"מבחינה דתית ותרבותית יהודי רומניה הם איבר מגופה של יהדות העולם, אבל הם עומדים ברשות עצמם. יהודי רומניה נהנים מאבטונומיה דתית ותרבותית ומשוויון-אזרחי מלא" – בדברים אלה סיכם הד"ר משה רוזן, רבה הראשי של רומניה, את מעמדה של יהדות רומניה.
הד"ר רוזן בא לארצות הברית על פי הזמנתם של איחוד הקהילות החרדיות בארץ זו ושל תנועת המזרחי בקאנאדה.
בארבע השנים האחרונות הירבה הרב רוזן לבקר בקהילות יהודיות שבארצות-הברית, וגם במדינות שונות שבאירופה ובמדינת ישראל. הוא נפגש עם כמה וכמה רבנים ומנהיגים יהודיים והרצה לפני מוסדות ואירגונים. מטרת נסיעותיו היתה לחדש את הקשר בין יהדות רומניה ויהדות העולם, שניתק בשנות המלחמה הקרה.
הפגת המתיחות ושיפור היחסים בין המזרח והמערב, שסילקו מחיצות רבות בין עמי שני הגושים, וכן התגבשותה של מדיניות חוץ עצמאית של הממשלה הרומנית סייעו במידה מרובה לשים קץ לבידודם של יהודי רומניה מיהודי העולם.
נלחם עם מתנגדי הדת
בשנים האחרונות חלו גם שינויים גדולים במנהיגותן ובהנהלתן של הקהילות היהודיות ברומניה. עד שנת 1962 היתה לקומוניסטים היהודים, מתנגדי הדת, השפעה רבה בקהילות, ואילו מאז ואילך רק אנשים, שיחס חיובי להם אל ערכי הדת והמסורת, זכאים, למלא תפקידים במוסדות הקהילה.
"הרבה נלחמתי עם הקומוניסטים היהודים מתנגדי הדת", סח לנו הרב רוזן. "מאז נבחרתי לרב ראשי הסברתי וחזרתי והסברתי לשלטונות המדינה, שהואיל ומתפקידי הקהילה הוא לספק את הצרכים הדתיים של יהודי המדינה, הרי זה דבר חסר שחר, שיהודים שיחסם שלילי לדת ולמסורת ינחלו את ענייני הקהילה. שמח אני לקבוע, שהשלטונות קיבלו את דעתי".
מאת אלף יהודי רומניה מקיימים פעולות-דת ותרבות שונות. חמישים אלף יהודים חיים בבוקארשט הבירה ושם קיימים עשרים-ושניים בתי כנסיות הפתוחים כל ימות השבוע. שאר האוכלוסיה היהודית מפוזרות בשבעים ושתיים ערים ועיירות.
יש בקרב יהודי רומניה שומרי-מסורת ויש שאין שומרים אותה, – אבל רובם ככולם של יהודי המדינה מרגישים עמוק את יהדותם ותאבים להרחיב את ידיעותיהם בה.
בימים הנוראים היו בתי התפילה מלאים עד אפס מקום, ורבים נאלצו לעמוד ברחובות הסמוכים. שבע מאות איש ואשה באים לתפילה בלילות שבת בבית-הכנסת הראשי של בוקארשט. המונים משתתפים בחגיגות שמחת-תורה, חנוכה, פורים ועצרות אחרות. מאות אנשים מכל השכבות לוקחים חלק בסדרי-פסח הציבוריים הנערכים על ידי הקהילה.
אלפים מחכים בקוצר רוח לכל גליון חדש של "כתב-העת של היהדות הדתית הרומנית", המופיע פעמיים בחודש. העיתון, המפרסם מסות על היהדות וידיעות מן המתרחש בעולם היהודי, יש לו מדורים בשלוש לשונות: ברומנית, בעברית ובאידית, הוא נדפס ב-6000 טפסים. כל הטפסים נמכרים מיד עם הופעתם.
לפני חדשיים חג העיתון את מלאת העשור הראשון לקיומו. הרב רוזן כתב במאמר המערכת שבגליון החג:
"אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו. במשך כל השנים, עם כל התמורות במצב הפוליטי, נשארנו נאמנים למדינה וליהדות, אשרינו שאין לנו להתבייש במה שכתבנו ופירסמנו בשנים אלו".
