השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת שבת תשובה או שבת שובה (על שם הפטרת שובו ישראל — הושע י"ד, ב—י הנקראת באותו יום). פעם היה כינוי נוסף לשבת זו, שלכאורה נשכח: שבת בינתיים ("השבת שבין לבין").
אולם לפני שנדון בכינוי המיוחד הזה, עלינו לומר כמה מילים – כדי למנוע אי הבנה – על ביטוי זהה (שבת בינתיים, שבת שבינתיים) שנמצא בפסק גאוני האוסר צום בשבת שבין ראש הושענא ליום כיפור (הפסק מובא על ידי רשויות מוקדמות, ראה שיבולי לקט השלם, 306 ומרדכי, ראש השנה פרק א). הביטוי המשמש בהחלטה זו אינו שם מיוחד חדש לאותה שבת, אלא תיאור מקומה בלוח השנה היהודי; זה בין ראש השנה ליום כיפור.
הגאון השתמש בביטוי זה במקום הבטוי הארוך ביותר "השבת שבין ראש השנה ויום כיפור" המופעלת בכתבי הרבנים. הוא עשה זאת במיוחד משום שבאותו משפט עצמו, הוא כבר הזכיר את ראש השנה ויום הכיפורים (ראה גם ט' ראש השנה יז ע"ב שבו נקראים הימים שבין ראש השנה ליום כיפור בינתיים).
בדורות מאוחרים יותר בספרד הפך הביטוי שבת בינתיים לכינוי כללי לשבת שבין ראש השנה ליום כיפור. כך אנו למדים מקטע בצרור המור, פירוש לתנ"ך מאת רבי אברהם סבא, שחי בזמן גירוש היהודים מחצי האי האיברי והיה בעצמו גולה. בהערותיו לפרשת כי תשא, הקדיש רבי סבא מקום רב לבירור שמה וחשיבותה של שבת בינתיים. נצטט כאן בקצרה כמה מהצהרותיו.
"את ושבתותי תשמורו" – שמור רק את שבתותי" (שמות ל"א, יג) נראה שהדבר רומז לשתי השבתות המיוחדות של השנה, שבת הגדול ושבת בנתיים, שהם סימנים בהתאמה לקדושת הגוף וקדושת הנפש שבת הגדול רומזת לגאולה הגשמית ממצרים. שבת בינתיים מציעה את הצלת הנפש מחטאת מצרים ועוון עגל הזהב שהושלם לחלוטין רק ביום הכיפורים.
"שבת זו נקראת שבת בינתיים כי היא בין ראש השנה ליום כיפור. היא עומדת בין הדין (החלה המחמירה של דין ראש השנה לבין הרחמים (רחמים) של יום הכיפורים."
הרב סבא ממשיך ומסביר את המשמעות העמוקה עוד יותר של שבת זו ועל משמעות השם שבת בינתיים. מהמעט שהבאנו ניכר ששבת בינתיים, עבור יהודי ספרד, הייתה שם מיוחד של השבת שבין ראש השנה ליום כיפור. האם אנו מוצאים את הכינוי 'שבת בינתיים' בספרי ספרות ספרדית תורנית נוספים, מלבד צרור המור?
בהערותיו לפרשת כי תשא, הקדיש רבי סבא מקום רב לבירור שמה וחשיבותה של שבת בינתיים. נצטט כאן בקצרה כמה מהצהרותיו. "את ושבתותי תשמורו" – שמור רק את שבתותי" (שמות ל"א, יג) נראה שהדבר רומז לשתי השבתות המיוחדות של השנה, שבת הגדול ושבת בנתיים, שהם סימנים בהתאמה לקדושת הגוף. וקדושת הנפש. שבת הגדול רומזת לגאולה הגשמית ממצרים. שבת בינתיים מציעה את הצלת הנפש מחטאת מצרים ועוון עגל הזהב שהושלם לחלוטין רק ביום הכיפורים.
"שבת זו נקראת שבת בינתיים כי היא בין ראש השנה ליום כיפור. היא עומדת בין הדין של ראש השנה לבין הרחמים של יום הכיפורים." הרב סבא ממשיך ומסביר את המשמעות העמוקה עוד יותר של שבת זו ועל משמעות השם שבת בינתיים.
מהמעט שהבאנו ניכר שעבור יהודי ספרד, שבת בינתיים, הייתה שם מיוחד של השבת שבין ראש השנה ליום כיפור.
האם אנו מוצאים את הכינוי 'שבת בינתיים' בספרים נוספים של ספרות תורנית ספרדית, חוץ מצרור המור?
בשנים האחרונות יצאו בישראל שתי מהדורות של צרור המור עם דברי הסבר. בהערות לשתי המהדורות אין אזכור של ספר כלשהו שבו מופיע הכינוי הנ"ל. נראה שזה לא נמצא בספרים רבים. אולי זה שימש את יהודי ספרד לעתים קרובות יותר בדיבור מאשר בכתיבה.
אזכיר מספר ספרים של יהדות ספרד בהם מוזכרת שבת בנתיים.
לפני 14 שנים פרסם רבי משה יהודה בלאו, העורך והביאור הבלתי נלאה של כתבי יד רבניים, את ספר מצוות זמניות מאת רבי ישראל בן ר' יוסף מטולידו שהיה תלמידו ועמיתו של רבי אשר בן יחיאל (רא"ש). שבת בינתיים מוזכרת שם בהקשר לאיסור לצום באותו יום (מההקשר נראה שהשימוש כאן בשבת בינתים נעוץ יותר בפסק הגאוני הנ"ל, מאשר בשימוש הפופולרי בביטוי).
ר' יצחק ארויו, צאצא של גולי ספרד ופורטוגל, היה פעיל בסלוניקי ושם הוציא בשנת 1578 את כרך דרשותיו "תנחומות אל". דרשה אחת נושאת את הכותרת, פרשת האזינו לשבת בינתיים.
רבי יצחק וילהלם מספריית ליובאוויטש המרכזית, קראון הייטס, נ"י הפנה את תשומת לבי לתשובה של רבי שמואל דה מינה שהיה ממנהיגי הרבנות הגדולים של סלוניקי המאה ה-16. שבת בינתיים מופיעה בתשובה, יורה דעה 87.
כתוב שם: "היום שבת בינתיים שאלתי". (התשובה מופיעה באינדקס השו"ת הממוחשב שערך אוניברסיטת בר אילן).
בהזדמנות זו אני רוצה להודות למנהל הרב שלום בער לוין ולצוות המסור ובעל הידע של ספריית ליובאוויטש המרכזית על השירות המהיר והלבבי לכל מי שמתייעץ עם אוצרותיהם הגדולים והיקרים.
גואיש פרס, יום שישי, 25 בספטמבר 1996
