בפרק "שבעת נקיים" בספרו "אלפא ביתא קדמיתא ושמואל זעירא" דן ר' שמואל אשכנזי בשתי אמרות שהשתמשו בהן במאות השנים האחרונות לגבי רש"י.
"על כל טיפה וטיפה של דיו של רש"י צריך לישב "שבעה נקיים", כלומר, צריך ללמוד ולהתעמק היטב בדברי רש"י, כדי להבין אותם כהוגן, ועוד: רש"י – "על כל טיפת דיו יושב עליה ז' נקיים", כלומר, רש"י זהיר ומדקדק מאוד בכל אות.
ר' שמואל אשכנזי מביא גרסאות שונות של שתי האמרות האלה ומצביע על דברי רבי יהודה מוסקטו בהקדמתו לספרו "קול יהודה" על הכוזרי: "מחבר הספר, רבי יהודה ב"ר שמואל הלוי… לשונו עט סופר מהיר, בלתי שופך טיפת דיו לאין צורך, עד שתאמר טיפה זו מה תהא עליה, רק הוא מבחין בין טיפה לטיפה, כיתרון בעל הלשון, לבלתי היות מלה כפולה בלשונו… זכרון לבני ישראל שיחמירו על עצמם, שאפילו רואים בו טיפת דיו כחרדל ישבו עליה שבעה נקיים, בדעה צלולה נכונה ומיושבת…".
במקום אחר הערתי בקשר לאמרות הנ"ל על דברי רבי יעקב עמדין בהקדמתו לפירושו על מסכת אבות ("עץ אבות", אמסטרדם, תקי"א) כי הגאון בעל תוספות יום טוב "ספר ומנה ממש כל אות ואות, ויושב על טיפת דיו שנפלה מן הסופרים המעתיקים שבעה נקיים בעיון נמרץ, על הבן אחת שבעה עינים".
ר' שמואל אשכנזי כתב על "שבעה נקיים" גם ב"עלי ספר" (תשרי-שבט תש"ן). שם הביא בין היתר דברי רבי ישראל ליפשיץ, בעל "תפארת ישראל", למשנה אבות ג, יג: "מסורת סייג לתורה. הסייג והגדר בנוי על ידי המסורת שנמסר לנו בה אפילו כל מלא או חסר, וכל האותיות שבתורה מנויים לנו, ואפילו על כל טיפת דיו קטנה שבה, כנקודות שעל איזה מלות, אנחנו יושבים עליה ז' נקיים, וא"כ איך אפשר שהוסיף או גרע בה אדם שום דבר".
לאחר שהובאו כאן דברי בעל "תפארת ישראל", ארשה לעצמי להפנות תשומת הלב לדברי הרב ברוך יצחק ליפשיץ, בנו של בעל "תפארת ישראל", בהקדמתו לפירושו של אביו. הוא כותב שם על אביו: "וסהדי במרומים, כי לפעמים מפני איזהו מלות קטנות שלא היו נראות לרבינו מפולשות ומובנות כראוי, טרח הצדיק וכתב כל הענין שוב שנית מחדש וישב על טיפות דיו אלו שבעה נקיים בהוצאות דבריו המדוקדקים לקיים מ"ש ודעת שפתי ברור מללו".
*
"עשי"ר"
בפרק "עשי"ר" שבאותו ספר מזכיר רבי שמואל אשכנזי ספרים שונים בהם מבוארת המלה עשיר כנוטריקון: עיניים, שיניים, ידיים, רגליים (האיברים נזכרים כסדרם בשמות כא, כד), כי הגברא שלם באיבריו ואינו בעל מום, הוא עשיר בוודאי.
הדברים מובאים ב"מדרש שמואל" לרבי שמואל די אוזידא על דברי המשנה (אבות ד, א) "איזהו עשיר השמח בחלקו". רבי שמואל די אוזידא מביא אותם בשם רבי משה אלאשקר, אך היום אנחנו יודעים כי בעל מדרש שמואל ייחס אותם בטעות לרבי משה אלאשקר. הם אינם אלא לרבי יוסף ב"ר משה אלאשקר שהיה ממגורשי ספרד וספרו "מרכבת המשנה" נדפס לפני כתשע שנים על ידי י. ש. שפיגל. הפירוש הזה נמצא גם ב"מנחה בלולה" לרבי אברהם מנחם רפא מפורט, ב"אגרת הטיול" לרבי חיים ב"ר בצלאל, ועוד. קדם לכולם רבנו אפרים ב"ר שמשון בפירושו לתורה על הפסוק, משפטים כא, כד: עין, שן, יד, רגל. ד' ראשי אברים הנרמזים כאן, ר"ת עשיר, רומז למ"ש בספר "מבחר הפנינים" אין עושר כבריאות, ומי שבריא בד' אברים אלה הוא עשיר.
נוסיף על מובאיו של ר"ש אשכנזי כי הדברים מובאים גם ב"מנחה חדשה", פירוש לפרקי אבות לרבי מיכל מארפטשיק, שנדפס בקראקא בשנת של"ו, על דברי המשנה: "איזהו עשיר" וכו' (פרק ד, א. השווה את הדברים שב"מנחה חדשה" עם אלה שב"אגרת הטיול"). ונראה כי זו היא הופעתו הראשונה בדפוס של הנוטריקון הנ"ל.
הצופה
י"א תמוז תשס"ב