תולדות המחבר
שרשיו ומהותו
רבי פנחס זליג גליקסמן היה נצר משפחה מיוחסת בישראל. אביו, רבי אברהם הירש, יליד לאסק, היה תלמיד חכם גדול ובקי בהוויות העולם. בבחרותו היה כרוך אחרי חסידות קוצק. לאחר שישב כמה שנים בזגירז', מקום שם ניהל בית חרושת לבדים שירש מחותנו, רבי יצחק זליג הלוי פרנקל, מחשובי חסידי קוצק, עבר לגור ללודז'. אף כי היה מבוני תעשיית האריגים בעיר זו, שבגללה נתפרסמה העיר בכל רחבי התבל, לא האירה לו ההצלחה פנים.
אך אם רבי אברהם הירש גליקסמן לא היה משופע בעושר, היה בעל שתי סגולות יקרות: בלבו קיננו תשוקה עזה לתורה ולחכמה ואהבה גדולה לעם ישראל.
סגולות אלה הוריש לבניו. כל ימי חייו היה מדריכם במקל נועם בדרכי הטוב והישר ונטע בלבם אמונה חזקה. ואמנם זכה שאחד מבניו יקנה לו שם כמחבר תורני חשוב ונאמן.
רבי פנחס זליג נולד בשנת תרכ"ו. הוא גדל בלודז', ושם רכש לו ידיעותיו הרבות בתורת ישראל.
נתון היה בעולם הספרים. אך לא בספרים בלבד שם כל מעייניו. הוא היה נותן ידו ומטה שכמו לשאת בעול מוסדות ציבוריים רבים. בין היתר היה פעיל בהנהלת בית הכנסת וילקי, אחד המפוארים בעיר, בתלמוד תורה על שם רבי אליהו חיים מייזל ובחברת "הכנסת אורחים".
נכבד היה בעירו כתלמיד חכם גדול וגם כסופר ועוסק בצרכי ציבור באמונה. ולא רק בלודז' היה ידוע. שמו הגיע הרחק מעבר לה בעולם היהודים בשל פעילותו הספרותית הענפה.
מוציא לאור ספרי אבי- זקנו
ראשית פעולתו הספרותית היתה הכשרתם לדפוס והוצאתם לאור של הכתבים המרובים שהשאיר אחריו אבי אם אביו, הרב הגאון רבי ברוך בנדיט גליקסמן.
הרב רבי ברוך בנדיט נולד בעיר קויל (פלך קאליש) בשנת תקמ"ח. הוא למד בגלוגאו, גרמניה, אצל הגאון רבי אברהם טיקטין. לאחר חתונתו התיישב בלאסק, ושם החזיק ישיבה. הוא סירב לקבל עליו עול רבנות, ופרנסתו באה לו מחנות של מכולת וטבק שניהלה אשתו, וגם בעסקים אחרים, שבהם היה שותף. רק בשנת תקצ"ח, כאשר איבד כל רכושו בשרפה, נאות לקבל עליו את עול הרבנות באופן זמני.* במשך שלוש שנים שימש אב"ד בטוריק, וגם אז שלח ידו במסחר. כשנבנו ביתו וחנותו מחדש חזר לעיר מגוריו הראשונה, לאסק, ושם נפטר בשנת תר"ח.
הוא השאיר אחריו הרבה חיבורים, שכללו פירושים לתנ"ך וחידושים בש"ס. הכתבים היו מונחים הרבה זמן בבית אביו של רבי פנחס זליג. רבי אברהם הירש השתוקק כל ימיו להכינם לדפוס ולהוציאם לאור. מחמת הטרדות המרובות ודאגות הפרנסה, שהקיפוהו רוב ימיו, לא היה יכול למלא משאלתו. הוא שם מבטחו בבנו רבי פנחס זליג, כי יתמסר לייעוד זה.
כאשר רבי פנחס זליג נשא אשה והיה סמוך על שולחן חותנו, רבי יוסף יששכר רוזנשטיין בראדומסק, מסר לו אביו את הכתבים של זקנו, ורבי פנחס זליג התמסר להכשרתם לדפוס וגם חזר על פתחי גדולי הדור, לקבל הסכמות על ספרי אבי- זקנו שהתכונן לפרסם.
