המשנה (יומא ה, א) מספרת לנו שכאשר הכהן הגדול נכנס ביום הכיפורים לקודש הקדשים "יצא בדרך שנכנס". כשם שנכנס, כשפניו לכיוון ארון הקודש, כך יצא. הוא לא הסתובב, אלא הלך לאחור.
התלמוד (שם ל"ג א-ב) מוסיף כי כל הכוהנים, הלויים ובני ישראל – כשיצאו מבית המקדש לאחר שמילאו את תפקידיהם לא הפנו עורף אל המקדש. הם הלכו לאחור. התלמוד ממשיך: "כך גם תלמיד הפורש ממורהו, לא יסובב פניו…" ומביא שני מקרים של אמוראים שעזבו את רבותיהם, הולכים לאחור.
עוד אמרו חז"ל שעם סיום התפילה צריך ללכת שלוש צעדים אחורה. זה היה סוג של חופשה. המדרש (במדבר רבה ה, ח) מספר כי נושאי הארון הקדמיים לא פנו לכיוון בו הלכו. פניהם פנו לעבר ארון הקודש. הם הלכו לאחור!
ממדרש זה ניתן ללמוד – אומר רבי אליהו בן משה די וידאס בעל רשת חכמה (שער היורה פרק ט"ו) – שאין לצאת מבית הכנסת עם הגב אל ארון הקודש שיש בו את התורה, אלא ללכת אחורה, וכך צריך לעשות גם כשיורדים מהבימה, שהונחה עליה תורה.
מנהג דומה מקיימים יהודי אלזס לגבי הסוכה. רוברט ווייל כותב ב-Juifs en Alsace: Culture, Societe, Histoire (טולוז, 1977, עמ' 310) שיהודי אלזס ביציאה מהסוכה ביום האחרון של החג, נזהרים לא להפנות אליו עורף. הם הולכים לאחור כדי לא לבזות את הסוכה.
***
בקהילות שונות נהגו להושיב את חתן תורה ואת חתן בראשית על כיסאות מיוחדים. אברהם יערי ז"ל כותב בספרו "תולדות חג שמחת תורה" (ירושלים תשכ"ד, עמ' 121) על העדה הספרדית באמסטרדם: "חתן תורה וחתן בראשית ישבו על כיסאות מיוחדים. כיסאות אלו נשמרו עד היום. כאשר החתן תורה וחתן בראשית הגיעו לבית הכנסת בערב שמחת תורה ומוצאי שבת בראשית, קיבלו את פניהם עם ברוך הבא ע"י הקהילה. הם ישבו על הכיסאות המיוחדים במהלך כל השירות.
המילה "כסא" שבה משתמש יערי היא אולי לא תיאור הולם למושבים המיוחדים של חתן תורה וחתן בראשית של העדה הספרדית באמסטרדם. אלו היו ספות רחבות.
הם שימשו כנראה לראשונה כאשר הקהילה הספרדית של אמסטרדם הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והעשירות ביותר במערב אירופה.
יערי לא סיפר בספרו מה עלה בגורל הספות הללו במלחמת העולם השנייה, כאשר הולנד נכבשה על ידי הגרמנים, שהרגו כ-80% מאוכלוסיית היהודים במדינה. המרשל הרמן גרינג, מראשי המפלגה הנאצית ו"הרייך השלישי" היה אספן אמנות. הוא צבר אוצרות גדולים אותם שדד מאוספים פרטיים וציבוריים בגרמניה.
אחרי המלחמה ביקרתי באמסטרדם. הלכתי לראות את בית הכנסת הפורטוגזי שנבנה לפני כשלוש מאות שנה והוא אחד מבתי הכנסת המפורסמים באירופה. על הרציף לפני ארון הקודש ראיתי שתי ספות יפות. אחד היה קצת קרוע. פקיד בית הכנסת הסביר לי את השימוש בספות בשמחת תורה ואמר לי שהן זה עתה חזרו מגרמניה ומסיבה זו היו על הרציף. הפקיד הוסיף כי אחת הספות נפגעה על ידי הגרמנים. אמריקן 'גו'איש טיימס , 13 באוקטובר 1989
