א.
במוצאי ש"ק פ' נח, אור ליום ז' בחשון התכנסו בניו-יורק רבנים, תלמידי חכמים, תלמידי "ישיבת חכמי לובלין", לומדי "הדף היומי" ומוקירי תורה להילולא של רבי מאיר שפירא, זצ"ל, אשר יום השנה של הסתלקותו חל באותו היום.
באותה מסיבה, בה נאמו כמה רבנים, הודיע הרב צבי ברנשטיין, מייסד ונשיא "המכון מוצל מאש" אשר ליד ארגון "אל תדום", כי אחד משליחיו – והוא נקב בשם השליח – גילה בפולין שריד מספרייתה הגדולה של "ישיבת חכמי לובלין". אותו שליח הביא עמו לניו-יורק צילומים של שערי ספרים שעליהם חותמות "ישיבת חכמי לובלין", והרב ברנשטיין הראה את הצילומים למסובים.
ב.
כעת לאחר שנמסר על הגילוי ברבים, נתונה הרשות לכתוב עליו בפרוטרוט.
בקיץ שעבר ביקר כותב השורות האלה בפולין בשליחות המכון "מוצל מאש" כדי לחפש אוצרות ספרים וכתבי יד מסויימים.
הייתי שם כחודש ימים, בווארשה ובערים אחרות, ובדקתי אוספי ספרים יהודיים. הרבה זמן עשיתי ב"מכון ההיסטורי היהודי" בווארשה, אשר ברשותו אוסף גדול של ספרים, כאלף כתבי יד, וארכיונים שונים, כולל ארכיון רינגלבלום על גיטו ווארשה.
המכון פתוח רק שלוש שעות ביום, מעשר בבוקר עד אחת אחרי הצהריים. כל יום שאלתי מן ספריית המכון חבילה של ספרים כדי שאוכל לעיין בהם בשעותי הפנויות בחדר ששכרתי. מטעם המכון הורשה לי להיכנס לאוצר הספרים שהייתי צריך להם. בהמצאי באוצר הספרים התחלתי למשמש בספרים, לבדוק את החותמות אשר בשעריהם ובעמודי הכריכות כדי לדעת מי היו בעליהם הקודמים. נתגלו לפני בין היתר, התומותיהם וחותמותיהם של רבנים ואדמו"רים מפורסמים ושל מוסדות ובתי אולפנא ידועים. כבר בימים הראשונים נתקלתי בכמה ספרים שהיו חתומים בחותמות של רבי מאיר שפירא או של ישיבת חכמי לובלין.
כמה ימים לאחר שהגעתי לווארשה נתקבלתי על ידי מר דושק, סגן שר לענייני דת, עוד לפני בואי לפולין נמסר לו על שליחותי על ידי ה"פדראציה של יהודי פולין" בארה"ב. הסברתי לו פרטי תפקידי ושוחחתי עמו על האפשרות של החזרת ספרים, כתבי יד, מכתבים ותעודות אחרות לבעליהם הקודמים, ליורשיהם או לנוגעים בדברים. הוא אמר כי השלטונות ידונו ביחס של אהדה בכל בקשה והזכיר שמה של משפחה של אדמו"רים אשר בקשתה נתמלאה.
המשכתי בחיפושי. יום אחד מצאתי ב"מכון ההיסטורי היהודי" מדפים שכמעט כל ספריהם נשאו חותמות של "ישיבת חכמי לובלין" וכך היה הדבר למחרת. נרעדתי והשתוממתי למראה עיני. כמה מאות ספרים ואולי יותר! שריד מעקד הספרים הגדול של "ישיבת חכמי לובלין"ספרים בכל מקצועות התורה, דפוסי ערים שונות. דפוסים עתיקים, בני כמה מאות שנים, ודפוסים צעירים יותר.
במשך שנים בנה רבי מאיר שפירא זצ"ל את ישיבתו, בנה אותה בדמים – תרתי משמע. הקדיש לה נכסיו, עינה את נפשו בטלטולי דרכים, במסעות על פני העולם היהודי לקבץ על יד הכסף הדרוש. ובאותו זמן שצרפו פרוטה לפרוטה להוצאות הבניה, אספו בכל ערי פולין ספרים לעקד הספרים של הישיבה. כזה היה חזון לבו של רבי מאיר שפירא זצ"ל: בנין הישיבה – היכל מפואר. עקד הספרים – גדול ועשיר, שאין רבים דוגמתו.