הספר הראשון שפירסם היה "נחלת ברוך" חידושים על כמה מסכתות בהלכה ואגדה ופירוש על פרק שירה (פיוטרקוב, תרס"ב). לאחר מכן הוציא לאור את הספר "בריחי זהב" "הוא מורה דרך לנבוכים ביסודות התורה שבעל פה, דת יהודית וחכמת הקבלה, ומלמד את הטועים באמונה דעת ותבונה" (פיוטרקוב, תרס"ט). מהדורה שניה של הספר הופיעה בלודז' בשנת תרפ"ח. למהדורה השניה צירף גם מכתב על חכמת הקבלה. כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוציא רבי פנחס זליג ספר שלישי מאת אבי- זקנו, והוא "ספר ויכוח" כולל דין ודברים בין כומר, המלמד חובה על היהודים, מנהגיהם ותורתם שבע"פ, ובין שר ומלך המלמדים עליהם זכות (פיוטרקוב תרע"ג). הוא צירף לו מאמר משלו בשם "עדות אדם על עצמו", לבאר שאין ב"ד מעניש את האדם ע"פ הודאת עצמו.
גם לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר התעסק רבי פנחס זליג בלודז' בחיבור ספרים משלו, המשיך בהוצאתם לאור של כתבי אבי- זקנו.
והרי ספרי זקנו שפירסם בתקופה זו "טעם ברוך" פירוש על ספר משלי, ובסופו גם פירוש לספר איכה (לודז', תרפ"ח), "בית תפילה" ביאור לסדר תפילה ולהגדה של פסח (לודז', תרפ"ח), "ברכת קודש" (בית תפילה" חלק שני) פירוש לשיר השירים, לתהילים ולפרקי אבות (לודז', תרפ"ט), "ביאור ומדרש תורה" פירוש על חמשה חומשי תורה ועל מדרש רבה (לודז', תר"ץ), "תכלית חכמה" פירוש לספר קוהלת (לודז', תרצ"ג), ו"אמרי ברוך" פירוש לספר איוב בצירוף מקצת מספרו "שבט הגדי" (לודז' תרצ"ה).
עבודתו הספרותית המסועפת
רבי פנחס זליג, שעמל כל ימיו באמונה וטרח להגיה כתבי אבי-זקנו ולהוציאם לאור, התגדר בפעולתו הספרותית העצמאית בשטח תיאור תולדותיה של רבני ואדמו"רים.
ספרו הראשון היה "תפארת אדם", בן שני חלקים (לודז', תרפ"ג- תרפ"ד), הכולל תולדות אביו, רבי אברהם הירש, וקובץ מכתבים ממנו. הספר הוא מעין ביוגרפיה של אביו, אך בתארו בו את רקע חייהם של אביו ובני משפחתו, מעביר המחבר לנגד עינינו פרשיות שלמות של תולדות האדמו"רים מקוצק, איז'ביצא, גור ואלכסנדר, ושל גדולים ורבנים מהתקופה ההיא ומהדורות הקודמים.
זמן לא רב לאחר שפירסם ספר זה, הוציא- לאור חיבור מוקדש לקהילת לאסק, עיר מגורי אבותיו, "עיר לאסק וחכמיה" (לודז', תרפ"ו). בספר זה תיאר תולדות קהילת לאסק במשך שלוש מאות שנות קיומה. לפנים היתה לאסק עיר מסחר חשובה, אך היא ירדה מגדולתה בעקבות גידולה והתפתחותה המהירה של לודז' למרכז תעשייתי ומסחרי מפורסם. רבות הן הדמויות של רבנים וצדיקים המתוארות בספר, וביניהן: הרב רבי מאיר בן רבי אליקים געץ, בנו של בעל "אבן השוהם", אשר שימש רב בלאסק במשך שלוש עשרה שנה, משנת תפ"ו, עד מותו, בשנת תצ"ח הרב רבי פנחס זליג (נפטר בשנת תק"ל), מחבר הספר "עטרת פז" על פסקי הלכות הרא"ש לסדר נשים הרב החסיד רבי אברהם הכהן, שהיה מקודם תושב לאסק, לאחר מכן עבר לפירט שבבאוואריה, ומשם עלה לירושלים; מעיר הקודש יצא לאירופה ועשה שם בשליחות עניי ירושלים. אחרי שנות נדודים חזר לארץ ישראל. הוא ויהודי ירושלים אחרים הושמו במאסר כערבים למס שתבעו השלטונות מיהודי העיר. רבי אברהם הכהן מת בכלא כתוצאה מעינויים אשר עונה. הוא היה מחבר של כמה ספרים בקבלה, ביניהם הספר "עי"ן פנים בתורה"; הרב רבי מאיר צילך שימש ארבעים ושש שנה רב בלאסק. הוא היה נחשב כאחד הגדולים בדורו. הגאונים רבי עקיבא איגר ורבי יעקב מליסא חלקו לו כבוד וביקרוהו בביתו. הוא נפטר בשנת תקפ"ו.
