"קול אליהו". קולו של אליהו. הקול העולה מהקלטת הוא קולו של הרב אליהו לופיאן, אחד היוצאים מן הכלל הבולטים של תנועת המוסר. תלמידו של רבי שמחה זיסל ברוידא מקלם, הרב לופיאן היה במשך למעלה משבעים שנה פעיל כדרשן ומורה מוסר עד לפטירתו בשנת 1970 בהיותו בן תשעים ושש.
הוא החל את דרכו בעולם התורה, כמייסד וראש ישיבה בליטא. קרוב לעשרים וחמש שנים התגורר באנגליה, שם היה ראש ישיבה ומשגיח של ישיבת עץ חיים מלונדון. את עשרים השנים האחרונות לחייו בילה בארץ ישראל. במשך תקופה נשא שיחות מוסר בישיבת קמניץ בירושלים. לאחר מכן הפך למנהל רוחני מישיבת כנסת חזקיהו, ששכנה תחילה בזכרון יעקב ולאחר מכן עברה לכפר חסידים.
ר' אלי' – כפי שהוא כונה בחיבה בחוגים רחבים – היה אחד הדוברים החזקים ביותר שהפיקה תנועת המוסר. גאון בתורה, שיחותיו היו מושכלות ורצופות מחשבות מקוריות. אבל לא רק התוכן, אלא גם ההצגה ואופן ההגשה הפכו כל אחת מהרצאותיו לאירוע בלתי נשכח. כמו המגידים המפורסמים של פעם, הוא היה חופן גדול, תיאר בצורה חיה סצנות ומצבי רוח והתאים את קולו החזק לרעיונות ולמצבים שהעביר.
הוא הגיע לישראל, לאחר שפרש מישיבת עץ חיים, מתוך כוונה 'להיות מאזין ולא דובר'. אולם זמן קצר לאחר הגעתו, כאשר גיסו, שבביתו שהה, הציע לו לשאת הרצאה בבית הכנסת בזכרון משה, לא יכול היה הרב אלי' לסרב. הדרשה שלו חישמלה את הקהל והפכה לשיחת השכונה כולה. יהודי ירושלים היו רגילים לרבנים מפורסמים ולמגידים גדולים, אבל הופעתו של רבי אלי' הייתה חוויה חדשה לגמרי. רבנים וראשי הישיבה נהרו לביתו וביקשו ממנו לדבר במקומותיהם.
באותה תקופה נענה להצעת ישיבת קמניץ. אבל גם לאחר שחזר לשגרה הישנה שלו, הוא לא היה בטוח – לאור גילו המתקדם – אם עליו להמשיך. הוא ביקש את עצתו של החזון איש. "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו," ,השיב חכם בני ברק, בציטוט תהילים צ"ב, ט"ו-טז. החזון איש הדגיש את המילה "להגיד" , והעניק לשני הפסוקים את המשמעות: גם בגיל מבוגר יתנו תשואה… לומר ללמד שה' צודק.
שנותיו של רבי אלי בישראל מהוות פרק מפואר בחייו הארוכים והפוריים. הוא עורר השראה וחדור אמונה עמוקה בתלמידי הכנסת חזקיהו, שאהבתם ויראתם כלפיו לא ידעו גבול. היו תלמידים ספרדים בישיבה ותלמידים מקהילות המזרח שלא הסתפקו בשמיעת שיחותיו של הרב אלי' מפי חבריהם דוברי יידיש, אלא השתדלו ללמוד את השפה כדי להקשיב לשמוסן! Shmussen רבי אלי' לא רשם את מחשבותיו או שיחותיו; לא היה לו זמן לזה. אולם היו בכנסת חזקיהו כמה תלמידים שרשמו אותם; אחרים הקליטו אותם בקלטות.
הכרכים של לב אליהו מבוססים בעיקר על פתקים וקלטות אלה. אחד התלמידים, שהיה לו ראיית הנולד להקליט את שיחותיו של רבי אלי', היה הרב דוד יוסף שלוסברג. את הקלטות שלו הוא העמיד לרשות הרב שלום שודרון, עורך "לב אליהו". הוא גם תרם זכרונות על רבי אלי' למדור הביוגרפי ב"לב אליהו בראשית".
לפני כחמש שנים החליט הרב שלוסברג להעמיד את הקלטות שלו לרשות חוגים רחבים יותר. הביקוש היה גדול בהרבה ממה שהוא ציפה. מעודד מהקבלה הטובה, הוא החל לשחזר הקלטות נוספות, כולל חלקן שהוקלטו במקור על ידי אחרים, ביניהן הקלטות של שיחות שרבי אלי נשא במהלך ביקורו בארה"ב ב-1955. הרב שלוסברג הגיע לאחרונה לארץ כדי להפיץ את קלטות קול אליהו בקרב רבנים, ראשי ישיבות, מחנכי תורה ותלמידי ישיבות.
הוא סיפר לי בפירוט רב כיצד הקליט את שיחותיו של הרב אלי'. יליד סיאטל, וושינגטון, הרב שלוסברג למד בישיבת נר ישראל בבולטימור משנת 1947 עד 1957. הוא המשיך את לימודיו בישיבת נר ישראל בבולטימור משנת 1947 עד 1957. תוך זמן קצר הוא הפך למקורב של רבי אלי. הוא נבחר להיות הבכור שלו; הוא אכל איתו, ישן בחדרו ודאג לצרכיו של רבי אלי. כאשר הציע להקליט את שיחותיו, רבי אלי לא שמע על כך; הוא זלזל ברשמקול וקרא לזה "צקאל". לאחר זמן מה, כנראה בגלל שחש חב לרב שלוסברג, הוא נענה בהיסוס רב להפצרותיו של האחרון להקליט את השיחות. "כשהשמעתי את הקלטת הראשונה, הרב אלי היה מוקסם", אמר לי הרב שלוסברג. "הוא הקשיב בתשומת לב. הוא היה כולו אוזניים. כשראיתי אותו מקשיב, למדתי איך להקשיב למוסר שמוס".
כשהייתה הפסקה בשידור החוזר – כי רבי אלי עצר בשיחתו – רבי אלי שאל: "למה הוא לא ממשיך?" בסיום העיר רבי אלי: "הוא יודע את זה יותר טוב ממני. לא יכולתי לחזור על דבריי בצורה טובה כמוהו". עוד אמר הרב אלי שחבל ששיחותיו לא הוקלטו לפני שנים רבות. הוא שכח הרבה ממה שידע אז. בתום שיחתי עם הרב שלוסברג האזנתי לאחת הקלטות. במשך שעה הייתי ממוסמר למושב שלי. כששמעתי את קולו של רבי אלי, נשאתי אחורה לשנות נעוריי, לפני כמעט חצי מאה, כשהייתי תלמידו בעץ חיים הלונדוני.
