"ד (1714). על מצבתה חקוק ציור של אסתר לפני אחשורוש. מובא הפסוק "ותלקח אסתר אל בית המלך" (אסתר ב, ח).
ממצבה זו פורסם בספרו של עמנואל רק תצלומו של הציור (שם ע' 456). בחוברת בשפה ההולנדית שיצאה מטעם קהילת "מקוה ישראל" לרגל שלוש מאות שנות קיומה (ב"מקוה ישראל", תשרי תשט"ו) מצאתי את התצלום של כל המצבה 1.
יש עוד להוסיף, כי כמה מן הפסוקים המובאים על המצבות משמשים בהשאלה ענין של מתן שכר לעתיד. "ומרדכי בא לפני המלך" – לפני מלך מלכי המלכים. ובדומה לכך "ותלקח אסתר אל בית המלך". "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" – רבון העולמים חפץ ביקרו בזכות המעשים הטובים אשר עשה בחייו, ועוד. ואמנם מופיעים פסוקים כאלה ודומיהם במצבות ישראל בארצות שונות.
(מאמר שני יבוא)
מתוך "הדואר" גליון טז באדר, תשל"ב
חוברת זו קיבלתי במתנה מן הגברת הילדה שומיסרו מצאצאי הרב אהרן מנדס שומיברו, שהיה רבה של קהילת "מקוה ישראל" במאה הקודמת. נזדמנו עמה בביתו של הרב של העדה האשכנזית המקומית, הרב שמעון טרוזמן, ושמענו ממנה פרטים רבים על חיי הקהילה לפני עשרות בשנים. תודתנו נתונה לה בזה..