רבי פנחס זליג מתאר, כמובן, גם את דמות אבי- זקנו, רבי ברוך בנדיט גליקסמן עליו כבר סיפר בהקדמות לספריו שהוציא- לאור. בין חכמי לאסק של הדורות האחרונים היה גם החוקר התלמודי רבי דוב בר צמבר. הוא עבר מלאסק לגרמניה ושם נהיה לתלמיד של הגאון רבי יעקב אטלינגר, בעל "ערוך לנר", ולאחר מכן השתקע בברלין. הוא נפטר בשנת תרמ"ד.
הספר, כרוב ספריו של המחבר, כתוב בלשון עברית צחה ושוטפת, ומהווה מקור חשוב לתולדות הרבנות של פולין.
בשנת תר"ץ פירסם רבי פנחס זליג מונוגרפיה על הגאון רבי משה נחמיה הכהן, אב"ד דווארט. לספר זה, שהופיע בלודז', בשם "הרב של שמחה", צירף מכתבים של הרבי רבי בונם והרבי רבי יצחק מוורקי. שנתיים לאחר מכן הוציא תולדות הגה"ח רבי הירש טומאשובר מבית האדמו"ר מקוצק (מצורף לספרו "מענה לנחום סוקולוב"). בשנת תרצ"ד הגיש לקוראים את ספרו "רבי זאב ליפשיץ". הספר מכיל תולדות הרב הזה ששימש בקהילות רדזינוב, מלאווא ואוזורקוב, וכן תולדות גיסו, הוא הרב הגדול, האדמו"ר רבי אברהם מצ'יכאנוב, ופרק על עיר אוזורקוב ורבניה.
על רב ועל רבי
שני חיבוריו האחרונים בשטח תולדות הרבנות היו: ספרו "רבינו אליקים געץ" (לודז', תרצ"ו) וספר באידיש (בשני חלקים) על הרבי מקוצק (פיוטרקוב, תרצ"ח-תרצ"ט).
עניין מיוחד היה לו לרבי פנחס זליג להתעמק בתולדות הרב הגאון רבי אליקים געץ, שבמשך שנים רבות שימש רב והרביץ תורה בעיר הילדסהיים בגרמניה. אחד מבניו, רבי מאיר, שהביא לדפוס אחרי מות אביו את ספר שו"ת שלו "אבן השהם", היה רב בלאסק, עיר מגורי אבותיו של רבי פנחס זליג (כן היתה רעייתו של רבי פנחס זליג נכדת רבי אליקים געץ).
ובכן כתב רבי פנחס זליג מונוגרפיה מפורטת על רבי אליקים געץ — על חייו, אבותיו, רבותיו, ספריו, קרוביו וצאצאיו, שאחד מהם היה האדמו"ר רבי ישעיה מפשדבורז'.