הפדרציה – המוסד היהודי המרכזי
הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה – הוא המוסד היהודי המרכזי במדינה – היא מוציאה גם לוחות-קיר-וכיס. השנה הוציאה את לוחות-הכיס בצורה מורחבת. הלוח מכיל מאמרים באידית וברומנית ועשוי לשמש מעין מדריך יסודי ביהדות. הלוח נדפס ב.10,000 עותקים וכולם נמכרו בתקופה קצרה ביותר.
הרב רוזן יסד בבוקארשט ארכיון לתולדות יהודי רומניה, בו נאספים תעודות היסטוריות ופנקסי חברות וקהילות, ספרים עבריים ויהודיים שנדפסו במדינה וחיבוריהם של רבנים, חוקרים וסופרים מקומיים, וגם תשמישי קדושה. כבר יש לארכיון ספריה של 70,000 כרכים. מקווים שהארכיון ייפתח לשימוש הציבורי בשנה הבאה, ואם יימצאו האנשים הראויים לכך, אפשר יהיה להתחיל בעבודות-מחקר.
הרב רוזן הדגיש: "אם יימצאו האנשים הראויים לכך" – הואיל ובעיית כוח האדם היא חמורה ביותר בחיים הדתיים והתרבותיים של יהודי המדינה.
"חסרים לנו רבנים, מורים, שוחטים ושאר כלי-קודש ומפאת המחסור באנשים האלה סובלת בהרבה עבודתנו התרבותית והחינוכית".
כבר לפני שנתיים פנה הרב רוזן ליהדות העולם לספק לו כוחות-הוראה שיוכל לקיים כראוי את המוסדות החינוכיים. "פנייתי עדיין לא באה על סיפוקה", – אומר הרב רוזן.
השיחה נתגלגלה לעניין מפעלי הסעד של הקהילות, והרב רוזן סיפר לנו, שאירגון הקהילות נותן תמיכה כספית חודשית ל-1500 משפחות. תמיכה זו, הניתנת כהוספה על העזרה שנצרכים אלה מקבלים מן הממשלה. נוסף על כך מחלקים לנצרכים שש פעמים בשנה חבילות של מזון כשר. בזמן האחרון נפתחה על ידי הקהלה בבוקארשט מסעדה כשרה. היא פתוחה לתושבי העיר וגם לתיירים. 110 אנשים חסרי-אמצעים מקבלים בה ארוחות מדי יום ביומו.
בתשובה לשאלתנו על מקורות ההכנסה של הקהילה, השיב הרב רוזן, שהקהילה מוסמכת לגבות תשלומים בעד השירותים שהיא מספקת. כן יש לה הכנסות ממכירת בשר כשר, מן החברה קדישא, ועוד.
"הנהגתי גם מעין מס, שבתחילה נתקבל במורת-רוח, אבל כעת הכל מבינים שיש צורך בו", המשיך הרב רוזן. "בבוקארשט יושבים 50,000 יהודים, רק 5000 מהם אוכלים בשר כשר. כיצד אפשר לאזן תקציבה של קהילה הדואגת ל-50,000 איש בתשלומים של 5000? על כן הנהגתי תשלום דמי כניסה למבקרים בבתי העלמין. יהודי רומניה מכל השכבות מרבים לעלות על קברות הוריהם וקרוביהם. דמי הכניסה מועטים. המבקר בבית-העלמין צריך בלאו הכי לשלם דמי-נסיעה ברכבת החשמלית, ובכל מוסיף הוא עליהם עוד כמה פרוטות כדמי כניסה. והסכומים ומועטים הללו מצטרפים לסכומים ניכרים המסייעים בידי הקהילה למלא את תפקידיה.
ספרי התורה שנשלחו לישראל
ביום שביקרנו אצל הרב רוזן במלון "וינדמיר" בניו יורק, הודיע ה"ניו יורק טיימס" על בואו לישראל של המשלוח השני של ספרי תורה מרומניה.
הרב הראשי הואיל לספר לנו על רקע המתנה הזאת של כמה אלפי ספרי תורה מיהדות רומניה לישראל.
