א
על רבי רפאל נתן נטע ראבינאוויטץ כתבו א"מ הברמן במהדורת מוסד הרב קוק של "מאמר על הדפסת התלמוד" (ירושלים תשי"ב) ואברהם שישא ב"ארשת", כרך ג, תשכ"א.
שישא ייחד את הדיבור על "עלים למבחן" אשר בו דוגמאות משנויי גירסאות וחילופי נוסחאות המצויים בכ"י מינכן של הש"ס. ראבינאוויטץ הוציא קונטרס זה בקיץ שנת תרכ"ד, כשנה לאחר בואו למינכן וכשלוש שנים לפני שהופיע הכרך הראשון של "דקדוקי סופרים".
ברצוני להעיר כאן, כי שנה לאחר הופעת הקונטרס "עלים למבחן" פירסם ראבינאוויטץ קונטרס אחר, יותר מפורט, של דוגמאות. הקונטרס, ששמו "קונטרס דקדוקי סופרים", נדפס בהמשכים ב"המגיד" (שנה ט, גליונות לז-מג, ער"ה תרכ"ו – יט מרחשון תרכ"ו). לו הקדמה ארוכה, בה מספר ראבינאוויטץ על בואו למינכן ועל חשיבותו של כ"י הש"ס. בעוד שבקונטרס "עלים למבחן" ניתן מספר גדול של דוגמאות שנויי גירסאות לפי סדר הש"ס בלא הבדלה והבחנה בין טיבי השנויים – מסודרים שנויי הגירסאות ב"קונטרס דקדוקי סופרים" בשבע קבוצות, שכל אחת מהן בת שש דוגמאות.
והרי כותרותיהן של שלוש מן הקבוצות:
"מצינו בכמה מקומות שמביא הגמ' פסוק לדרשה או לראיה ובהכ"י הוא נדרש מפסוק אחר. מה שנ"ל שהוא נוסח מדוייק ועיקר. והנני מעריך אחדים מכאלה לדוגמא".
"מצינו כמה פעמים בג'מ שהביאו דבריהם מברייתא והיא משנה מפורשת או משנה ואינה אלא ברייתא או ברייתא והיא מימרא או מימרא והיא ברייתא. ובהכ"י הגירסא כהוגן, ואני מציע אחדים מהם לדוגמא".
"מצינו הרבה פעמים בש"ס דשקלי וטרי בהדדי תנאי או אמוראי וכשאתה מחשב סדר זמנם אי אפשר לומר כן, שלא היו בזמן אחד או שנמצא הרב אומר בשם תלמידו ובהכ"י הנוסחא כהוגן, והנני מציב אחדים מהם לדוגמא".
הקונטרס נושא את התאריך: טז אלול תרכ"ה.
לקונטרס זה התכוון ראבינאוויטץ במכתבו לח"י גורלאנד מן ט ניסן תרכ"ו (המכתב פורסם על ידי יצחק רפאל, "ארשת" ג, עמ' 393-392)[1].
ראבינאוויטץ כותב שם: "מאשר אדוני מקוראי עלי המ"ע המגיד כבר ידע שבתי ובואי הנה מקונטרסי אשר הדפסתי בשנה שעברה בשם קונ' דקדוקי סופרים…".
ב
היה זה בעצתו של ד"ר א' ילינק כי ראבינאוויטץ נסע למינכן, ילינק הוא שעורר אותו לבדוק את כ"י הש"ס ואת כ"י של המדרש רבה המצויים שם. דבר זה למדים אנו ממכתב שכתב ראבינאוויטץ לילינק בג' אב תרכ"ג, כחודש אחרי בואו למינכן. המכתב נתפרסם ב"המגיד", שנה ל"ג, גליון יג, כה אדר"ב תרמ"ט.
במכתב זה מספר ראבינאוויטץ, כי בבואו למינכן לא מצא את כ"י הש"ס, כי הוא היה באותו זמן אצל שטיינשניידר בברלין והוא צריך לחכות עד שיישלח בחזרה למינכן (דבר זה מספר ראבינאוויטץ גם בהקדמתו ל"קונטרס דקדוקי סופרים").
כבר לפני שפורסם ב"המגיד" מכתבו של ראבינאוויטץ ידע כתב-עת זה לספר לקוראיו כי היה זה בעצתו ובעדודו של ילינק שראבינאוויטץ שם פעמיו למינכן, הדבר נמסר בהערה של המו"ל לכתבה שהופיעה בגליון מן כב שבט תרמ"ט (שנה ל"ג, גליון ד).
בכתב זאת מובאים דברים שד"ר מ' גידמן פירסם בווינה לאחר מותו של ראבינאוויטץ.
הואיל והדברים מעלים קווים מעניינים לדמות דיוקנו של ראבינאוויטץ ארשה לי להביא מקצתם.
"עודו בנערותו למד וידע הרב ראבינאוויטץ את כל התלמוד בעל פה, עד כי היה יכול לדעת ולהגיד מקודם את המלה מדף האחרון אשר תדקר בעוקץ המחט, אך האיש הדוקר במחטו מספר עלים ידוע ממסכת אחת, הגיד לו את המלה אשר יחל לדקור בה ואת הדף האחרון מהעלים אשר ידקור…".
