לאחרונה קיבלתי ביוגרפיה של רבי יעקב מליסה, ה"נתיבות" שכתב אברהם יצחק ברומברג. ברומברג, רב מפולין המתגורר כיום בירושלים, הוא מחברם של מספר מחקרים על הירושלמי. בחמש עשרה השנים האחרונות הוא מתמסר לכתיבת ביוגרפיות של רשויות חסידיות ורבנות. ספריו הרבים בתחום זה מהווים ספרייה קטנה, המהווה מאגר מידע של ממש על מנהיגות דתית יהודית במזרח אירופה במאה הקודמת.
רבי יעקב לורברבוים, הנתיבות, נולד בגליציה. לאחר נישואיו השתקע בסטניסלב שם עסק בעסקים. קשיים כלכליים אילצו אותו לקבל תפקיד כרב. לאחר ששירת שתי קהילות בגליציה, הוא קיבל טלפון לליסה במחוז פוזן. הוא שהה שם מספר שנים ולאחר מכן חזר לגליציה. נפטר בשטריי בכ"ה באייר תשנ"ב (1832).
מחברם של ספרים רבים, רבי יעקב זכה לתהילה, בעיקר באמצעות "חוות דעת" על יורה דעה, "נתיבות המשפט" על חושן משפט. שבו הוא בוחן בביקורתיות את דעותיו של "קצות החושן", שבתורו הפריך את הביקורת ב"משוב נתיבות" שלו; "בית יעקב" על כתובות ואבן העזר, ו"מקור חיים" על הלכות פסח. סידורו "דרך החיים" הודפס לא פעם מחדש. כך גם צוואתו המפורסמת, שבה הוא אוסר להשתמש בתואר "רב" על כתוביתו, בטענה שאולי לא היה ראוי לכך.
ישנן ביוגרפיות קיימות של ה"נתיבות" ביניהן החיבור המשובח של לואי לוין ב"גשיט דער יודן בליסה". ברומברג כמובן עשה שימוש בכל אלה. עם זאת, הוא גם אסף שפע של חומר חדש השופך אור נוסף על חייו ואישיותו של רבי יעקב מליסה.
פרק נפרד מוקדש לשיטת לימוד ה"נתיבות", ובו מתוארים בין היתר קטעים מהפולמוס שלו עם ה"קצות". עם זאת, נעדר אפיון כללי של השיטות השונות של שני "שרי התורה" הללו, אם כן, יורשה לי לצטט, בתרגום, כמה מילים מתוך חיבור קצר של מורי ואדוני, רבי נחמן שלמה גרינשפן הנותן בדיוק אפיון כזה. : 'יוסף קארו נתן לנו בבית יוסף שלו תקציר מדויק וקולע של פסקי הראשונים, תוך השמטת הדיון המורכב שהוביל אותם לדעותיהם. באופן דומה ה"קצות" הציג בצורה דחוסה את עיקרי חידושיהם ותורותיהם; הוא גם משתמש בתיאוריות שלהם כדי להתחקות אחר שביל דרך סוגים קשים רבים. בעוד כוחו של הקצות הוא אפוא בעיקרו בפיתוח ובסינתזה של השקפותיהם של הראשונים, רבי יעקב מליסה מצטיין בניתוח. הוא חודר עמוק לתוך כל תכנית תלמוית ומנתח ופותח אותה למרכיביה, חושף בכך את העקרונות הפנימיים ביותר שלה. בעוד שהקצוות משמח אותנו עם היופי של מבנה רעיונותיו, הנתיבות עשויה לפעמים "לפגוע" בנו בניתוחים נוקבים נוקבים, שעם זאת אנו נאלצים להשתחוות להיגיון הבלתי מנוצח שלו." (החיבור פורסם בשורה). ימים" לונדון, 1928.)
לאורך הספר מצטט הרב ברומברג בשפע משו"ת רבי יעקב מליסה, שרבים מהם מצויים בספרי בני דורו. נציין בהקשר לכך שמספר תשובות מאת רבי יעקב מליסה פורסמו על ידי יעקב פריימן לפני מלחמת העולם השנייה (ראה ביבליוגרפיה של פריימן מס' 21, 23 ו-25 ב-Festschrift שלו, ברלין, 1937).