כתוצאה מן הגירושים למחנות המוות בימי המלחמה וההגירה בשנים שלאחרי המלחמה, חדלו קהילות רבות להתקיים ובתי כנסיותיהם נסגרו. ספרי התורה של הקהילות היו כמעט הפקר. הדברים הגיעו לידי כך, שאנשים היו לוקחים לעצמם ספרי-תורה מבתי כנסיות, וכשהיגרו מן המדינה נטלו אותם עמהם. לא רק יהודים שומרי מסורת עשו כך, אלא גם אנשים רחוקים מן הדת. הם לקחו את ספרי-התורה, כדי למכור אותם ולזכות בכספים. אנשים אלה לא ידעו לנהוג כבוד בספרים, והיו מקרים, שחוללו ספרי תורה. כדי לתקן את המצב אסרו השלטונות, על פי יוזמתו של הרב רוזן, את הוצאתם של ספרי-תורה מן המדינה בלי רשיון מיוחד מטעם הרבנות הראשית. זו אישרה רשיונות להוצאתם של ספרי-תורה קהילתיים לרבנים וגם לאנשים פרטיים, שהיו בטוחים בהם, שימסרו את הספרים לרשות הציבור במקומות מגוריהם החדשים.
בשנת 1961 החל הרב רוזן באיסופם של ספרי התורה שנשארו בבתי הכנסיות השוממים. עד שנת 1965 נאספו כ-2500 ספרי תורה. כשהגיעו הידיעות על כך לחוץ-לארץ, באו לרומניה סוחרים מישראל ומניו יורק והציעו לקנות אותם. הרב רוזן היה סבור, שלא מן המידה היא לעשות סחורה בספרי התורה, עזבון הקהילות. דעתו נתקבלה על השלטונות, שהסמיכו אותו לתת את הספרים שי למדינת ישראל בתנאי שבחלוקתם תינתן עדיפות לקהילות שחבריהן הם יהודים יוצאי רומניה.
בחודש יולי אשתקד נשלח המשלוח הראשון של 1,057 ספרי תורה לישראל. הספרים נארזו על ידי עובדי הקהילה בבוקארשט ועל ידי מתנדבים, והובאו בטקס מכובד לתחנת הרכבת המרכזית של העיר, ומשם נשלחו בקרוואן מיוחד שנחתם על ידי הרב הראשי, לווינה משלוח הספרים מווינה לישראל סידר על-ידי ה"ג'וינט".
באוקטובר יצא המשלוח השני של 1,084 ספרי-תורה מרומניה לישראל. הרב רוזן מקווה לשלוח גם משלוח שלישי של 1000 ספרי-תורה עם שובו לבוקארשט שבועות הקרובים.
הרב רוזן, ד"ר ו. ורהפטיג, שר הדתות של ישראל, ומר צ'ארלס ג'ורדן, מנהלו של הג'וינט, ממונים על חלוקת ספרי התורה. החלוקה הראשונה תתקיים בארץ באביב הבא עם סיום "מיבצע ספרי תורה" בדעת הרב רוזן לגשת לאיסופם של רבבות ספרי קודש, עזבונן של הקהילות שחדלו להתקיים, המפוזרים כעת ברחבי המדינה.
הרב הראשי הוא נצר ממשפחה רבנית-חסידית מיוחסת. אביו הרב ר' אברהם אריה, רבה של פלטיצ'ני היה מגדולי הרבנים ברומניה ומחברם של תשובות וספרי דרוש. אחיו, הרב ר' אליה, היה רבה של אושביץ. הוא למד תורה אצל אביו, ולאחר מכן היה תלמיד בפאקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוקארשט, שם קיבל את התואר דוקטור. זמן-מה היה גם תלמיד בבית המדרש לרבנים בווינה. בשנת 1938 נתמנה רבה של סוצ'אבה בבוקובינה, ושנתיים לאחר מכן נתמנה רבה של עדה בבוקארשט. בשנת 1941 נאסר על-ידי השלטונות והוחזק שלושה חודשים במחנה-ריכוז. בשנת 1945 נתמנה רבו של בית הכנסת הגדול בבוקארשט ובשנת 1948 נבחר לרב ראשי.
הרב רוזן הוא גם חבר בית הנבחרים הרומני. הוא משמש בתפקיד זה למן שנת 1956.
הצופה
3/28/1967