ועוד שם:
"ע"י חכמתו הרבה מצא ראבינאביץ חן גם בעיני הנסיך ביסמארק והכהנים הגדולים הקראדינאלים האהעלאהע והערגענרעטהער, וע"י האחרון מצה נתיבות בית הוואתיקאן… בעת אשר האב הקדוש בא לארצון הספרים וכל האנשים הנאספים שמה היו כורעים ומשתחוים לפניו ביראת הכבוד, נשאר ראבינאוויץ על עמדו, באשר כן הוא מצוה ועומד ע"פ תורתו, ובכל זאת הביט עליו האפיפיור, אשר הוא אב המון גויים, בעיני אהבה וידידות".
על עבודתו בספרית הוואתיקן מספר ראבינאוויטץ קצת בהקדמתו ל"דקדוקי סופרים" על מס' בבא בתרא. יש להוסיף על דבריו שם כתב שהוא שלח מרומא ל"המגיד". הכתבה הנושאת את התאריך כז טבת תר"מ נתפרסמה בגליון מן טו שבט ("המגיד", שנת כ"ד, גליון ה).
ראבינאוויטץ מספר בה על עבודתו בספריית הוואתיקן וכותב בין היתר: "הנה אני יודע כשיודע לרבים שבתי פה יבואו כל מיודעי בבקשתם אלי לעיין עבורם בכ"י אשר בוואטיקאן או גם להעתיק בעדם, ע"כ אני מודיע להם כי אין לי פנאי ואיני רשאי לבטל ממלאכתי אפי' רגע כי רב המלאכה לפני, וה' יזכני לגומרה…".
ג
מלבד "קונטרס דקדוקי סופרים" והערות ומאמרים בעניינים שונים, פירסם ראבינאוויץ ב"המגיד" גם הערות בודדות, הנוגעות לעבודתו על "דקדוקי סופרים".
יש שהוא מתקן ב"המגיד" דברים שכתב ב"דקדוקי סופרים" (עיין שנה י"ב, גליון יא, יז אדר תרכ"ה ; שנה י"ג, גליון כו, כח תמוז תרכ"ט)[2].
יש שהוא מציע לרבים קושי בו הוא מתלבט (עי' "ספקא דגברי". שנה י"ב, גליון יד. ט ניסן תרכ"ח)[3].
ויש שחכמים פונים אליו במאמריהם ב"המגיד" לברר גירסא מסויימת בש"ס עפ"י כ"י מינכן והוא נענה להם ברצון (עי' שנה י"ג, גליון א, כג טבת תרכ"ט ; שם גליון כח, יג אב תרכ"ט ; שנה י"ד, גליון לג, כז אב תר"ל ; שנה כ"א, גליון מד, ח כסלו תרל"ח).
מלבד זה נשאל על בירורי גירסאות גם במכתבים פרטיים, ולכותבים אליו הוא מודיע מעל דפי "המגיד" (שנה י"ג, גליון א הנ"ל): "הנה כמה פעמים נשאלתי במכתבים לברר נוסחאות בגמרא מן הש"ס כ"י, אודיע כעת ברבים את אשר לא אשיבנו סימן הוא שלא מצאתי בכ"י שנוי מכפי הנוסח בנדפס".
לאחר מותו של ר' אברהם מערצבאכער, אשר תמך בו ביד נדיבה עת עסק ב"דקדוקי סופרים", כתב ראבינאוויטץ רשימה עליו ב"המגיד" (שנה כ"ט, גליון כד, ה תמוז תרמ"ה).
עם צאתם של הכרכים השונים של "דקדוקי סופרים" נתפרסמו עליהם הודעות או מועדות ב"המגיד". לאחר הופעת כרך ח כתב עליו שזח"ה (שנה כ"א, גליון יב, יז ניסן תרל"ז.
מאת: ט. פרשל מתוך "סיני" סט
[1] מלבד יצחק רפאל פירסמו מכתבים מראבינאוויטץ: ישראל דאווידזאן (ב"יד ושם לזכר אברהם זלמן פריידוס", ניו-יורק תר"ץ, עמ' 7-3) ומשה שור _ב"מחקרים לזכרון ר' עמרם קאהוט ז"ל", ניו-יורק תרצ"ו, עמ' 541-538). אחד המכתבים שפורסם על ידי שור (שם עמ' 538), נדפס כבר ב"המגיד" שנה כ', "הוספה להמגיד" גליון 38, ט תשרי תרל"ז.
[2] ועי' על כך דברי ד"ב צאמבער, שם גליון כח, יג מנחם אב תרכ"ט.
[3] ועי' בקשר לכך מאמרו "שנית מדברי סופרים". שם, גליונות 44-43, יט-כו חשון תרכ"ט. בשולי אותו מאמר הוא מבקש מכל מי שיש בידו דפוסים עתיקים או כת"י של מסכתות או מפירש"י להציע אותם לו לקנייה.