הספר "דער קאצקער רבי" הוא חיבור מקיף על תולדות הרבי מקוצק, על יחוסו, רבותיו, חבריו, חייו ושיטתו בתורה ובחסידות, ועל ילדיו וצאצאיו. רבי פנחס זליג היה ידידם וקרובם של צאצאי בית קוצק. הוא הצליח לאסוף חומר רב וחשוב בחיבורו, בו התפלמס בחריפות עם הרב יל. זלוטניק, שכתב בשבועון הוורשאי "המזרחי" על הרבי מקוצק, ועם הסופר י. אפוטושו, שכתב על קוצק בספרו "אין פוילישע וועלדער", והציג בו את קוצק באור לא נכון. רבי פנחס זליג כתב את הספר באידיש, כדי שייקרא על ידי ההמונים הרחבים, שנפתו להאמין בדברים בלתי- נכונים על קוצק.
חלקים גדולים של הספר תורגמו לעברית ונדפסו בספר "היכל קאצק הרבי מקאצק וששים גבורים סביב לו" (בעריכת יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, תל- אביב, הוצאת נצח, תשי"ט- תשכ"א).
"פון דער סדרה"
ספר מסוג אחר לגמרי מאלה שהזכרנו עד כה הוא ספרו של רבי פנחס זליג "פון דער סדרה" (לודז', תרצ"ב).
ראשיתו של הספר, שהוא אוסף מצויין של אמרות מלוקטות ממפרשים ורבנים על פרשיות השבוע ומועדי השנה, מעובדות ומתורגמות לאידיש במאמרים שהופיעו מדי שבוע בשבוע ב"לאדזשער טאגעבלאט". בעוד רבי פנחס זליג מכין את המאמרים פסק העתון מלהופיע, אך הוא המשיך בליקוטיו ועיבודיו והתחיל לפרסם את האמרות בחוברות מיוחדות.
מקיץ תרצ"א עד קיץ תרצ"ב הופיעו תשע חוברות ובהן אימרות על כל פרשיות התורה וגם לימי החגים. החוברות הוצאו לאור על-ידו לאחר מכן כספר שלם.
מיגוון ספרים
מלבד חיבוריו אלה הוציא רבי פנחס זליג שני ספרים נוספים. בשנת תרצ"ד הוציא "פרק שירה", ביחד עם שלושה פירושים: פירוש "זמרת הארץ" לרבי יעקב עמדין, פירוש לרבי משה מטראני (מבי"ט), ופירוש "ברכת השיר" לאבי- זקנו, רבי ברוך בנדיט גליקסמן. כל הפירושים כבר נדפסו מקודם, בכללם גם זה של אבי-זקנו אשר הוא, רבי פנחס זליג, פירסמו עוד בשנת תרס"ב בספר "נחלת ברוך". הוא הוציא- לאור את הספר בהגהה מדוייקת וצירף לו בסופו "תולדות יעב"ץ ויחוסו לארץ ישראל" וגם תולדות המבי"ט.
בשנת תרצ"ז הוציא- לאור מהדורה חדשה של הספר "רפדוני בתפוחים", שהוא פירוש לאגדות רבה בר בר חנה לרבי אליקים געץ. הספר הזה נדפס מקודם פעמיים בשנת תע"ב בברלין, על ידי רבי שמואל בן המחבר, ופעם בשנת תרנ"ו. רבי פנחס זליג הוציא אותו לאור בהגהה מדוייקת וצירף לו תולדות רבי אליקים געץ, בקצרה.
רבי פנחס זליג התחיל "למשוך בעט סופרים" בצעירותו והשתתף גם בכתבי- עת שונים הן בעברית והן באידיש. ממחקריו שהופיעו בקובצים יש להזכיר כאן את מאמרו על שתי חברות עתיקות בלודז', שנתפרסם ב"לאדזשער וויסענשאפטלעכע שריפטן" (לודז', 1938), וביוגרפיות של אנשים חשובים שנקברו בבית העלמין היהודי בלודז', שהכין ביחד עם ד"ר פ. פרידמן ואשר נדפסו בקובץ בשפה הפולנית, "בית העלמין היהודי הישן בלודז"י (לודז', 1938).
רבי פנחס זליג גליקסמן שבק חיים בימי השואה, בגיטו לודז'. זכרו הברוך נצור לנצח בדפי ספריו הרבים.
(מאמר זה נכתב ע"י טוביה פרשל, ופורסם בספר "אלה אזכרה", חלק ז')