אחרי כיבוש פולין על ידי הנאצים, השתכנו חיילים גרמניים בבניין הישיבה, חיללו ושדדו את הספרים. רבים הושמדו, אבדו, התפזרו. לאחר המלחמה הובאו מהם, יחד עם שאריותיהם של אוספי ספרים יהודיים אחרים, לארץ ישראל. לאמריקה ומדינות אחרות – ובכל מקום שהם הם משמשים את האומה.
והנה נזדמן לפני בפולין, הריקה מיהודים שריד מהעקד הספרים המפואר של "ישיבת חכמי לובלין", ומכוסה אבק ומונח כאבן שאין לה הופכין. המנהלים העכשוויים של המכון ההיסטורי היהודי אין להם עניין בספרות רבנית. נראה שהם עצמם אינם יודעים כברשותם שריד מספריית יח"ל, ואני לא מצאתי, לא מן הצורך ולא מן התועלת, לשוחח עמהם על כך.
עמדתי בקשר טלפוני עם הרב ברנשטיין והודעתי לו על ספרי יח"ל. דובר בינינו שהוא ימסור על כך למיודענו הרב פנחס הירשפרונג, רבה הראשי של מונטריאול, והרב אברהם מרדכי הרשברג המשמש בקודש במקסיקו, ששניהם הם מתלמידיה המובהקים של יח"ל.
כעבור שבוע ימים הגיע לווארשה הרב יעקב פולק, רב בית הכנסת "שומרי אמונה" בבורו פארק, שכבר ביקר כמה פעמים בפולין בשליחויות הצלה. נכנסתי עמו לאוצר הספרים של "המכון ההיסטורי היהודי" והראיתי לו המדפים הגדושים ספרים שפעם היו ברשותה של ישיבת חכמי לובלין.
בדקתי כמה וכמה כתבי יד במכון ההיסטורי היהודי, וגם ביניהם היו דברים שמוצאם בהעקד הספרים של יח"ל. ראיתי בין היתר פנקס כתוב במכונת כתיבה, משנת תרפ"ח – שנתיים לפני פתיחת הישיבה – ובו רשומים רשימת הספרים שנאספו עד אז.
הבאתי עימי מווארשה, מלבד צילומים של שארי ספרים עליהם חותמות של יח"ל. גם צילומים משאר אותו פנקס ומכמה מעמודיו.
ג.
אחרי שהצטרפו אלי מווארשה רעייתי ובני הגדול יוחנן, יצאנו לסיקור בלובלין. אין כמעט יהודים בעיר. אין כמעט זכר לעתיקות היהודים הרבות שהיו נמצאות בה. שרדו רק מצבות מעטות בבית העלמין היהודי העתיק ובתוכן המצבה של ר שלום שכנא זצ"ל מאבות התורה שבפולין
בגן הקטן בככר שבראש רחוב לוברובסקה, הוצבת מצבה לזכר יהודי העיר שהושמדו על ידי הגרמנים. קצת הלאה בהתחלת הרחוב בקומה שנית של בית קטן שוכן בית הכנסת היחידי אשר בעיר. חדר מרווח ארון קודש קטן שולחנות וספסלים כמה מדפים עם ספרים — אך מעט מאוד מספר המתפללים. אפילו בשבתות אין מנין. ספרו לי כי לפני השואה היה כאן בית כנסת של "הנושאים
סבלים()" .
והלאה באותו רחוב בקצהו השני עומד בנין ישיבת חכמי לובלין" היום הוא מכון לרפואה….. בית מדרש הוא אולם הרצאות.
ד.
בימים הקרובים יפנו נציגי "הסתדרות תלמידי יח"ל" בארצות הברית לשלטונות הפולניים בבקשה למסור להם את שריד עקד הספרים אשר בווארשה. בראש ההסתדרות עומד הרב פנחס הירשפרונג הנ"ל. הוא היה מתלמידיו החביבים של הר"מ שפירא זצ"ל. רבי היה מתפאר ומשתבח ב"פנחס מדוקלא, שיודע על פה אלפיים ומאתיים דפי גמרא עם כל התוספות – פשוטו כמשמעו".
סגניו הם הרב אברהם מרדכי הרשברג הנ"ל ממקסיקו והרב חיים קרייזיוירט. הרב הרשברג חיבר בצעירותו ספר בענייני קדשים בשם "מחשבת הקודש". הרב קרייזיוירט היה מקודם רב בשיקגו, היום משרת הוא באנטוורפן.
לפעולה הצטרפו גם נציגים ממכון "מוצל אש" אשר בראשו עומד הרב צבי ברנשטיין. סגנו הוא עסקן הציבורי המסור ורב הפעלים ר' אלכסנדר שלזינגר
יום ו א טבת תשם"המודיע